בכיר במשרד הביטחון ל-ynet: "יש עוד מה להפיק מנתוני הסלולר"
עם צ'ק כמעט פתוח ומינימום ביורוקרטיה, כ-10 צוותים ממערכת הביטחון דוהרים ב-30 פרויקטים להתאמת טכנולוגיות נגד טרור למאבק בקורונה, עבור משרד הבריאות. ראש מפא"ת: "ניתן לנתח את האיכונים בחוכמה ולחזות אזורי התפרצות"
במשרד הביטחון ינסו "להפיק יותר" מהשימוש בטלפונים הניידים של האזרחים במסגרת משבר הקורונה: בזמן שהמאבק על איכון הטלפונים הסלולריים של האזרחים בישראל נמצא כבר בפתחו של בג"ץ, עשרה צוותים במשרד הביטחון, שתופחים מיום ליום, עובדים על יותר מ-30 פרויקטים שנמצאים בניסויים "מעכשיו לעכשיו" על-מנת להנגיש יכולות צבאיות-טכנולוגיות לדרגים האזרחיים.
ראש מינהל פיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון, דני גולד, לקח בשבוע האחרון חסות על המאמצים של מערכת הביטחון לסייע, ברמה הטכנולוגית והביצועית, לגורמי משרד הבריאות להתמודד על התפרצות נגיף הקורונה בישראל. המטרה: להסב את מערכות השליטה והבקרה שבהן משתמש המטה הכללי בעתות מלחמה עבור מקבלי ההחלטות והדרג המקצועי במשרדי ראש ההמשלה והבריאות.
ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל ובמפא"ת פיתחו בשנים האחרונות עבור בכירי הצבא אלגוריתמים שיכולים לנבא את המהלכים הבאים במלחמה. גולד ואנשיו ממערכת הביטחון לא מחכים שמשרד הביטחון יקבל רשמית את השרביט ממשרד הבריאות, ועמלים, בתמיכת ראש הממשלה, על מערכות מקבילות: "אם יש אזור התפרצות אתה יכול לחזות אותו לפי כמות החולים בעזרת אינטלגנציה מלאכותית - מבלי שאפשר לדעת איך המערכת הפיקה את הניתוח שלה", מסביר גולד.
אחד הכלים היעילים ביותר לדיכוי גל טרור היחידים שפרץ ביהודה ושומרון לפני חמש שנים היה יצירת מאגר נתונים מודיעיניים ענק שוויסת את עצמו בדיוק מירבי לצורך המיידי בכל גזרה וגזרה, תוך סיכול פיגועים מתהווים, וכן מערכות לזיהוי פנים, קול וחיישנים שמספקים עושר מודיעיני נרחב הזה – ישירות לכוחות בשטח.
בהשאלה או שלא בהשאלה, מערכות דומות יפוזרו בבתי החולים עבור הצוותים הרפואיים. "אנו מפתחים מערכת המבוססת על בינה מלאכותית כלמידת מכונה, מעולם הצבא והאזרחות, כדי לקחת את כל המידע הגלוי ולראות כיצד רותמים את המכונה האינטיליגנטית כדי לתת תובנות, כמו רמת הסיכון הגיאוגרפית ומה קורה במדינה כעת: מאזורי התפשטות והאם ניתן להוריד את הסגר במקומות מסוימים", אומר גולד.
"יש לנו צוות "דרים טים", עם טובי המומחים, בהם פרופסורים ודוקטורים" מפרט גולד שאומר כי המערכת שהוסבה לשימוש האזרחי תפעל כעת בפיילוט. "אספנו אותם מתעשיות, מיחידות בצבא ומהאקדמיה", אמר. "בנוסף, אנו עוסקים במניעת ההידבקות ועצירת ההתפשטות תוך בקרה ושליטה על מה שקורה בתוך בתי החולים, באמצעות ניטור עם חיישנים צבאיים ואזרחיים שבודקים מי עבר ליד מי ומתי ליד מי ומתי, כדי לצמצם כמה שיותר בידוד והדבקה של הצוותים". בנוסף לאלה, הצוותים מפתחים יישומון שיעקוב וינטר את המצב הרפואי של האזרחים - שבשלב זה ייעשה בו שימוש בהסכמת האזרח, בדומה לתוכנה דומה שפותחה בדרום קוריאה.
עבור העוסקים במלאכה מדובר בעולם חדש, רפואי-אזרחי, אך ההתאמות מתבצעות מהר, תוך כדי ריצה. בין המפתחים שעובדים על המוצרים החדשים נמצאים אנשי היחידה הטכנולוגית של אמ"ן, מתכנתים מיחידות מובחרות באגף התקשוב, מומחי סייבר ממערכת הביטחון, מפתחי מערכות לחימה מרפאל, אלביט והתעשייה האווירית שביומיום מתמודדים עם טרור הרחפנים, טילי חיזבאללה ורקטות של חמאס.
העובדים שגויסו נעזרים ביתרונותיה של מערכת הביטחון האיתנה לעומת המקבילה האזרחית הרזה שאחראית על בריאות הציבור בעזרת זירוז הליכים, מינימום בירוקרטיה, עדיפות עליונה מצד הממשלה וצ'ק כמעט פתוח. "התחלנו בניסויים קליניים לפיתוח מערכת שתזהה תסמינים ראשוניים של המחלה באמצעות זיהוי קול ופנים", סיפר גולד. "אחרי שנקבל את אישור ועדת הלסינקי (ועדת אתיקה - י"ז), נייעל את שיטת הבדיקות באופן חדש ומתוחכם. זה לא מדע בדיוני. המתמטיקאים שלנו מפתחים מודלים סטטיסטיים שישפרו מאוד את היקף ודיוק הבדיקות".
גולד נשאל אם המחלוקות בצמרת המשרדים הממשלתיים בעניין המערכת שתשלוט במשבר מורגשת בשטח, והודה כי לעיתים מתגלעים ויכוחים עם אנשי משרד הבריאות, אך חידד כי "'מוד' העבודה שלנו הוא שיתוף פעולה - וכולם שמחים שאנחנו שותפים במאמץ המלחמים ומשתפים פעולה". לדבריו, "יש הבעת דעות מקצועית לעתים, אבל אנו לא נתקלים בשום התנגדות ומדברים עם כולם. האחריות היא להגיד כן - ולא להגיד לא".
לפנייה לכתב/ת 
