אין ברירה. חייבים ממשלת חירום לאומית
ההתבצרות בהבטחות בחירות וביריבויות אישיות היא מסוכנת. דרושה אחדות שתוגבל לנושאי החירום: נגיף הקורונה, הכלכלה ועסקת המאה
אחד הדימויים המקסימים המופיעים בנביא הושע, בשעה שהוא מבקש לתאר מנהיגות לא מתפקדת, הוא ה"עוגה ללא הפוכה": מדובר באופה שהדביק בתנור עיסה כדי לאפות אותה. אלא שלאחר הכנסתה הוא היה שותף להוללות, שבעקבותיה נרדם, והתוצאה הייתה "עוגה ללא הפוכה". לאמור: לא הפכו אותה על צידיה, ולפיכך צד אחד של העיסה נשרף, וצד שני נותר בצקי. בדימוי זה תקף הושע הנביא את המנהיגות, שמרוב עיסוקיה לא שמה את לבה לעובדה שבינתיים המערכת מתמוטטת, ותשומת הלב אינה ניתנת למקומות הנכונים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ואנחנו? הקורונה מכה בנו אט אט, ואפשר שתהיינה לה השלכות גדולות; המערכת הכלכלית עומדת בפני אתגרים ענקיים, והיא נכנסת אליהם כאשר זמן רב כבר אין תקציב ממשלתי; תוכנית המאה עומדת בפתח, והיא מחייבת תגובה ישראלית; ואנחנו חברה שיש בה שסעים הגוברים והולכים. דומה שדימוי האופה שאינו מטפל בסוגיות היסוד מתאים.
האם ניתן לסמן דרך להתמודדות? במבט ראשון אנחנו לכודים. חובות מוסריים לקיים את הבטחות הליבה של הבחירות, שחלק מהן עוסקות בשאלת הגינות השלטון ויושרתו: הן בכללים האתיים היסודיים ביותר שלפיהם המנדט אינו של נבחרי הציבור אלא של בוחריהם, ואין הם רשאים לעשות בו כטוב ביניהם, כגון לערוק ממחנה למחנה; והן בעוינות וביחסים האישיים שהתפתחו בין המועמדים השונים. המלכודת הזו משתקת אותנו, ואנחנו ממשיכים לא לטפל בסוגיות היסוד, ויש הטוענים כי אין מוצא אלא בהמשך המשחק הפוליטי כאילו לא קרה דבר.
נראה לי שזו טעות. נראה לי שבמצב כזה אין אלא דרך אחת, והיא ממשלת חירום לאומית המגבילה את עצמה לעיסוק בשאלות החירום הלאומיות בלבד. ממשלה שתכריע מראש כי היא עוסקת בנושאים החיוניים בלבד - העברת תקציב, התמודדות עם הקורונה, חלקים מוסכמים בלבד של תוכנית המאה וכו' - כאשר כל צד שואל את עצמו, כמו בכל תהליך גישור וגישור, כמה רחוק הוא יכול ומוכן ללכת לקראת הצד השני.
ההצדקה לדרך זו היא בראש ובראשונה העובדה שבלעדיה אורבת לנו הסכנה שהמשך הדיונים והמחלוקות - שהן לכשעצמן אמיתיות ולגיטימיות - יביא אותנו למקום שבו לא תהא לנו עוד תקומה. מעבר לכך, רוב מוחלט של אזרחי ישראל בחרו במפלגות מאופיינות ב"מרכז", וממשלה כזו תבטא בקירוב את רצון הבוחרים בקלפי.
מעבר לכך, הליכה למערכת בחירות רביעית היא המשך ההפקרות שאנו נוהגים בה ביחס לסוגיות היסוד של מדינת ישראל, ואנו נמצא את עצמנו בבור עמוק, כשלכל הדעות שהובעו בבחירות אין ממש משמעויות.
אבל, זו גם קריאה מוסרית חיונית למועמדים בבחירות: הפסיקו להישען על הבטחות שווא ולהשחית את המחויבות הציבורית ליושר, הגינות ואמירת אמת. חידלו מהנוהג המגונה של צבירת הישגים לטווח קצר על ידי הטיעון שהזיכרון של הציבור קצר. נצלו את ההזדמנות הזו לתקן את אמירת האמת, להתייחס להבטחות ליבה כאל חוזה שחותמים עם הבוחר.
אל תביאו אותנו שוב למציאות המחפירה מבחינה מוסרית, ששעת חירום מחייבת גם אי-עמידה בהתחייבויות. אם כך ננהג - אפשר שגם תצא ברכה מהמציאות הזו.
- הרב יובל שרלו הוא חבר בנשיאות מועצת העיתונות, בארגון רבני צהר ובפורום תקנה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה 11/03/2020 10:27
הרב יובל שרלו
מומלצים