ישראל לא נערכה להתפרצות מגפה | דו"ח מבקר המדינה
דו"ח ראשון של המבקר אנגלמן, שנכתב בטרם התפרצות הקורונה, קובע כי מערכת הבריאות אינה מוכנה לתרחיש של התפרצות מגפה. עיקר הליקויים: מלאי תרופות לא מספק, מחסור במיטות אשפוז - וחקירות אפידמיולוגיות לא יעילות. משרד הבריאות השיב לממצאים כבר בינואר, אך הדו"ח פורסם רק היום, בלי לנקוב בשמות האחראים
משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים למקרה של התפרצות של מחלה נגיפית מדבקת, כמו שפעת פדמית, שבגינה עלולים לחלות כ-2,250,000 איש, כך עולה מדו"ח שנתי של מבקר המדינה המתפרסם היום (ב'). עיקר הליקויים שמונה המבקר הם מחסור במלאי התרופות, שכיום נותן מענה עבור 16% מהאוכלוסייה בלבד, חיסונים, ומתן פתרונות אשפוז.
בנוסף מתריע המבקר על מחסור במקום בטיפול נמרץ ובמכונות הנשמה. למעשה, בימים שרופאים, אחיות, אנשי מד"א ויתר אנשי הרפואה עובדים לילות כימים כדי לטפל בכמות הגדולה של חולי הקורונה בישראל - נחשפים המחדלים של משרד הבריאות וגורמים נוספים. משרד הבריאות התייחס לממצאים של מבקר המדינה בחודש ינואר, כפי שעולה מהדו"ח, אך הדו"ח לא פורסם זמן קצר לאחר מכן - כשנגיף הקורונה טרם הגיע לארץ - אלא רק היום.
- לקריאת הדו"ח המלא של מבקר המדינה - לחצו כאן
הדו"ח, הראשון שמפרסם מבקר המדינה ד"ר מתניהו אנגלמן, עוסק ב-16 נושאים, רובם בתחום הכלכלה. אבל הפרק האקטואלי ביותר שממחיש כמה ישראל לא ערוכה למצב חירום בזמן אמת, הוא זה שעוסק במערכת הבריאות בישראל - שכותרתו טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות. השורה התחתונה של הביקורת היא ש"נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות. על מערכת הבריאות והגורמים האחראים האחרים לנקוט פעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן".
אנשי משרד מבקר המדינה החלו בבדיקה עוד לפני שנה, לפני התפרצות נגיף הקורונה – שהגיע גם לישראל. בדו"ח מוזכר בקצרה הנגיף, אך בפועל הליקויים שהעלה מבקר המדינה נראים כיום היטב בפועל. המבקר כתב בין היתר לגבי הקורונה כי "לקראת סיום הביקורת הומחש הסיכון הנשקף עקב התפרצות של מגפות ברחבי העולם - בדצמבר 2019 פרצה מגפת קורונה בעיר ווהאן שבסין. הנדבקים במחלה נבדלים זה מזה מבחינת חומרת המחלה - יש הסובלים מהצטננות קלה בלבד, ויש שפגיעה בריאותיהם עלולה לגרום לאי-ספיקת מערכות כללית ולמוות".
עוד ליקוי שנמצא בביקורת הוא היעדר תוכנית מפורטת להשלמת הפערים במערכת האשפוז בעת התפרצות. על פי התרחיש שהמשרד צופה בעת התפרצות שפעת פנדמית, הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150 אלף מאושפזים, עוד כ-25 אלף חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. בתוכנית העבודה, כך נמצא בביקורת, אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו.
אין מיטות, אין רופאים, אין ציוד
מבקר המדינה העיר כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ. בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תוכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו.
לדברי המבקר, כיוון שמדובר בסיכון של ממש למדינת ישראל, על משרד הבריאות בשיתוף משרד הביטחון ורח"ל לקבוע את האופן האפשרי והראוי למדינת ישראל להתמודדות עם התפרצות שפעת פנדמית ולהיערך לכך בהתאם. בעניין זה השיב משרד הבריאות השיב כי התו"ל נמצא בשלבי עדכון ויש בו התייחסות לנושא האשפוז.
