הקשישים מנסים להתמודד עם הבדידות: "עם מי אדבר, עם הקירות?"

צ'רנה דוד (צילום: יריב כץ)

יוכבד לוי (86) משכונת בת גלים בחיפה מודה שהשהות לבד בבית במשך ימים לא פשוטה לה. "הבדידות גומרת על הכול, זה נורא", היא מספרת. "אני מדוכאת, אבל לבנות שלי אסור לבוא אליי. אני יושבת לבד בבית, מול הרדיו והטלוויזיה כל היום וזה רק מדכא אותי עוד יותר, כואב לי הראש מזה, אבל עם מי אדבר, עם הקירות? הבדידות היא הנזק הגדול ביותר לנפש. אפילו בתורה כתוב: 'לא טוב היות האדם לבדו', ואני לבדי. בגיל שלי כבר אין את הכוחות לעבור את זה".

אפילו פעולות יומיומיות ופשוטות, כמו יציאה לרוקן את הפח, מהוות אתגר עבורה. "אני לא יוצאת מהבית, כדי לא להידבק", אומרת לוי. "כשירדתי לזרוק אשפה, סגרתי את האף ואת הפה. אני לא דתייה, אבל מדליקה נרות שבת וזה עוזר לי מאוד. אני חיה את הרגע ומתפללת לאלוהים שזה ייגמר עם כמה שפחות קורבנות".

כמו כולם, גם צ'רנה דוד (82) מחולון, מתקשה להזמין מצרכים מהסופר. אבל לה אין שום אלטרנטיבות אחרות. "בניגוד לצעירים, אין לי אפשרות לצאת מהבית, אז אני צריכה להזמין משלוח", היא אומרת. "ניסיתי את כל רשתות השיווק, אבל הם אמרו שיוכלו להביא את ההזמנה רק בעוד עשרה ימים, בעשר בלילה. הם ישימו לי אותה ליד הדלת ואני צריכה לחכות ולא ללכת לישון".

אסתר פדר גרין(צילום: יריב כץ)

מעבר לקשיים הלוגיסטיים, הבדידות מכרסמת גם בה. "אני בבית כבר שבועיים. פעם הייתי הולכת למועדון קשישים, משחקת, עושה קצת התעמלות, ועכשיו אמרו לי לא לצאת. אני מנסה לעבור את זה בלי לעשות בעיות לילדים שלי. יש ימים שאני ממש מטפסת על קירות, לוקחת רסקיו כדי להתמודד. אני לא יודעת כמה זמן אחיה, אבל אני לא רוצה למות מקורונה. אני תלויה בפנסיה ומקווה שישלמו לנו בזמן".

בנה של צ'רנה, איתן, אומר שברשתות השיווק הסבירו לאמו שבימים אלה העומס על שירות המשלוחים כבד, אבל טוען שהקשישים חייבים להיות בראש סדר העדיפויות. "צריך למצוא דרך לתעדף הזמנות למבוגרים", הוא מסביר.

אסתר פדר גרין (80), היא עיוורת, אלמנה ללא ילדים, המתגוררת בגפה בחולון. "אין לי אף אחד", היא אומרת, "זה קשה, אבל התרגלתי לבדידות. כל בן אדם צריך חברה ועזרה, גם אני. לולא הביטוח הלאומי שנתנו לי עוזרת פעם בשבוע לא הייתי מסתדרת, אבל מה אפשר לעשות. אני לא כזאת חוצפנית לבקש יותר מדי".

חלוקת מזון לקשישים ונזקקים(צילום: עיריית תל אביב)

כדי לנסות ולהקל על אוכלוסיית הקשישים, יספקו להם בקרן לידידות, החל מהשבוע הקרוב, חבילות מזון ומוצרי היגיינה, כדי שיוכלו להצטייד מבלי לצאת מהבית ולהגיע למרכזי קניות. במקביל, הם מקימים מנגנון לאספקה של ארוחות מוכנות מוקפאות. "ישראל מתמודדת עם מצב חירום כמותו לא ידעה", אומרת נשיאת הקרן לידידות, יעל אקשטיין, "וכולנו מחויבים להתגייס ולסייע לאוכלוסיות החלשות במדינה, שעשויות לקרוס אם לא נתמוך בהן".

גם ח"כ מירב כהן (כחול לבן) מתריעה שחייבים להתגייס לטובת האוכלוסייה המבוגרת, שקולה כמעט ולא נשמע. "בכל יום אני מקבלת עשרות פניות קשות מאנשים מבוגרים שספונים בביתם ומספרים על קושי נפשי ואף על מחסור במזון", היא מספרת. "מדובר באוכלוסייה שקל להתעלם מצרכיה, כיוון שהיא איננה מביעה את מחאתה ברשתות החברתיות ולא מפגינה ברחובות, אבל חובה עלינו לספק להם מענה בדחיפות ולפני שיהיה מאוחר מדי".

יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, פרופ' יצחק בריק, מותח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה. "הממשלה החליטה לסגור את מרכזי היום לקשישים, אך מה קורה עם עשרות אלפי הזקנים שנשארו עכשיו לבד בבית? יש רבע מיליון זקנים שזכאים לשירותי סיעוד ונשענים על המטפלות המסורות שלהם. מסיבות ברורות, ישנן כאלה שלא יכולות להגיע אליהם ומה הפתרון של המוסד לביטוח לאומי? לתת למשפחות כסף, במקום טיפול. איך ומי ידאגו להם? מדובר בפשיטת רגל ערכית ומוסרית", הוא מסכם.

תנועת אמונה פתחה מוקד חירום לייעוץ בנושא הגיל השלישי: 052-3534541.