כך הכילו באסיה את הקורונה - מבלי להשבית את המשק
חשיפה: דו"ח של המשרד הממשלתי לענייני מודיעין מצביע על השיטות בהן הצליחו סינגפור, טייוואן והונג קונג להתמודד עם המגפה מבלי לשתק את שגרת החיים. בהונג קונג הקניונים והמטרו פועלים כרגיל, בסינגפור הלימודים נמשכים ואפילו מכוני העיסוי פתוחים
חשיפה: דו"ח מיוחד של המשרד הממשלתי לענייני מודיעין בנושא "מדינות אסיה - הכלה של המגפה תוך המשך תפקוד המשק" מסביר כיצד בטייוואן, סינגפור והונג קונג נשמרת עד כה שגרה יחסית ללא השבתה כללית של המשק - גם בשיא משבר הקורונה. בכל המדינות הללו מתקיימת פעילות כמעט שגרתית של המגזר הפרטי והציבורי, נותני שירותים, מסעדות וקפיטריות, חנויות ממכר ותחבורה ציבורית.
התפרצות הקורונה
- סיקור נרחב ב-ynet
עדכונים אחרונים:
הממשלה אישרה בלילה את התקנות לשעת חירום: המדריך להגבלות החדשות,
המסמך המלא
מתחילת החודש: 540 אלף מובטלים חדשים נוספו
23 ישראלים עדיין תקועים בפרו: "התעלמו מאיתנו"
סגר בקליפורניה, יום שני ללא נדבקים בסין
יש לכם מה לספר לנו על הקורונה? מידע שטרם נחשף? סרטונים או תמונות? כתבו למייל האדום
כיצד הן עשו זאת? טייוואן, סינגפור והונג קונג מתוארות כמדינות שיישמו מודלים יעילים ומוצלחים עד כה של התמודדות עם התפשטות הקורונה והכילו בהצלחה את הגל הראשון של ההדבקה. כמה מהצעדים שנקטו עשויים לשמש כמודל לחיקוי בישראל בכל הנוגע להחלטות לניהול המשבר. עיקר הלמידה של ישראל מהמודלים האסייתיים מתייחס למרכיבים הטכניים של מניעת ההתפשטות שננקטו שם: סגירת גבולות מהירה מול אזורים נגועים, בדיקות בהיקפים נרחבים (במעברי הגבול ובקהילה) לטובת זיהוי מוקדם של נשאים ובידודם מכלל האוכלוסיה, איתור מהיר של חשודים בהידבקות ואכיפה יעילה של בידוד ביתי, שימוש באמצעים דיגיטליים ונקיטת צעדי הרחקה חברתית יעילים.
צעדי ההרחקה החברתית העיקריים שננקטו במדינות אלה כוללים (בחלק מהמדינות) מעבר בתי ספר ומוסדות להשכלה גבוהה ללמידה מרחוק, סגירת משרדי קבלת קהל ממשלתיים ומתן שירותים מרחוק, מעבר של המגזר הפרטי לעבודה מהבית ככל
האפשר, הגבלת מספר המשתתפים באירועים חברתיים וביטול פעילויות תרבות וספורט המוניות או המתקיימות במרחבים סגורים.
בדו"ח צוינו מספר גורמים שנקטו באותן מדינות להכלת המחלה מבלי השבתה כללית של המשחק:
1. צעדים מהירים של ניטור, אבחון נרחב ובידוד.
2. מאפיינים תרבותיים של "אחריות אזרחית".
3. חשיבות קיום הכלכלה והביטחון הכלכלי האישי של האזרחים.
4. שקלול המורל הציבורי כרכיב מונע שחיקה במחויבות הציבור לריחוק החברתי לאורך זמן.
5. תיתכן גם השפעת פקטור הזמן בדינמיקת התפתחות המגפה.
הדו"ח כולל נספח המכיל "תיאורי צבע" של המציאות החברתית בסינגפור ובהונג-קונג ומבוסס על ראיונות שערכו אנשי משרד המודיעין עם תושבי הערים.
סינגפור: בתי הספר ממשיכים לפעול
שגרת החיים של האוכלוסייה כמעט לא נפגעה. בתי קפה, מסעדות, קניונים, מספרות, מכוני קוסמטיקה ומסאז' ותחבורה ציבורית פועלים כרגיל מאז תחילת המשבר - ולא התבקשו להפסיק את פעילותם בשום שלב. ההבדל היחיד לעומת השגרה הוא שבכניסה לבתי עסק נעשית בדיקת חום ללקוחות (מוצב שוער עם מסיכה וכפפות). בנוסף, בכל בית עסק, ברחוב ובמבני ציבור יש עמדות אלכו-ג'ל לחיטוי ידיים.
