תפסיקו להתגאות ותשנו את הטיפול במגפה

קצב התפשטות הקורונה וההחמרה הבהולה בהוראות מוכיחים שישראל לא מצטיינת בטיפול בנגיף, ושהשיטה שבה המערכת פועלת חייבת להשתנות

גיורא איילנדפורסם: 18.03.20 , 11:55

(צילום: AP)

קצב התפשטות נגיף הקורונה וההחמרה הבהולה בהוראות לציבור מוכיחים שני דברים: ישראל לא מצטיינת בטיפול במגפה, והשיטה שבה המערכת הישראלית פועלת חייבת להשתנות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

דוברי הממשלה, כולל ראש הממשלה, מתגאים בהצלחה שלנו – וממחישים זאת בעזרת השוואה למה שקורה באיטליה. אלא שזו חוכמה קטנה להשוות עצמך לגרועה שבמדינות. מדוע אין הדוברים השונים משווים אותנו לדרום קוריאה או לטייוואן? ובכלל, כל השוואה יוצרת עיוותים, היות שהתנאים הבסיסיים של כל מדינה שונים. כך, למשל, היתרון העיקרי של ישראל הוא שיש למדינה שער כניסה כמעט בלעדי אחד – נתב"ג – שלצערנו לא ידענו לנצלו. יתרון שני שאבד הוא זמן ההתרעה הארוך שהיה לנו, בוודאי שבהשוואה לדרום קוריאה או טייוואן.

הממשלה פעלה, וממשיכה לפעול, עם הוראות של חירום אך במתכונת של שגרה. מכיוון שזו לכאורה בעיה בריאותית, משרד הבריאות הוא זה שמוביל את המאבק וגם נושא כמעט בכל הנטל – וזוהי טעות מצערת. ניתן היה להבין כבר מזמן שמדובר על "מלחמה טוטאלית", מאבק שבו המדינה מגייסת את כל המשאבים העומדים לרשותה. המשאב החשוב ביותר הוא הידע והניסיון, ולכן, משלב מוקדם נכון היה להקצות משימות לגופים השונים על פי התמחותם.

את בדיקת הטכנולוגיות הדיגיטליות המתאימות למעקב אחרי מיקומם של אנשים צריכים היו לתת לפני שמונה שבועות לשב"כ, למטה הסייבר הלאומי או ל-8200. את רכש הציוד, בין אם ערכות בדיקה או ציוד מיגון, היו צריכים לתת למשרד הביטחון – אין שום גוף במדינה שיש לו מערכת כה משומנת של רכש ושינוע בינלאומי.

ניהול של מלחמה טוטאלית מתבסס על חלוקת הנטל למשימות צרות ומוגדרות, כאשר האחריות לכל מטלה היא של הגורם המתאים ביותר, וזאת ללא קשר לשאלה אם זה תפקידו בשגרה, וקריטי לקבוע הן תיעדוף והן קדימות. תיעדוף אומר, למשל, שבראש ובראשונה יש לדאוג למיגון ראוי לעובדי הרפואה. קדימות אומרת שחשוב קודם כל לבצע משימות שזמן המימוש שלהן הוא ארוך, כמו להזמין מחו"ל ערכות מיגון או חומרי גלם לערכות מיגון, או הכשרה של אנשים למשימות חדשות.

אין שום סיכוי שמנכ"ל משרד הבריאות, מוכשר ככל שיהיה, יוכל לחשוב על הכול ולנהל הכול בעצמו, ולכן במשברים כאלה נהוג להקים קבינט ייעודי מצומצם אך רב-סמכויות ומתחתיו מנהל סמכותי שזה יהיה תפקידו היחיד. אותו מנהל בכיר לא צריך להיות אחראי ישירות לשום דבר, אבל הוא חייב לייצר הרבה משימות מוגדרות ולהעמיד בראש כל אחת מהן את האדם המתאים ביותר.

ניתן למנות לפחות שני גופים שחסרים כיום: גוף טכנולוגי ייעודי שיהיה קשוב להצעות דוגמת ערכות בדיקה חדשות, בדיקת חום טרמית מרחוק, רכישת מכונות הנשמה חדשות וכו'; וגוף מחקר ייעודי שיידע לבדוק סוגיות קריטיות, כמו למשל אם אדם שחלה בקורונה והבריא הוא מחוסן או לא.

היות שהמשבר רחוק מלהסתיים, עדיין לא מאוחר לעשות שינוי במתודולוגיה של הניהול – להפסיק להיות גאים בהצלחתנו, ולהתנהל מול הקורונה לא רק כמו במלחמה, אלא כמו במלחמה טוטאלית.