הנהגה בימי קורונה: דרושה ממשלת חירום
דווקא כשמתגברות הקריאות לכינון ממשלת חירום עולמית "על סף תהום כלכלי" בגלל התפשטות הנגיף, הפוליטיקה בישראל הולכת בכיוון ההפוך
ממשלת חירום רחבה חיונית עכשיו, כי עת מלחמה היא. בשבועות הקרובים תידרש הנהגת המדינה, כל הנהגה שתהיה, להתמודד עם איומים כלכליים מסוג לא מוכר ומבהיל. יחד עם העולם כולו, גם מדינת ישראל נחשפה למגפה דוהרת המשתקת אזורים, ענפים ומשקים, זורעת חולי וכאוס, מאיימת לקטוע כאן ועכשיו את התנועה חובקת היבשות של סחורות, שירותים וכספים. מלבד בספרי מדע בדיוני, אין בנמצא מדריך לתגובה הכלכלית הנדרשת לאיומים אלו. הכול מאלתרים: שרי האוצר, נגידים של הבנקים המרכזיים, ראשי התאגידים, מנהלים של חסכונות הציבור. הציוויליזציה כולה מאלתרת – ומסתמכת יותר ויותר על שיתוף פעולה בינלאומי הדוק. בלי השיתוף – מזהירים כלכלנים של OECD, של הבנק העולמי, של קרן המטבע – מחיר ההתפשטות הבלתי מרוסנת של המגפה יהיה קטסטרופלי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לא מתקבל על הדעת שבימים שבהם הקריאות לכינון סוג של ממשלת חירום עולמית "על סף תהום כלכלי" תופסות תאוצה ומתקרבות למימוש, דווקא הפוליטיקה הפנימית הישראלית תלך בכיוון הפוך, של העצמת הפירוד וההתנהגות האנוכיות.
ראיתי את ראש הממשלה בנימין נתניהו מכריז על צעדים נוספים למניעת ההתפשטות של הקורונה ותהיתי למה לא הזמין לעמוד לצידו לפחות את ראשי שתי המפלגות הגדולות הנוספות, כחול לבן והרשימה המשותפת, בני גנץ ואיימן עודה. מה, קורונה מבחינה בין מצביעי מפלגות או בין יהודים לערבים?
משלל הברירות להתרת הפלונטר שהשאירו הבחירות האחרונות (שם זמני?), רק הקמה מהירה של ממשלת חירום רחבה תאפשר את הניצחון במלחמה בקורונה. אזרחי המדינה לא יסלחו לפוליטיקאים שלא ימצאו ברגעי טרום משבר דרמטיים אלו את העוז לתמורה וימשיכו להתנהל כתמול-שלשום, שוקעים בחשבונותיהם הקואליציוניים. עת מלחמה היא, עת חירום.
כדאי לנו להקשיב היטב לדברים שאמרה בשבוע שעבר מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גיאורגייבה: "אנחנו יודעים היום שהקורונה מתפשטת במהירות. אנחנו יודעים שהזעזוע שהיא גורמת יוצא דופן משום שהוא פוגע גם בביקוש למוצרים ושירותים וגם בהיצע שלהם, גם בקניות וגם בייצור. האתגר הגדול של העולם הוא לכן להתייצב ביחד מול פני אי-הוודאות". גיאורגייבה הודיעה על נכונות הקרן לסייע בעשרות מיליארדי דולרים למדינות נגועות, ואולי אפילו במאות מיליארדים - וקראה לכל הממשלות לא לעשות חשבונות תקציביים ולשפוך כסף.
חקיקה תקציבית מיוחדת כבר שוטפת את העולם. בארה"ב התגייסו שתי המפלגות היריבות בקונגרס לאישור תקציב חירום של 8 מיליארד דולר – ושתיהן מבינות שהסכום יעלה במהירות ל-80 מיליארד דולר. בצרפת הודיע הנשיא שמגבלות התקציב לא יהיו שיקול בהחלטות החירום. בפולין השסועה פוליטית בין שתי מפלגות יריבות נוצרה הסכמה כללית לאישור-בזק של "חוק קורונה" מיוחד, עוד לפני שהתגלה שם מקרה המחלה הראשון.
ובישראל? משרד הבריאות וכל מערכת הבריאות הציבורית עושים עבודה מעולה, שעוד תילמד בעולם. אבל לכל ברור שהצלחתם בקרב לבלימת וירוס הקורונה תלויה באורח קריטי בשני מרכיבים: בתקציבים בשפע, ובאמון האזרחים.
אתחיל בתקציב. למזלנו הרע, הממשלה היוצאת ניהלה מדיניות תקציבית בלתי אחראית שהתעלמה ביודעין מהגירעון הגבוה. לממשלה החדשה יהיה לכן קושי לשפוך כסף נוסף למשק – כפי שממליצה כאמור קרן המטבע הבינלאומית, וכפי שממליצים גם בכירים בבנק ישראל – כדי למנוע גלישה למיתון. זאת משום שקודמתה כבר שפכה כסף אלקטורלי לרוב, בזבזה אותו על תוכניות סרק. ובכל זאת, אין ברירה. הגדלה זמנית וחריגה של ההוצאה הממשלתית האזרחית היא כורח היום, ומוטב לא להמתין עד בוא השבר. "אל תצטערו על התקציבים שתוציאו עכשיו", פונה ראשת קרן המטבע לממשלות, והיא יודעת למה.
רק שמהלך כזה בלתי אפשרי חוקית, כל עוד נמשך השיתוק הפוליטי. בהיעדר ממשלה עם רוב מוצק בכנסת, אין דיונים על "קופסה" תקציבית מיוחדת, בת 4 עד 5 מיליארד שקלים לפחות, למימון המלחמה בקורונה. לא מדברים על סיוע כלכלי לעסקים וליחידים, למשל באמצעות ערבויות מדינה לחברות תעופה ישראליות כדי למנוע קריסה של התחבורה האווירית לישראל. לא גובש תקציב נוסף להקדמת השקעות בתשתיות הבריאות, התחבורה והתקשורת – 25 מיליארד שקל. הפוליטיקאים עסוקים מדי במריבה, השמצה והסתה.
אמון הציבור במקבלי ההחלטות הגורליות הוא הצד המשלים את המלחמה בהתפשטות הקורונה, ובמידה מכרעת משפיע על יעילותה ועל עלותה. במצב של אמון אזרחי סדוק ומתפורר, גם תקציבים של מיליארדים לא יגנו על ישראל מפני תבוסה במלחמה הזאת. האמון אצלנו עדיין חזק, אך הבקיעים בו יתרחבו ככל שיחלפו עוד ועוד ימים ללא ממשל על בסיס פוליטי רחב. תיווצר קרקע פורייה לצמיחת כוחות חושך אנטי-דמוקרטיים ולהתפשטות הייאוש, האנוכיות והשנאה.
בשיא המשבר הפיננסי הגדול בארה"ב, כשנדרשו פעולות חירום כלכליות בלתי שגרתיות, ניצבו בפני העם החרד שתי המפלגות, הרפובליקנית והדמוקרטית, כתף אל כתף. הממשל של הנשיא היוצא בוש והממשל של הנשיא הנבחר אובמה שיתפו פעולה כמו היו ממשל אחד. אם הם יכלו ויכולים, למה אנחנו לא?
- הטור המלא התפרסם ב"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com