כמה מילים על בר סימן טוב, ערבים וחרדה
יש מי שמוצא זמן לתקוף את מנכ"ל משרד הבריאות, לפקפק בלגיטימיות של הציבור הערבי ולדאוג מקריסה המערכת. יו"ר האיגוד לטיפול נמרץ בא להרגיע
ד"ר ירון בר-לביא
החרדות עולות בצוק העיתים ובמסגרת הלחץ הסביבתי, ולעיתים יש בהן כדי לעורר דינמיקה שלילית ולהציף את הציבור בכאוס ובפחדים. בימים נטולי ציניות כמו אלה שבהם אנו חיים, "כוחנו באחדותנו" הופך למסר קיומי במאבק בנגיף הקורונה. ולכן אני משתף משדה המערכה שלוש מחשבות צנועות על "המצב".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
1. ראשית לגבי מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב, האיש שכולם נחשפים מדי ערב אליו ולמבטו הנוגה והמודאג. מסביב עולים קולות שלפיהם יש למנות רופא במקומו, אך מהיכרות קרובה עם תפקוד משרד הבריאות בראשותו, מדובר באדם הנכון שעושה לילות כימים, ללא אגו וללא אג'נדה אישית, בעבודת צוות סדורה, תוך התייעצות מתמדת עם המומחים בכל תחום, ומוציא את המיטב בתנאים הקשים שבאו לפתחו. הוא קיבל מערכת בריאות המתוחה עד קצה יכולתה, ובכל זאת מוביל בימים אלה תהליך הצטיידות והתארגנות חסרי תקדים. בעזרתו נהיה ערוכים לכל תרחיש. אני מחזק את ידיו ומקווה שהוא יחזיק מעמד עבור כולנו.
2. לציבור הערבי בישראל. מערכת הבחירות האחרונה יצרה אווירה של דה-לגיטימציה למקומו של הציבור הערבי בחברה הישראלית, אבל אחים אנחנו. ישראלים ממוצא ערבי הם כשליש מצוותי הרפואה: אחיות ואחים, רופאות ורופאים, טכנאיות וטכנאים. הם מטפלים בחולים עם המחלה המפחידה עם השם המוזר, ומסכנים את חייהם ובני משפחותיהם כמו כולם. את המובן מאליו צריך לציין: גם הם בעלי מקצוע מעולים ומסורים שנמצאים בחוד החנית של הרפואה בישראל. מנהל יחידת הטראומה, יו"ר האגף הפנימי ומנהלת יחידת מניעת הזיהומים מרמב"ם הם דוגמה קטנה לתרומתם האדירה לרפואה בישראל. הם חלק מאיתנו ואנחנו חלק מהם.
כאשר מחא הציבור הישראלי כפיים לצוותי הרפואה, הוא מחא כפיים גם להם, ללא קשר לדת, לאום או פתק בקלפי. אני מוחא להם כפיים באהבה. כל יום וגם בלילה.
3. קיימת חרדה בציבור, בעיקר בגלל הדיווחים מספרד ואיטליה, שלפיה כאשר תחמיר מגפת הקורונה בישראל, ייתכן שלא נטפל בכולם או נוותר על חלק מהחולים. אז בשם כל צוותי הטיפול הנמרץ וכלל הצוותים הרפואיים והסיעודיים, הנה הבטחה: לא נפחד ולא נחסוך כל מאמץ פיזי ונפשי. נטפל בכל חולה וננסה להציל כל נפש בישראל. אנו נרוץ בין המיטות ובין החולים עד שיהיה לנו דם בנעליים ושלפוחיות בידיים ולא נוותר בלי מאבק על אף אחד שיש לו או לה סיכוי להחלים. זו משימת חיינו ולשם כך הלכנו למקצוע שנקרא רפואה.
נאחל לכולנו ימים טובים והחלמה מלאה לכל החולים.
ד"ר ירון בר-לביא הוא יו"ר האיגוד לטיפול נמרץ בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר ירון בר-לביא
מומלצים
