באוניברסיטאות בוחנים: קבלת סטודנטים ללא בגרות ופסיכומטרי
משבר הקורונה פגע גם במוסדות האקדמיים, וביטולן האפשרי של בחינות הפסיכומטרי והבגרויות מאלץ את האוניברסיטאות לשקול דרכי קבלה חדשות. יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות: "עברנו אירוע שהוא כמו התקף לב"
על רקע משבר הקורונה וחוסר הוודאות במערכת החינוך, באוניברסיטאות בוחנים כעת אפשרות לקבל סטודנטים לשנת הלימודים האקדמית הבאה ללא התחשבות בפסיכומטרי ובתעודת הבגרות שלהם. כך אמר פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), בריאיון ל-ynet. "יהיה כלי אחר לקבלת סטודנטים, שנבחן כרגע".
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
כפי שפורסם ב-ynet לראשונה, מועד הפסיכומטרי הקרוב באפריל, שנחשב לאחד ממחזורי הבחינות הגדולים בשנה, נדחה. בשלב זה לא ברור אם הבחינה ביולי תתקיים. בנוסף, על אף הצהרות משרד החינוך שלפיהן הוא נערך לקיום בחינות הבגרות כרגיל, בפועל מרחף סימן שאלה סביב ההיתכנות לקיימן. בין האופציות הנשקלות: דחיית הבחינות למועדים אחרים, היבחנות בקבוצות קטנות או קבלת הציון הפנימי של התלמידים בבתי הספר כציון הסופי שלהם בתעודת הבגרות.
בתוך כך, מועמדים רבים ללימודים אקדמיים, בעיקר עתודאים, תלמידים מהחברה הערבית ומועמדים שזקוקים להשלמת בגרויות ופסיכומטרי – עלולים למצוא את עצמם ללא אחד הציונים הדרושים, או אפילו בלי שניהם. לדברי פרופ' רובין, "עלינו להחליט כגוף איזה קריטריונים אנחנו יכולים להציב בפני תלמידים שמתקשים אולי לסיים בגרויות ולא יכולים לעשות פסיכומטרי במועדים שנקבעו. נצטרך למצוא לזה פתרונות, זו טריטוריה לא מוכרת כי היו משברים בעבר אבל יכולנו לנחש מה מועד הסיום שלהם. כאן אי אפשר, אבל נמצא את הדרך".
פרופ' רובין הוסיף כי סביר שיחפשו מועד לבחינה שתאפשר למיין את אותם סטודנטים. לדבריו, "הכוונה היא לאיזשהו כלי מיון שיהיה אחיד לכל האוניברסיטאות. מדובר על בחינה לסטודנטים שחסרים להם המדדים הקונבנציונליים להיכנס לאוניברסיטאות, אבל הכול בדיונים ראשוניים כרגע".
הוא סיפר על משבר אמיתי שפוקד בימים אלו את האוניברסיטאות. "האוניברסיטאות חיות על גלובליזציה ועל יכולת לתקשר וירטואלית ופיזית עם כל העולם. מה שהמשבר הזה עושה הוא למעשה דה-גלובליזציה, ולטווח ארוך זה ישפיע עלינו בכל מיני דרכים, למשל בשיתופי פעולה ובהבאת סטודנטים בינלאומיים מחו"ל", הוא אמר. "אנחנו תמיד מתגאים בזה שאנחנו אזרחים גלובליים, אבל אני בטוח שלא נחזור לנקודת המוצא.
"עברנו אירוע שהוא כמו התקף לב", הוסיף פרופ' רובין. "אני חושב שזה ישפיע גם על הטיפוס המהיר של האקדמיה הסינית בשנים האחרונות. לא חושב שהסגידה והכבוד שרוחשים לה יחזיקו מעמד".
"המבחן הגדול של הלימודים המקוונים - אחרי פסח"
בעקבות הנחיות משרד הבריאות החדשות, כל המוסדות להשכלה גבוהה עברו ללימודים מרחוק. פתיחת הסמסטר השני באוניברסיטה העברית נדחתה ליום ראשון הקרוב, וביום רביעי הקרוב ייפתח הסמסטר בטכניון. מאז תחילת המעבר ללימודים מרחוק התלוננו סטודנטים על קושי בשיעורים האינטרנטיים. "זה לא היה חסר תקלות, אבל זה היה מדהים", אמר רובין. "להעביר ספינת משא ענקית כזאת, ולשנות את הכיוון שלה כמעט ב-180 מעלות".
