החברה הערבית והקורונה: בעיות שפה, תשתיות ואינטרנט
הנחיות משרד הבריאות לא מיושמות כראוי על ידי אזרחים ערבים רבים, בין השאר בשל פערי השפה. הבעיה חריפה בעיקר ביישובים הבדואים בדרום, הסובלים מהיעדר תשתיות מים וחשמל. רק אתמול סוכם על סגירת המסגדים. "שמירת מרחק היא בעיה בגלל הפן החברתי", אומר ראש עיריית רהט
חשש בחברה הערבית, ובעיקר ביישובים הבדואים בדרום, מפני שילוב של תנאים שמקשים על המאבק בנגיף הקורונה: בחלק מהכפרים הלא מוכרים בנגב אין תשתית ראויה של חשמל ומים, מה שמקשה על שמירה על היגיינה. בנוסף, מחסור בגורמים מוסמכים רפואיים שיפנו לציבור הערבי עלול למנוע מהם מידע בריאותי חשוב להתמודדות עם המגפה. במקביל מדווח שחלק מהציבור המוסלמי לא נשמע בימים האחרונים להנחיות משרד הבריאות והמשיך להגיע למסגדים.
בעיר הבדואית רהט יותר מ-70 אלף תושבים, חלקם חיים בתנאי צפיפות וסובלים מהיעדר תשתיות. ראש העיר פאיז אבו סהיבאן נפגש אתמול (שלישי) עם כל האימאמים במסגדים בתחומו, ויחד הם החליטו להשהות את כל התפילות, כולל תפילת יום שישי.
"אנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי להרגיע את התושבים. חיטאנו את כל תחנות האוטובוסים ואת פחי האשפה המפוזרים ברחובות הראשיים", אמר סהיבאן, שיצא בעצמו לקחת חלק בפעולות . "רציתי לתת דוגמא אישית. בנוסף אנחנו שולחים מסרונים לתושבים מדי יום כדי להדריך אותם כיצד לשמור על מרחק ולא לצאת למקומות הומי אדם. זה לא קל בגלל הפן החברתי ברהט. מדובר במשפחות, חמולות, ויש את עניין השבטיות. אנחנו צריכים להתמודד גם עם המסיבות החברתיות - החינות והחתונות. אתמול המשטרה הייתה צריכה לפזר 150 חוגגים בחינה. זה נעשה בדרכי שלום ובנועם. בנוסף, כל הסלונים והמספרות בעיר יהיו סגורים".
בעיה נוספת - בעיקר בכפרים הלא מוכרים אבל גם ברהט - קשורה בהיעדר גישה לאינטרנט. הדבר מקשה לא רק על השגת מידע, אלא גם הצורך בלמידה מרחוק של הילדים שלא יוצאים לבתי ספר.
חנויות ומסגד סגורים ברהט, היום:
ראש העיר סהיבאן: "בעיר יש 25 אלף תלמידים, כולל גני ילדים. לחלק מהתושבים אין מחשב בבית. ואם יש להם מחשב, בכל בית יש 6-5 תלמידים. מי יישב מול המחשב? כיתה א'? ד'? או י"ב? זה שונה מהחברה היהודית. ההורים מתקשרים ומתלוננים שהמורים מעבירים חומר לעבודות הבית, אבל לתלמידים אין גישה".
לפני כמה ימים פנתה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) למנכ"ל משרד הבריאות בבקשה להנגיש את המאבק בקורונה לציבור הערבי, ולתת ייצוג גם לערבים בצוותי קבלת ההחלטות.
"עד עכשיו לא היה דובר מטעם המשרד בשפה הערבית המופיע כסמכות, גם מקצועית רפואית, היכולה לענות על כל שאלה מקצועית", כתבה. "דברור המשבר לא עונה על הצורך ולא מאפשר לציבור להאמין שמתייחסים אליו ולבריאותו בצורה מכובדת ואמיתית".
ח"כ תומא סלימאן ביקשה להשיק קמפיין הסברה ציבורי בשפה הערבית לחינוך בנוגע להתמודדות עם הנגיף.
בהיעדר גורמים ממשלתיים, את החסר ממלאות עמותות עצמאיות. בעוד שבשאר חלקי הארץ ערוכים ללמידה מקוונת, ולציבור יש נגישות להנחיות, נראה כי החברה הבדואית נותרה מאחור. עמותת "השחר החדש" הודיעה על פתיחת קו חירום עבור החברה הבדואית, עם הנחיות מונגשות, המלצות לפעילויות בבית עם הילדים ואפילו ריכוז חומרי המידע של משרדי הממשלה השונים, הכול מתורגם לשפה הערבית. "יש חוסר מודעות לחומרתה של הקורונה ואזרחים בדואים רבים לא פועלים לפי ההנחיות", מציינים בעמותה.
מנכ"ל העמותה ג'מאל אלקירנאווי הוסיף: "אנחנו צריכים להסביר למשפחות לא ללחוץ ידיים, לא להתחבק, וזה קשה. אנחנו מנסים להתאים מבחינה תרבותית את ההנחיות של משרד הבריאות. למרות הצפיפות והמשפחות מרובות הילדים, אנחנו פועלים להסביר להם כיצד להתנהל בזהירות. הם יצטרכו לאמץ נורמות חברתיות חדשות וזה לא קל. על אחת כמה וכמה במגזר הבדואי".
אלקירנאווי ציין כי ילדים רבים מוצאים עצמם מסתובבים ברחוב ולא בבית. "אנחנו פועלים להנגיש להם את המידע לשפה הערבית", ציין ( טלפון מוקד החירום "השחר החדש": 08-9966561).
ד"ר סייאף אבו ריאס, רופא תושב רהט, סיפר: "לפני סגירת המסגדים קיבצנו מתנדבים לחטא אותם. ביקשנו מהקשישים ומאנשים עם מחלות רקע לא להגיע למסגדים אבל הם לא נשמעו להנחיות. אנחנו מתכוננים לתרחישים הכי גרועים, ואפילו הכנו חדרי חירום. אנחנו מגייסים רופאים, עורכי דין ועובדים סוציאליים שייתנו טיפול וסיוע טלפוני לתושבים. בהתחלה הציבור פחות נשמע להנחיות, אבל סגירת המסגדים, מקום רגיש עבור התושבים, היא נורת אזהרה עבורם. היה צריך לעשות את המהלך הזה גם קודם לכן".
לפנייה לכתב/ת 