ליקוי נוסף שעליו מצביע המבקר הוא שמשרד הבריאות לא קבע רשמית מחלות לגביהן נדרש להתוות הוראות להיערכות והוראות לפעילות שיש לנקוט בעת התפרצותן, אלא קבע הוראות רק לכמה מחלות – כמו שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס ואבעבועות שחורות. כמו כן המשרד לא קבע הנחיות בנוגע למלאי החיסונים הנדרש בעת התפרצות מחלות שונות ואופן ההצטיידות בהם.
על החקירות האפידמיולוגיות שמפרסם משרד הבריאות על מסלולם של חולי הקורונה, נמצא כי בעבר – בעת התפרצות חצבת ב-2018, עלה שרק ב-57% מהמקרים החלו בחקירות תוך 48 שעות, כלמר לפי לוח הזמנים שקבע ארגון הבריאות העולמי. מבקר המדינה כתב כי ככל שמתאחרת החקירה, כך מתאחר הסיוע שמקבל הנחשף, וכן סביר שיעילות החיסון פוחתת ועולה החשש שידביק אחרים.
גם בעניין תקציבים נמצאו ליקויים. המבקר כתב כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות, לרבות רפואה מונעת, שמספקות לשכות הבריאות ותחנות טיפות חלב.
המבקר כתב בפרק ההמלצות כי על משרד הבריאות וקופות החולים להכין תוכנית אופרטיבית להתמודדות עם התפרצות של שפעת פנדמית, לתרגל אותה ועל משרדי הבריאות והביטחון לקדם את עבודת המטה להצטיידות בחיסונים.
בהודעה הנלוות לפרסום הדו"ח, כתב המבקר אנגלמן: "פרק זה מדגים את אופן יישום המדיניות בעניינה של ביקורת מערכתית, בונה ואפקטיבית, הצופה פני עתיד והעוסקת בסיכונים קודם להתהוותם. חשיבותו של הפרק מתעצמת לנוכח הודעת ארגון הבריאות העולמית ב-11 במרץ ולפיה נגיף הקורונה מוגדר כמגפה עולמית".
הוא הוסיף כי "כולי תקווה כי הפרק, אשר הוגש כאמור עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל, סייע לקבלת החלטות מיטביות ותרם להיערכות משרד הבריאות וממשלת ישראל למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, וכי כעת, עם פרסומו, הוא יגביר את מודעות הציבור לצורך במילוי הנחיות הגורמים המוסמכים לכך".
עם הגשת הדו"ח בכנסת אמר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לאנגלמן כי "ההיערכות היא לא רק אקטואלית, היא בעניין החיים עצמם, ואני סמוך ובטוח שהדו"ח יעזור לממשלה לתקן את הליקויים בזמן אמת, ואנחנו בכנסת נעקוב אחרי זה, ונעשה את המקסימום".
יש לציין כי בניגוד לדו"חות שפרסמו שני מבקרי המדינה הקודמים, לא מוזכרים האחראים בתפקידם, אלא רק הגוף שאחראי לליקוי - כלומר הפעם אין אצבע מאשימה כלפי שר או בכיר במשרד.
מחסור בקברים, ותקלות מכ"ם הגשם
המבקר עסק בדו"ח גם בנושאים אחרים – כמו מערך הקבורה בישראל. בפרק זה הוא מצא כי החלטת הממשלה לקדם קבורה רוויה אינה מיושמת במלואה, ובראייה של עשרות שנים קדימה צפוי למחסור של כ- 1.5 מיליון חלקות קבורה במחוזות תל אביב והמרכז.
בביקורת נמצא כי במספר בתי עלמין נגבו סכומים גבוהים ביותר: עד 50,000 שקל לחלקות קבר "סגורות" ועד 80,000 שקל לחלקות קבר חריגות. בנוסף, בבדיקה התגלה שבשלושה בתי עלמין "סגורים" שנבחרו אקראית נמכרו כ-4,500 חלקות קבר בשווי של כ-141 מיליון שקל. המבקר העיר כי בכך נמנעה מהציבור הרחב קבורה בחלקות פטורות מתשלום.
כמו כן, במרבית בתי הקברות של העדות הלא-יהודיות חסרים מתקנים בסיסיים עבור המבקרים הפוקדים את המקום. התחזוקה לקויה ומיקום הקברים אינו מוסדר.
