פתיחת משפט נתניהו נדחתה למאי
דיון הקראת כתב האישום במשפטו של רה"מ, שאמור היה להתקיים מחרתיים, נדחה ל-24 במאי - בשל "מצב החירום" שהחיל השר אוחנה באחת בלילה על מערכת המשפט עקב התפשטות נגיף הקורונה. אוחנה: "ההחלטה התקבלה בתיאום עם היועמ"ש"
הדיון הראשון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמור היה להתקיים ביום שלישי הקרוב, נדחה בעקבות החלת מה שהוגדר כ"מצב חירום" על מערכת המשפט. במהלך הלילה (בין שבת לראשון) הודיע שר המשפטים אמיר אוחנה על מצב חירום מיוחד בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל למשך 24 השעות הקרובות בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, והבוקר הודיע בית המשפט המחוזי על דחיית ההקראה ל-24 במאי בשעה 15:00. "נוכח התפתחויות הנוגעות להתפשטות נגיף הקורונה, ובשים לב להנחיות העדכניות שניתנו ולהכרזה על עבודת בתי המשפט במתכונת חירום, החלטנו לבטל את הדיון הקבוע", כתבו השופטים בהחלטתם.
ההודעה על התקנות החדשות במסגרת מצב החירום פורסמה קצת לאחר 01:00 בלילה על-ידי הנהלת בתי המשפט ולשכתו של השר אוחנה, שממנה נמסר כי "ההחלטה התקבלה לאור המלצת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ובתיאום עם הנהלת בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה".
עדכוני קורונה - התפתחויות אחרונות:
מניין הנדבקים בישראל הגיע ל-200
הנחיות משרד הבריאות: לא יותר משני אנשים ברכב בדרך לעבודה
נתניהו לכחול לבן: ממשלת חירום בראשותי לחצי שנה
אסורה התקהלות של יותר מעשרה אנשים
בצה"ל ישאירו חלק מהחיילים העורפיים בבית
למעשה, כמעט כל גופי מערכת המשפט, ובהם גם בתי משפט השלום והמחוזיים, רשות האכיפה והגבייה, הפרקליטות והסנגוריה הציבורית, יעבדו במתכונת חירום. בית המשפט העליון, מנגד, לא יעבוד במתכונת חירום. החלת מצב החירום תאפשר לקיים דיונים רק בענייני מעצר ושחרור בערובה, מעצר מנהלי, עתירות דחופות לבג"ץ, עבירות לפי חקיקה הנוגעת למצב החירום המיוחד, סעדים זמניים דחופים בעניינים אזרחיים ועניינים דחופים בהוצאה לפועל.
בלשכת השר אוחנה הוסיפו כי "במהלך היום תתבצע הערכת מצב עם כלל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, לצורך בחינה והיערכות מיטבית של המערכת - לאחריה יוחלט על המשך המדיניות".
לצד זאת, מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, שעומד בראש צוות ההיערכות להתמודדות עם נגיף הקורונה, הפיץ לנשיאי בתי המשפט הודעה ובה עדכן אותם על התקנות החדשות. הוא ציין כי מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים שמגדיר מצב החירום בטל.
"ככל שיוחלט על הארכת תוקף ההודעה מעבר ליום א', יש בכוונתו של מנהל בתי המשפט לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו בתקנה 3(ה') לתקנות אלה ולקבוע סוגי עניינים נוספים שיידונו בבתי המשפט", כתב מרזל לנשיאי בתי המשפט. "נפנה אליכם בצורה מסודרת על מנת לגבש יחד רשימה של סוגי עניינים שלדעתכם ראוי לקיים בהם דיונים בנוסף לאלה המפורטים בתקנות".
בעקבות הודעת השר אוחנה פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בבקשה שיורה על הקפאת התקנות של השר אוחנה. בתנועה טענו כי השר אוחנה קיבל סמכויות חסרות תקדים בנושא עיכוב דיונים בבתי משפט, אך נחשב לשר זמני בממשלה זמנית, שמעולם לא קיבל את אמון הציבור ומעולם לא אושר על-ידי הכנסת. בתנועה מתכוונים אף לעתור לבג"ץ.
ביום ראשון שעבר הגיש צוות ההגנה של נתניהו בקשה לדחיית מועד פתיחת המשפט שנקבע ל-17 במרץ. עורכי הדין טענו כי צוות ההגנה לא קיבל את כל חומרי החקירה בתיקי 1000, 2000 ו-4000, ועל כן יש לדחות את הקראת כתב האישום. מנגד, הפרקליטות הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה, אך אינה עומדת על כך שהנאשמים בתיקים - שכוללים את נוני מוזס, שאול אלוביץ' ואיריס אלוביץ' - ישיבו לאשמה במועד הדיון. עם זאת, הפרקליטות ביקשה לקיים את הדיון בנוכחות הצדדים, לצורך קביעת מועדי דיונים בתיק.
אחרי הקראת כתב האישום יתחיל למעשה שלב הקדם-משפט, שבו הצדדים מנסים לצמצם את הדיונים ולהסכים על עובדות ומסמכים שאינם שנויים במחלוקת. זהו השלב שבו רשימת העדים, שבתיקי נתניהו כוללת 333 עדים, בהם עשרות אנשי משטרה, צפויה להצטמצם במידה ניכרת.
בתגובה להגשת כתב האישום נגדו לפני כחודש וחצי מסר נתניהו כי "מדובר בניסיון של הפיכה שלטונית בעלילות שווא ובתהליך חקירות מזוהם ומגמתי", כדבריו. ראש הממשלה מתח ביקורת על רשויות אכיפת החוק במדינה והוסיף: "הציבור איבד בהם אמון, הוא מאבד בהם אמון כל הזמן, בצדק". בריאיון ל-ynet כמה ימים לפני הבחירות האחרונות אמר נתניהו כי הוא אינו מתכוון לבקש חנינה או עסקת טיעון במסגרת ההליך המשפטי.
לפנייה לכתב/ת 
