יכול להיות שבני גנץ פחות אמין מנתניהו?
מי שהונה כך מיליון ומשהו מצביעים, ועל הדרך גם את לפיד, יעלון, ליברמן והמשותפת, עוד יעשה את זה גם לביבי. לפחות הבנו איך הוא נהיה רמטכ"ל
הפרסומאי ראובן אדלר, שעבד עם בנימין נתניהו בבחירות 1996, סיפר לי פעם: "הוא משמיע לפעמים דברים שלא היו ולא נבראו. זה נובע מהצורך שלו לתת תשובות מיידיות לכל בעיה שנוצרת. זהו פתרון של רגע. ביבי רוצה עכשיו לכבות את האש, והוא יעשה הכול כדי שזה יקרה, גם במחיר של אמירת אי אמת". נתניהו הפנים שאנשים יחשדו בו תמיד. "אני מדבר מעומק לבי", הוא אמר לאחרונה בריאיון לדנה וייס. איזה אדם ישר יאמר משפט כזה? למה שמלכתחילה אנשים יחשבו שהוא מדבר מן השפה ולחוץ?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אבל השבוע התברר שבני גנץ הרבה יותר תחמן ממנו. הוא אומר לא-אמת בלי למצמץ בכלל. כשנתניהו מדבר רואים את השקר מבצבץ בזוויות עיניו, בפזילה שלו הצידה ובהתאמצות הייתר שלו לשכנע, כפי שקרה לו מול וייס ובזמנו מול קרן מרציאנו. אצל גנץ קשה להבחין בכך. יש לו פני תם וגמגום שמבטל כל חשד. הרי נוטים לחשוב שהרהוטים הם השקרנים המקצועיים. ישראל לפני הכול? בני גנץ לפני הכול.
חוקרי תקשורת פוליטית יצטרכו לעמול קשה כדי לפענח את הפליק פלאק המרהיב שלו, שגם סימון ביילס, המתעמלת האמריקנית שזכתה בארבע מדליות זהב באולימפיאדה בריו, לא תצליח לבצע. ראו על אילו דרגות קושי הוא הצליח להתגבר: יאיר לפיד, שכבר התנסה בכל מזימות נתניהו, משה יעלון, שהסתובב בעת שירותו הצבאי בקריה עם נעליים גבוהות מחשש להכשת הנחשים, ואביגדור ליברמן, שמזהה תככים פוליטיים מקילומטרים, וזה בהנחה שהוא לא יזם אותם בעצמו.
עד הרגע האחרון הצליח גנץ להוליך שולל את כל אלה, יחד עם הרשימה המשותפת. הנה, הם חשבו, אנחנו סוגרים את המלכודת על נתניהו, מחליפים את יו"ר הכנסת ומעבירים את החוק נגד כהונת ראש ממשלה עם כתב אישום. גנץ התייצב מולם או מול המצלמות, המשיך לדבר על מוסר ודמוקרטיה, וברגע האחרון ביצע את השוד הגדול ביותר בפוליטיקה הישראלית – גניבה של יותר ממיליון קולות שקיבלה כחול לבן כדי להחליף את נתניהו. סיגרים ושמפניה ורודה מחברים? קטן עליו.
סוף סוף גילינו את הכישורים שהובילו את גנץ לרמטכ"לות. עקבנו אחריו יותר משנה בלי להבין כיצד האיש הזה, שלכאורה נעדר כריזמה או כישרון מנהיגותי בולט, מתקשה בעמידה מול אנשים ומתנסח בכבדות, הפך לחייל מס' 1. אז הנה הפטנט: בני-חותא היה מרדים את כולם בנינוחות, הם האמינו שהמדובר בהרשל'ה חביב שלא יכול להזיק. ואז, כשנרדמו בשמירה, הוא היה עוקץ.
ייתכן שזה גם מה שהוא מתכנן לעשות לנתניהו. הרי בבחירות הבאות הוא יקבל מעט מאוד קולות מן המחנה שלו לשעבר, שכולל בעיקר את מצביעי יש עתיד והעבודה לשעבר (לא צריך להתרשם מן הסקרים שלפיהם רוב הציבור תומך בממשלת חירום. זהו רפלקס מותנה מול סכנה). גנץ הרי בגד בהבטחותיו להם ולא יצליח לקדם אף רעיון שהם מאמינים בו בממשלת הבלוק הימני-חרדי.
בהנחה שגנץ לא מתכנן להתאבד פוליטית, יש לו בוודאי רעיון אחר. הוא אמנם מחזק את נתניהו באופן זמני, אבל גם בולם אותו לטווח הארוך. בחודש מאי צריך להתחיל משפטו של ראש הממשלה שממנו יינצל רק בחקיקה של הכנסת (החוק הצרפתי ופסקת ההתגברות). נתניהו היה הולך בוודאי לבחירות רביעיות כדי להשיג רוב לגוש הימין שייחלץ אותו מאפשרות של כלא, אבל הקורונה בולמת את האפשרות הזו וגנץ ניצל את ההזדמנות. הפרסום מאמש (שבת) שלפיו גנץ יסכים שנתניהו יוכל להמשיך לכהן כמ"מ ראש ממשלה עם כתב אישום לא מחלץ אותו ממשפט.
הוא לא יסכים לחקיקה אישית הן משום שהוא מעוניין בלכתו של נתניהו, והן משום שהוא יאבד את הח"כים מחוסן לישראל שעוד נותרו לו. זו תהיה ההזדמנות שלו להסתער על ההנהגה של הליכוד, שבה רמס נתניהו את כל יורשיו ואין במפלגה שום דמות טבעית שתוכל להחליף אותו.
גנץ וגבי אשכנזי הם אנשים לכל עת ולכל רעיון. ממילא הם הציגו את עצמם במהלך השנה האחרונה כאנשי ימין. חשבו שזו טקטיקה, עכשיו זו תהיה אסטרטגיה.
בוחרי הליכוד יקבלו אותם בברכה. שני רמטכ"לים לשעבר במחירי מציאה של קורונה. כשנתניהו, מר ביטחון, ילך הביתה, אולי בהסדר טיעון, גנץ ואשכנזי יישארו הדמויות הביטחוניות הבכירות המרכזיות. בני יחליף את ביבי ואפילו לא יצטרך להחליף סיסמה. "ישראל לפני הכול", הוא יכריז בפריימריז על בחירת יו"ר הליכוד.
ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
