"טרפנו את החיים, הווירוס האכזרי לא פסח עלינו"
בת זוגו של שאול פרחי, בן 73 מחיפה, שנפטר מקורונה לאחר ששב מטנריף, ספדה לו בפוסט מרגש: "יצאנו לעשרות טיולים בחו"ל ובארץ, עכשיו עזבת אותי לעד והלב שלי כואב כל כך". במקביל נטמן דייר בית האבות בבאר שבע, אברהם ארושס בן ה-93. בתו שידרה את ההלוויה בווידאו לבני המשפחה
אברהם ארושס בן ה- 93, הקורבן ה- 9 שנפטר מנגיף הקורונה, נטמן היום (ו') בבית העלמין החדש בבאר שבע. בתו, אתי ארושס, שידרה בווידאו את ההלוויה לשאר בני המשפחה שלא יכלו להגיע בעקבות הנחיות משרד הבריאות. את ימי השבעה יעשו כל אחד בביתו.
בתו של אברהם: "אנשים מתים כי אחרים לא נשמעים להוראות"
בינתיים, אנשי פיקוד העורף הגיעו לבית האבות משען בבאר שבע, ממנו פונה ארושס לבית החולים סורוקה בעיר עם חשד לקורונה, והחלו לבצע פעולות חיטוי. בבית האבות מסרו כי דיירי המחלקה בה שהה ארושס נמצאים כעת בבידוד. בנוסף, חלק מאנשי המחלקה החלו לפתח תסמינים חשודים ונבדקו על ידי צוות מד"א. אנשי הצוות ואלה שהיו במחלקה ובאו במגע עם ארושס נכנסו לבידוד.
מבית האבות נמסר כי על פי הנחיות משרד הבריאות אין המלצה לפנות את הדיירים. עם זאת בבית האבות סירבו למסור מספרים מדויקים על כמות הדיירים שנמצאים במוסד, על כמות הדיירים שבבידוד ועל כמות אנשי צוות שנחשפו לדייר שנפטר.
בתו של ארושס מתחה ביקורת על משרד הבריאות, וטענה כי המשפחה היא זו שעדכנה את הנהלת הדיור המוגן בעיר כי אביה נמצא חיובי לנגיף. בשיחה עם ynet ביקשה מאזרחים להישמע להנחיות ולא לצאת החוצה.
בית האבות נמצא ברחוב אלפסי בעיר, ובאתר האינטרנט מתארים אותו כמקום הנמצא בלב העיר, עם קהילה שקטה ותומכת. יחד עם זאת בבית האבות לא מסרו, למרות פניותינו, האם עדכנו את בני המשפחה של כל הדיירים שלהם במצב, ולא מסרו כמה אנשי צוות ודיירים נכנסו לבידוד.
"חבל שלא נשארת איתי מספיק זמן"
בבית החולים רמב"ם בחיפה נפטר בצהריים מקורונה תושב העיר, שאול פרחי, בן 73. הוא התגורר בשכונת נווה שאנן, היה מהנדס חשמל ולפני שפרש היה מורה מוערך לחשמל ואלקטרוניקה. הוא חזר מטנריף בתחילת החודש ואושפז עם קורונה ב-9.3. בת זוגו, פיקי פלקסר ברק, חלתה אף היא ומאושפזת במצב בינוני ברמב"ם.
אחר הצהריים פרסמה בת הזוג פוסט בפייסבוק, בו ספדה לאהובה וסיפרה על חייהם המשותפים. בין השאר סיפרה על הטיולים הרבים שבהם בילו, וגם על החלקים הקשים בחייה, בהם שימש משענת ותמיכה. "עשרות רבות של טיולים בחו"ל ועוד עשרות טיולים בארץ. מאות מלונות ויותר מזה מסעדות ובתי קפה - 'טרפנו את החיים'", כתבה, "עברנו ימים קשים, במיוחד מחלות מסכנות חיים שלי, היית לצידי וליווית אותי בכל מעשי, אפילו הלכת איתי יום יום לעבודה.
