גרוטו: "התרחיש הגרוע ביותר הוא ש-20 אלף ישראלים ימותו מקורונה"
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "סביר להניח שחלק מהנפטרים היו מתים ממחלות אחרות בכל מקרה". לדבריו יש לצמצם את הפאניקה: "אנשים עלולים למות מהפחד לא לצאת". המשרד הזמין חצי מיליון בדיקות דם כדי לגלות כמה חולים יש בישראל, וישיק אפליקציה לאיתור חולים
במשרד הבריאות מתכוננים להתפשטות רחבה של הקורונה בישראל: בתוכנית מיגון לכל הצוותים הרפואיים במרפאות ובתי החולים, בדיקות דם נרחבות לטובת סקר חולים בישראל ואפליקציה לאיתור חולים בסביבתכם.
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר הערב (א') כי התרחיש הגרוע ביותר הוא ש-20-10 אלף אזרחים ימותו מקורונה. "חלק מהאנשים האלה סביר להניח שהיו מתים ממחלות אחרות בשל מחלות רקע שלהם, והמספר הזה למעשה יתווסף לתמותה השנתית בישראל שעומדת על כ-40 אלף איש בשנה", אמר. עוד הוסיף כי יש להוריד את הפאניקה סביב המגפה: "אנשים עלולים למות מהפחד לא לצאת לבית המרקחת לקנות תרופות, צריך להבין שזה לא מספרים גבוהים ביחס לתמותה השנתית".
יש לכם מה לספר לנו על הקורונה? מידע שטרם נחשף? סרטונים או תמונות? כתבו למייל האדום
לדברי פרופ' גרוטו, מדי יום ישנה התייצבות בין מספר החולים המתגלים. "אנחנו רואים התייצבות של כ-200 מקרים שמתגלים ביום. ברור לנו שאין לנו תמונה מלאה לגבי מקרים שאנחנו לא בודקים". בכדי לקבל תמונת מצב רחבה על מספר החולים בישראל והמאפיינים שלהם, במשרד הבריאות הוחלט אמש להזמין בדיקות דם המספקות אבחון מהיר של הימצאות הנגיף בגוף.
"הזמנו חצי מיליון בדיקות דם הבודקות לפי נוגדנים את הימצאות הנגיף", אמר גרוטו, "המטרה באמצעות הכלי הזה היא לעשות בדיקות רחבות באופן מחושב, על פי מדגם מייצג ובכך לקבל תמונה רחבה של המצב בישראל". פרופ' גרוטו סייג וציין שבדיקות אלה פחות מהימנות מבדיקות המטושים, ואין בכוונת המשרד להחליף את בדיקות המטושים.
הבדיקות יבוצעו כסקר לפי מדגם, על פי שיקול הדעת של מומחים ולא לכלל האזרחים. ככל הנראה הן יבוצעו ע"י סוקרים שעוברים מבית לבית או בידי אנשי מד"א. לדברי גרוטו, "הבדיקה מיועדת גם לאנשים שאין להם תסמינים ובאמצעות מדגם נוכל לקבל תמונת מצב לגבי התחלואה בישראל".
כפי שנחשף היום, פג בן חודשיים נדבק בקורונה מסטודנטית לסיעוד שעבדה בבית החולים שערי צדק, וצוותים רפואיים נשלחו לבידוד בית. כך גם מחלקה נוספת נסגרת בבית החולים וולפסון בחולון ולמעלה מ-140 אנשי צוות נמצאים בבידוד בית בשל חשיפה לנגיף בעבודתם או חזרה מחו"ל.
פרופ' גרוטו התייחס לאלפי עובדי הרפואה שנכנסו לבידוד בית, כשמאות מהם נחשפו בעבודה לנגיף ואמר: "במידה ומספר החולים יתפשט בישראל בכמויות גדולות, כל הצוותים במרפאות ובבתי החולים יהיו ממוגנים כל הזמן. זה לא משהו שיקרה מחר אבל זה תלוי בהתפשטות הקורונה". עוד הוסיף כי כבר עכשיו צוותים שממוגנים והיו במגע עם חולי קורונה לא נדרשים בבידוד בית. לכן בהמשך הכוונה היא שיהיה די מיגון לכל הצוותים הרפואים ובמידת הצורך הם יהיו ממוגנים כל זמן שהם בעבודה.
על רקע טענות של אזרחים על איכוני השב"כ, לפיהן הם אינם מדויקים מספיק וכוללים טעויות רבות, במשרד הבריאות הודיעו כי הערב תושק אפליקציה לאיתור חולי קורונה והמסלול שלהם. האפליקציה תתבסס על נתוני השב"כ יחד עם החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות ותהיה נגישה למשתמשי אייפון ואנדרואיד.