על אף הטענות מצד סטודנטים על תקלות טכניות בזמן העברת השיעורים, הוא טוען כי "זה היה מבצע עצום ומוצלח. אני לא יכול להעיד על המכללות, אבל האוניברסיטאות כן הצליחו". לדבריו, "היו המון הפתעות. יש אחוזים גבוהים יותר של נוכחות בשיעורים המקוונים לעומת הפרונטאליים. המרצים דיברו על הרבה יותר שאלות ממה שהם מספיקים בשיעורים הרגילים. הפחד הגדול היה שההשתתפות תהיה פסיבית, אך מסתבר שלא".
סטודנטים שהתנסו בימים האחרונים בשיעורים המקוונים מתארים מציאות אחרת. "זה היה מוזר מאוד", סיפר סטודנט למשפטים מאוניברסיטת בר אילן. "לקח זמן עד שכולם הצליחו להתחבר למערכת, והשיעור עבר בצורה לא ברורה. המרצה ניסה לעשות את זה אינטראקטיבי, אבל כשאחד הסטודנטים הקריא קטע השאר לא הצליחו לשמוע. הרגשתי מבולבל ולא הצלחתי לעקוב אחריו. האקוסטיקה הייתה לא טובה ולא הצלחתי להבין את כל המילים. המרצה לא דיבר בסביבה מותאמת ולכן היו הרבה קפיצות".
מאוניברסיטת בר אילן נמסר בתגובה: "בקורס המדובר המרצה נמצא בבידוד והעביר את הקורס מביתו. אנו מתנצלים על אי הנוחות שחוו הסטודנטים ומבטיחים להפיק לקחים כדי לשפר את איכות הלמידה המקוונת גם בקורס זה, בתקווה לחזרה מהירה לשגרה".
"מה שחסר בשיעור המקוון לעומת השיעור הפרונטאלי הוא היצירתיות", הסביר פרופ' רובין. "כשאתה יושב מול מחשב, אתה מאבד את חוויית היצירתיות. כדי להיות יצירתיים אנחנו צריכים להסתכל בעיניים של מישהו וגם בטכנולוגיה הכי טובה, זה קשה. עכשיו זה חדש ועדיין מתלהבים, אבל אחרי פסח יהיה המבחן האמיתי".
"המשבר יכול להמיט אסון על המחקר"
למשבר הקורונה יש השלכות נוספות. לקראת פרסום ההנחיות החדשות, הפעילו בוור"ה ובמל"ג לחצים על משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי (מל"ל) שלא לפגוע במחקר המתקיים במוסדות להשכלה גבוהה ולהתיר את המשכו.
"הדאגה העיקרית שלנו היא להמשכיות של המחקר", אמר פרופ' רובין. "אנחנו לקראת מעבר למשק חירום, ובמשק חירום יש מגבלות מאוד חריגות על מה שמותר בקמפוס - וקמפוס הוא עיר קטנה. הדבר יכול להמיט אסון על המחקר. שנים של עבודה יכולות ללכת לאיבוד, עם תוצאות הרות אסון למיקום של ישראל בחזית המחקר העולמית. החשש האמיתי של הנשיאים הוא שלא יהיה לנו מספיק כוח אדם כדי לשמר את המחקר, אפילו לא כדי לפתח. שנים של עבודה יכולות ללכת לאיבוד. כרגע המחקר ממשיך פחות או יותר כרגיל, אבל אנחנו יודעים שהמגמה היא לעבור למשטר של משק חירום. אם לא יתירו לאייש את המעבדות הללו כהלכה מדובר, על אובדן של מיליארדים למערכת הזו".
אחת ההשלכות הנוספות שעלולה לפגוע באקדמיה הישראלית, לדבריו של פרופ' רובין, היא נסיגה חדה בכמות התרומות למוסדות. "המשק העולמי ספג מכה קשה, ולכן כולנו נסבול מירידה ברמת התרומות לאוניברסיטה", הוא אמר. "כמובן שהתקציב שלנו השתבש לגמרי. לא חשבנו להשקיע בתחומים הללו וזה יהיה קשה לחזור לשגרה גם מול אלה שתומכים בנו. זו בעיה שמעסיקה כמובן את כולנו. למרות שיש תחרות בין האוניברסיטאות, בשעת משבר אנחנו מאוחדים, וזה מעודד אותי".
לפנייה לכתב/ת 