"אישי ואהובי היקר... פתאום הגיעו תלמידים שלך, שמאות מהם פגשנו לאורך החיים שלנו יחד, וכולם כל כך אהבו אותך, וכולם אמרו שבלעדייך לא היו מסיימים לימודים ואתה המורה היחידי שזוכרים ויזכרו לעולם. לא הצלחתי להבין מתי הספקת ללמוד וללמד כשהם כבר מלביני שיער ובני חמישים...
"הגיל לא היה רלוונטי. נראית צעיר, וגם עכשיו אתה נראה צעיר ושערותיך כהות כמעט ללא שערות שיבה, והיית צעיר בנשמה. תמיד אמרת שאתה לא מכיר, ומעולם לא היית כל כך הרבה ימים ושעות ביממה עם אף אחת, כמו שאתה איתי.
"תודה לך יקר שלי שהיית לצידי ברע והפכנו את הרע, והמשברים, לטוב ויותר טוב, וידעת להתעלם גם מכעסי/ך. עכשיו עזבת אותי לעד והלב שלי כואב כל כך, הלילה הזה קשה, מכל הימים האחרונים שלי פה איתך כי עוד היתה לי המון תקווה. הראש מסרב להאמין וגופי כולו דואב ונפשי סוערת.
"אני תקווה ואמונה שאתה תהיה בעולם טוב כי היית נשמה גדולה וטובה, למרות חייך הלא קלים עד שהגעת אלי, לא נטרת טינה סלחת מהר, ואני יודעת שהיו לנו חיים טובים מלאי עניין עם הרבה אנשים אוהבים.
"אין אחד מבני משפחתי, חברי וחברים ש'אספנו' עם השנים שלא אהב אותך אהבת נפש והם כואבים ותומכים, ובמיוחד לא מאמינים שלא יראו אותך יותר. הכרתי במשפחתך אנשים נפלאים שהפכו עם השנים למשפחתי ובמיוחד הנכדים האהובים שלך שהפכו לשלי.
"איבדנו אותך אהובי ורעי, הייתי לידך ודיברתי איתך, למרות ששנינו בבית חולים. רק קיר אחד קטן מפריד בנינו, הווירוס האכזרי הזה לא פסח עלינו, ואני איתך ולידך עד לנשימתך האחרונה. אני משחררת אותך אהובי בכאב רב וכבר מתגעגעת.
"אני יודעת שתפגוש עוד מעט, בעולם החדש שלך... את אבא שלי, אמא שלי... יחד תשמרו ותדאגו לי שאעבור את התקופה הקשה ביותר בחיי בזמן הזה הקשה לי, למשפחתנו המורחבת לחברינו הרבים וכמעט לכל אדם בעולם לעד תשאר בחיי אהוב יקר שלי...
"לא חיינו יחד במקרה. היינו מיועדים זה לזה מאז ומעולם חבל שלא נשארת איתי מספיק זמן".
"תכננו להיפגש מייד בסיום הבידוד"
ילדיו של פרחי מסרו: "אנו עצובים והמומים ממותו הפתאומי של אבינו היקר, אבא שהקדיש את כל חייו לילדיו במסירות אין קץ, ויותר מילדיו אהב את נכדיו.
"קשה לדבר בזמן עבר, לפני רגע או שניים שוחחנו ותכננו להיפגש, מייד בסיום הבידוד... לנגיף היו תוכניות אחרות.
"אבא - אדם עם לב גדול ורחב, תמיד ייזכר כבשלן שהאכיל והתלוצץ עם כולם. לימד דורות של תלמידים את מקצועות החשמל והאלקטרוניקה, עשה זאת בדרכו הייחודית והמיוחדת. אהב יותר מכל לטייל בעולם, ולצערנו חייו נקטעו".
לפנייה לכתב/ת 