"לשים קשישים באנטארקטיקה זה לא הפתרון"
הבוקר דיבר פרופ' גרוטו בריאיון לאולפן ynet, ודחה את הטענות שנשמעות בציבור כנגד הקשחת ההסגר שהחילה הממשלה בעקבות התפשטות הנגיף קורונה. "אתם רוצים לתת לאנשים הצעירים למות? גם אנשים צעירים מתים מהמחלה הזאת", אמר.
הוא ציין כי "במקומות כמו ניו יורק יש גם צעירים חולים קשה ומתים, לא הייתי מזניח את הצעירים לחלוטין. חוץ מזה שהם מהווים חלק ממעגל ההדבקה. מה? נבודד את הקשישים שלנו לנצח עכשיו? נשים אותם באנטארקטיקה? זה לא הפתרון".
לדבריו, "אם נראה מספר אלפים של נפטרים, אז אני חושב שיהיו כמה עשרות עד מאות מתוכם שיהיו צעירים כמו הבחור שנמצא בוולפסון, ולכן אסור לנו להזניח את האוכלוסייה הזאת. אם נמשיך את מעגלי ההדבקה אצל הצעירים, אז בחיים לא נוכל להוציא את הקשישים מהבית.
"פעילות כזאת תיקח חודשים, זאת אומרת שנה עד שנה וחצי לשים את הקשישים בבית זה לא פתרון טוב, זה יגרום לנזקים נוספים - בדידות, דיכאון והתאבדויות".
הוא התייחס להשפעת הווירוס על צעירים ואמר: "בסך הכול אפשר לומר שב-99% יש לנו אנשים צעירים שיעברו את זה בקלות, רובם המכריע בכלל לא יידעו שהם חולים, אבל הם יוכלו להדביק ותהיה גם קבוצה אחרת של חולים, ברמה כזאת או אחרת, שלא מחייבת אפילו אשפוז. גם אלה מעגלי הדבקה שיכולים להיות, ובאחוזים הבודדים נוכל לראות גם מקרים קשים בגלל שתהיה כל כך הרבה הדבקה".
בנוגע להגברת קצב הבדיקות לגילוי הנגיף, אמר פרופ' גרוטו בריאיון: "במהלך השבוע נגיע לכמות ממש גדולה של בדיקות, 5,000 או עשרת אלפים, אבל אנחנו כמובן לא יכולים לסמוך רק על הבדיקות. הן צעד משלים לפעולות האחרות שאנחנו נוקטים, שהם בעיקר כרגע נושא הסגר והבידוד".
- אתה מתרשם שעם ישראל הבין את המסר?
"במקומות מסוימים פחות, רוב המקומות יותר. בסך הכול יש הפנמה, חשוב שנוכל להראות שהמדיניות הזאת מצליחה, ואם אנחנו מצליחים לשמור על קצת גידול - אנחנו יכולים לסמן לנו הצלחה. צריך לזכור שהחולים שאנחנו רואים היום זה לפני הצעדים שננקטו, לכן צריך לתת לכל דבר להשפיע כמה ימים ולכן צריך סבלנות".
- מדברים על קפיצה משמעותית במספר החולים. אתם ערוכים לקלוט חולים נוספים?
"כן, אנחנו בהחלט ערוכים בסך הכול באופן יחסי לגודל האוכלוסייה ומספר החולים הצפוי. יש לנו את הכלים המתאימים, אולי כמו שאמרתי גם המשוכללים בעולם, גם מבחינת היכולת שלנו להיערך להתאים את עצמנו לשעת חירום, לחשוב על פתרונות יצירתיים. יש בישראל את מיטב המוחות שיכולים לעזור לנו בדברים האלה.
"זה מאמץ לאומי, לא רק של משרד הבריאות לבד, שאנחנו חייבים לתכלל ולנהל אותו ואנחנו כבר יוצרים כלים כדי לערב כל מיני גופים שיש להם יכולת חשיבה, יכולת תכנון, יכולת לוגיסטית. את כל הדברים האלה אנחנו נעשה יחד. החשיבות פה היא של הסולידריות וההירתמות, וחשוב לי להעביר מפה מסר לא ללכת למאבקי אגו, זה באמת לא הזמן".
- אתה מדבר על הקרב עם משרד הביטחון?
"לדוגמה. אני לא רוצה להיכנס לנושא הפוליטיקה הכי גבוהה. אני יכול להגיד לך שברמת השטח עם אנשי הרכש והלוגיסטיקה אנחנו עובדים פשוט נפלא. זה אנשים שמכירים אחד את השני, עובדים בצמידות, ואני באמת לא רואה שום תקלה בנושא. חשוב שזה יישמר ולא יתקלקל על ידי מאבקי אגו מיותרים. אין לנו התכתשות עם משרד הביטחון".
לפנייה לכתב/ת 