הממשלה המליצה עם תחילת המשבר למקומות העבודה לפצל את כוח האדם שלהם בין שניים או שלושה מוקדים - חלק הוגדרו לעבודה מהבית, חלק לעבודה מהמשרד ועבור אחרים נשכרו משרדים נוספים. פגישות עבודה הכרחיות מתקיימות באמצעות שיחות וידאו או אחת לשבוע.
הממשלה הודיעה עם תחילת המשבר שאין צורך בחבישת מסכות על ידי האזרחים, אלא במקרה שאדם מרגיש לא טוב וחייב לצאת למרחב הציבורי או להתפנות לבית חולים. כרגע, פחות מ-10% מהאנשים במרחב הציבורי עוטים מסכות. המטרה היא
לשחרר לחץ על המסכות שממילא מונעות הדבקה יותר מאשר הידבקות.
בתי הספר ומוסדות השכלה גבוהה לא הפסיקו לפעול בשום שלב. במקרים נקודתיים נעשו פעולות בדיקה ממוקדות בכיתה מסוימת שהיה חשש שמישהו ממנה נחשף לנגיף ונעשו פעולות חיטוי בהתזה. השערים לא נסגרו והתיירות לא נפסקה, אף שהנפח הצטמצם. כל אדם שמגיע מחו"ל נדרש לספק הוכחה שיש לו היכן לשהות 14 יום בבידוד (קבלה על תשלום מראש למלון וכו').
ההתמקדות בבדיקות היא במעגל הראשון של מי שנדבק, אין בדיקות או חובת בידוד למי שנחשפו במעגל שני ושלישי. אין פרסום חקירות אפידמיולוגיות מפורטות שמחייבות הסגר לכל מי שהיה באותה רכבת או אוטובוס עם נדבק. במקום זאת מגיעים באופן פרטני למי שהיו במגע מוכח וקרוב עם הנדבק - בני משפחה, חברים, בני הכיתה וכו'.
הונג-קונג: קניונים ומסעדות פתוחים
בהונג קונג המשק הפרטי והמגזר הציבורי לא הושבתו. מקומות העבודה (בעיקר מסחר ופיננסים) עברו לעבודה מהבית ככל האפשר. בתחילת המשבר העבירו את רוב השירותים הממשלתיים ומשרדי קבלת הקהל לאונליין.
בתי הספר בהונג קונג נסגרו בתחילת המשבר ונותרו סגורים. הנטייה כרגע היא להשאירם סגורים עד ה-20 באפריל. הקניונים, החנויות והמסעדות לא נסגרו בשום שלב. מטבע הדברים בשבועיים - שלושה הראשונים חלה ירידה גדולה בנפח העסקים. חלק מבעלי העסק סגרו מרצון (התייעלות כלכלית בצל המשבר), אך לא היה צו ממשלתי שמחייב לסגור עסקים.
החיים בהונג קונג מתנהלים מחוץ לבית - אכילה ברחוב או הזמנת Take Away היא חלק מהתרבות המקומית ואנשים כמעט שלא מבשלים אוכל בבתים. התחבורה הציבורית עובדת כבשגרה. המטרו של הונג קונג הוא הלב הפועם של העיר, רוב האנשים לא מחזיקים רכב פרטי ולא ניתן לשלול מהם את דרך ההתניידות העיקרית. יש הקפדה יתרה על חיטוי בקרונות ובאוטובוסים.
בהונג קונג באופן כללי קיימת הקפדה רבה על היגיינה בכל מקום. אנשים חולים (לאו דווקא בקורונה) לא יוצאים מהבית כחלק מאחריות חברתית, מי שבכל זאת חייב לצאת, יוצא עם מסיכה. נותני שירותים עובדים רק עם מסיכה. בכל מקום יש עמדות חיטוי ידיים. הממשלה פועלת רבות להסברה של המדיניות והנהלים בין השאר באמצעות השידור הציבורי. הציבור במדינה לא מתנהל בבהלה ומודע בהחלט לנדרש ממנו.
לפנייה לכתב/ת 