עוד התברר כי הביטוח הלאומי איפשר לשני גופי קבורה המחזיקים בכמה בתי עלמין להמיר כ-4,800 חלקות בין בתי העלמין שבהחזקתם: להחליף את המעמד של חלקות בבית עלמין אחד שנחשב למבוקש מחלקות ”פטורות“, שבהן אמורים להיקבר ללא תשלום, לחלקות ”חריגות“, שניתן למוכרן במחיר גבוה, ולהפך ובכך למקסם את פוטנציאל הכנסות גופי הקבורה ממכירת החלקות החריגות תוך צמצום היצע החלקות הפטורות בבתי העלמין המבוקשים, זאת לשם מימון עלויות הפיתוח של בתי העלמין.
בפרק אחר, העוסק בשירות המטאורולוגי, נכתב כי פריסת 82 תחנות המדידה המטאורולוגיות אינה אופטימלית. המבקר מצא כי רשת תחנות מדידה - פריסת התחנות, חלקן מתקופת המנדט, צמחה ללא תכנון וללא ראייה כוללת של הצרכים. בד בבד הקימו גופים ממשלתיים וציבוריים תחנות מטאורולוגיות לצרכים שלהם, לעיתים בסמיכות לתחנות השירות המטאורולוגי. עוד נמצא כי התחנות של השירות המטאורולוגי נמצאות ברובן על שטחים ציבוריים, ומיעוטן על שטחים פרטיים. הזכויות על הקרקע של מרבית התחנות טרם הוסדרו.
המבקר כתב עוד כי מעמדו של השירות המטאורולוגי ותחומי סמכותו – פועל ללא הסדרה חוקית כוללת, שמגדירה מיהו הגורם הממלכתי האחראי לתחום, מהם הם השירותים שעליו לספק ואילו מהם ניתן לפתוח לתחרות, ומיהו בעל הסמכות שעליו מוטלת האחריות לפרסום התרעות ואזהרות מפני אירועי מזג אוויר חריגים ומסוכנים.
בנוגע למכ"ם הגשם (מכ"ם עננים), כתב המבקר כי לפעילותו התקינה של המכ“ם חשיבות רבה במתן מידע לענף התעופה, בין היתר למניעת סכנות ונזקים למטוסים. בביקורת נמצא כי מכ“ם העננים של השירות המטאורולוגי נרכש לפני כ-20 שנים, פועל בטכנולוגיה מיושנת, ובשנים האחרונות התקלקל מספר פעמים, עד להשבתתו בחורף 2018.
משרד הבריאות: חלק מהמסקנות מיושמות במשבר הנוכחי
תגובת משרד הבריאות: דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.
התפרצות נגיף הקורונה החדש יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה מאמצע ינואר, כשממועד זה החל רכש ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וקופות החולים. ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות, שהתבצעו לאחר מכן כמעט בכל העולם.
מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים, כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים. הצוותים הם הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להמשך כנראה עוד מספר חודשים לכל הפחות.
התייחסותנו לעיקרי הדו"ח: ישראל היא כנראה אחת המדינות שהתמודדו באופן הטוב ביותר עם התפרצות החצבת, והגיעה למספרים בודדים בחודש של הידבקות, כשמראשית 2020 דווח על 5 חולי חצבת: 4 בינואר ואחד בפברואר. במרץ לא דווח על חולים חדשים. התוצאה מיוחסת לאיכות השירות הניתן ע"י שירותי בריאות הציבור במשרד ולהתגייסות האחיות בטיפות החלב.
החוזר הראשון של האגף לבריאות הציבור המתריע בנושא הופץ ב-4/2018, כלומר פחות מחודש אחרי הופעת המקרה הראשון ו- 4 חודשים לפני הפצת ההודעה של לשכת הבריאות ירושלים.
דיונים בנושא ברמת האגף נערכו מדי יום והופצו 8 חוזרים להתמודדות עם ההתפרצות לרבות הנחיות כגון חיסון צוותי אוויר, הנחיות בעניין חיסון בקרב ילדים היוצאים במשלחת משרד החינוך, והפעלת סמכויות על ידי רופא המחוז למניעת כניסת ילדים לא מחוסנים למוסדות חינוך.
מנכ"ל משרד הבריאות גם הוא טיפל בחצבת ובשיח ישיר עם הנהלת שירותי בריאות הציבור. התקיימו הערכות מצב, והוקם חמ"ל לאומי בעניין. נקבעו תכניות ייעודיות להתמודדות עם כיסי החיסונים בשיעור נמוך והוקצה לכך תקציב. הישיבה האמורה עם מנכ"ל משרד הבריאות באוקטובר לא הייתה הראשונה בעניין ונקבעה בעקבות עלייה משמעותית בחולים בספטמבר.
כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה הראשונה ו-96% למנה השנייה. אכן קיימת בעיה של כיסי אי-התחסנות. להיווצרות כיסי אי-התחסנות מספר סיבות:
1. אזורים עם ריבוי טבעי גבוה.
2. אוכלוסיות (לרוב ברוכות ילדים) עם אחוז גבוה של מאחרי חיסון (מעבר לגיל המומלץ)
3. אוכלוסייה שאינה מוגדרת כאזרחים או תושבים, אך שוהים בישראל לתקופות ארוכות.
4. הססנות וסרבנות לחיסון.
לא ניתן למנוע היווצרות של כיסים אלא לצמצם את היקפם.
במהלך ההתפרצות בוצעו פעולות ברמת המחוז, הנפה והתחנה, וכן ברמת המטה:
1. מבצעי הסברה.
2. מבצעים ליישוג בתחנות בהן אותרו כיסים של אי-התחסנות, תוך שימוש במערכת מיפוי.
3. הגברת נגישות על ידי הרחבת שעות הפעילות ותחנות ניידות.
4. אמצעים משפטיים נגד מתנגדי חיסונים כגון נגד רופאים הנותנים המלצות שונות ממשרד הבריאות, ומניעת כניסה של תלמידים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות.
5. במחוזות עם שיעורי תחלואה גבוהים, תועדף מתן המנה השנייה מוקדם ככל האפשר.
משרד הראש הממשלה: "הדו"ח לא רלוונטי לעניין הקורונה"
ממשרד רה"מ נמסר כי "מערכת הבריאות מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציבה ותקציב סל הבריאות, אך יש מקום לשיפור".
"הדו"ח לא רלוונטי לעניין הקורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה".
"בזכות צעדי רה"מ שהקדימו את העולם, ישראל במצב טוב מזה של מדינות רבות. בטרם התפשטות הנגיף בישראל, קיים רה"מ נתניהו דיונים בהם ניתנה ההנחיה להקים מפעל חיסונים, לתגבר צוותים רפואיים, להצטייד באלפי מכונות הנשמה ולהגביר היערכות בבתי החולים".
"בשבועיים הקרובים יוסבו בבתי החולים עוד כ-1000 מיטות, למיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר, שימצבו את ישראל במקום גבוה ביחס לעולם. יוספו למערכת 200 תקני רופאים, 605 תקני אחיות, כ- 300 עובדי ניקיון, כ-6,000 סטודנטים לסיוע ומאות תקני סטאז'רים".
"כל המדינות וכל מערכות הבריאות ניצבות כעת בפני אתגר אדיר בתחלואת הקורונה. הדרך היחידה היא בלימת ההתפשטות. אם לא תיבלם, כל מערכת בריאות לא תעמוד בפני נחשול החולים הקשישים. ישראל נוקטת צעדים נמרצים ותמשיך לנקוט בהם. אנו ממשיכים בהיערכות למתן מענה למספר רב ככל הניתן של חולים באמצעות תגבור כוח אדם, ציוד ומכונות הנשמה".
"ראש הממשלה נתניהו הביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות הישראלית כך שהיא מדורגת כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם", נמסר.
ח״כ איציק שמולי, יו״ר השדולה בכנסת לקידום מערכת הבריאות , אמר בתגובה: "התרענו ונאבקנו כנגד המחדלים הללו אבל איש בממשלה לא רצה לשמוע ומערכת הבריאות הגיעה ליום הכיפורים שלה. המערכת מתוקצבת בחסר של 17 מיליארד בכל שנה ועם מחסור כרוני בציוד, בתרופות, במיטות ובכוח אדם שהיתה בו עוד לפני המשבר היא מחוסרת הכרה בשגרה ופשע מהתמוטטות בתסריט הקיצון של מגיפה. הרשלנות היא פושעת ויש לה שני אחראים - ליצמן ונתניהו, שהיו שותפים בעשור האחרון למחדל הרעבת מערכת הבריאות, שעלול להעמיד עכשיו בסכנה ישראלים רבים. על שר הבריאות להתפטר לאלתר".
לפנייה לכתב/ת 
