המחאה נגד פינוי קשישים לטובת חולי קורונה: "ניצולי שואה נשלחים אל מותם"
גם אחרי שבג"ץ דחה את העתירה נגד הוצאת תשושי הנפש מהמרכז הרפואי שהם בפרדס חנה, המשיכו קרוביהם למחות על החלטת משרד הבריאות. "נשבעתי לאבא שאלחם עד הדקה האחרונה כדי להשאיר אותו בבית שלו"
"אני אשכב כאן על הכביש ולא אתן לאף אחד לפנות אותם, שולחים ניצולי שואה אל מותם". חנה שמואל, בתה של יונה שוורץ - ניצולת שואה בת 81 - נמנתה עם עשרות מפגינים שהמשיכו למחות גם היום (ו') על החלטת משרד הבריאות לפנות את הקשישים הסיעודיים מהמרכז הרפואי שהם בפרדס חנה-כרכור לטובת חולי קורונה. "אימא תשושת נפש וכל החיים שלה זה המקום הזה", אמרה שמואל.
בתחילת השבוע נודע לקרובי הקשישים שמאושפזים במרכז הרפואי על ההחלטה לפנות את יקיריהם לטובת הקמת מחלקות מיוחדות למאובחנים מאומתים בקורונה. מועצת פרדס-חנה כרכור, שמתנגדת אף היא לפינוי הקשישים חסרי הישע, עתרה בנושא לבג"ץ - אולם העתירה נדחתה.
למרות החלטת בג"ץ, גם הבוקר התייצבו כאמור בני המשפחות בכניסה למתחם המרכז הרפואי, הניפו שלטים בגנות משרד הבריאות ואיימו לחסום בגופם את פינוי הקשישים שאמורים לעבור למוסד פרטי.
"להעביר את אימא מכאן זה גזר דין מוות, היא כל כך שמחה כאן", אמרה חנה שמואל, בתה של יונה שוורץ. "משום מה, משה בר סימן רע (כגנאי לשמו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב) והשר ליצמן מתעקשים לפנות דווקא את המקום הזה - המקום היחיד שנשאר באחריות המדינה כמדינת רווחה לטובת קשישים סיעודיים".
"מתייחסים אליהם כאילו הם רהיטים"
היא הוסיפה: "אני יודעת, לבתי אבות פרטיים רק הכסף מדבר. הם לוקחים אנשים שלא עוברים את אותה התאמה כמו במשרד הבריאות, כאן יש אחיות ומטפלות שעוברות הכשרה ויש רופא גריאטרי. איפה יהיה להם את זה בבית אבות פרטי? מתייחסים אליהם כאילו הם רהיטים. אני לא אתן לאף אחד לפנות אותם".
שמואל מציינת כי משרד הבריאות מנסה כבר במשך שנים לסגור את המרכז הרפואי. "הם רוצים להתנער מאחריות לאוכלוסייה הקשישה במדינה, והנה עכשיו, בחסות הקורונה וההסגר וההפחדה, מנסים להוציא אותם מכאן. אימא מרגישה שמשהו קורה, אבל אין לי לב להגיד לה את זה".
דיקלה מנור-בלוך, בתו של מאושפז במשך שש שנים במוסד הגריאטרי, אמרה: "זה הבית שלו, רוחנו נשברה לכמה רגעים אחרי החלטת בג"ץ שאין בה שום היגיון וצדק. שואלים מתי האזרחים והעם מפסיקים להאמין במערכת המשפט, וזה בדיוק ברגעים כאלה.
"המדינה יורקת עליי, יורקת על אבא שלי, על כל החברים במחלקה שלו. אתם רוצים שנתאחד בשעה קשה כזאת ונישאר בבתים? תשמרו לנו על ההורים. אל תזרקו אותם אחרי שהשתמשתם מכספי ניצולי השואה. הם לא צריכים לצאת לשום מרכז פרטי מופרט שאין עליו פיקוח".
מנור-בלוך אמרה עוד: "אבא לא רוצה לעזוב, הוא אמר לי את זה היום. שאלתי אותו 'לאן אתה רוצה לעבור?', והוא ענה לי 'דיקלה, אני לא רוצה לעבור, זה הבית שלי' כי זה מה שהוא יודע ומכיר. נשבעתי בפניו שאלחם עד הדקה האחרונה כדי להשאיר אותו בבית שלו, ואני אומרת את זה לכל מי שצריך. אנחנו נשכב על הכבישים ולא ניתן למחדל הזה לקרות".
אמו של אבירם שהרבני, בת 82, שוכבת במחלקה לתשושי נפש. "אני פונה למקבלי ההחלטות", אמר שהרבני, "יש נתק מוחלט בין מה שקורה למעלה למה שקורה בשטח. אין לכם מושג מה זה לקחת אנשים תשושי נפש, להוציא אותה מהסביבה הטבעית שלהם, ממה שהם מכירים, לתלוש אותם ולזרוק אותם למקום אחר. זה פשוט להכריז עליהם גזר דין מוות. אני קורא לכל מקבלי ההחלטות לחזור בהם".
ממשרד הבריאות נמסר השבוע בתגובה:
"כחלק מהמלחמה וההערכות לטיפול בחולי מחלת הקורונה. בעיתוי הנוכחי קצב בהדבקה בישראל כבר הגיע למעל 120 חולים מאובחנים חדשים ביממה,לצד ההחמרה המשמעותית בכמות החולים בקורונה בימים האחרונים, קיימת גם עלייה במספר החולים הקשים. הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות מעריכים כי בתוך זמן קצר, עלול לעלות מספר החולים הקשים ובתוכם המונשמים למאות וחלילה בהמשך גם לאלפים.
"על המדינה להיערך במתן פתרונות מתאימים לטיפול בחולים ולאשפוזם באופן דחוף ומיידי. פתרונות אלו כוללים בין היתר, הקצאת מסגרות אשפוז נוספות לחולי קורונה, מעבר להרחבות בבתי החולים הכלליים ופתרונות נוספים לחולים הקלים כדוגמת בתי מלון. בין יתר הפתרונות הוא אשפוז חולים בבתי חולים גריאטריים - להם יש יכולות רפואיות גבוהות.
"בהתאם לתוכנית שגובשה, לבתי חולים כדוגמת המרכז הגריאטרי שהם מיועדים להגיע חולי קורונה מבוגרים בעלי מחלות רקע מבחינת מחלת הקורונה אינם במצב קשה. למעקב ולמניעת סיבוכים. בין היתר, בית החולים הגריאטרי שהם בפרדס חנה מיועד גם הוא לקלוט חולי קורונה ולכן מפונים חולים תשושי נפש וסיעודיים".
לפנייה לכתב/ת 
