בצוללות לא שמעו על הקורונה
מה יודעים הצוללנים במעמקים על המגפה שמשתוללת למעלה? מעט מאוד, אם בכלל. קצינים צרפתים מסבירים את מדיניות הסתרת המידע: "צריכים להיות מרוכזים לחלוטין במשימה, הם יופתעו כשיחזרו לחוף"
הצוותים בצוללות שטים בחשאי במעמקים, מוגנים מצרות העולם. הם ממשיכים להתמקד במשימות הרתעה גרעינית הסודיות. חוץ מהשבטים המבודדים באמזונס, ייתכן שהאנשים בצוללות הם מהיחידים ברחבי העולם שעדיין לא מודעים לבהלה העולמית בעקבות הקורונה.
המפקדים בצוללות הבליסטיות בדרך כלל מסתירים חדשות רעות מהחיילים מתחת למים, כדי לא לפגוע במורל. כך אומרים קצינים בעבר ובהווה ששירתו בצוללות גרעיניות בצרפת. הם אומרים שככל הנראה אנשי הצוות שיצאו למשימות לפני התפשטות הנגיף ברחבי העולם לא מודעים להיקף המגפה. המפקדים שלהם לא יספרו להם על מה שקרה, והם ישמעו על כך רק כשיחזרו לחוף.
"הם לא ידעו", אומר דומיניק סאל, אדמירל שפיקד על שייטת הצוללות הבליסטיות של צרפת בין 2003 ל-2006. "הבחורים צריכים להיות מרוכזים לחלוטין במשימה שלהם". סאל מאמין שהחיילים יקבלו עדכון על המגפה רק כשיחזרו לנמל, ביומיים האחרונים של המשימה. "מי שנמצא בים לא צריך את המידע הזה". סאל מוסיף: "לדעתי אין ספק שהמפקד יודע מה קורה. אני לא חושב שיש לו את כל הפרטים".
חיל הים הצרפתי לא מגלה מה נאמר או לא נאמר לצוותים בצוללות. הוא גם לא חושף אם כל ארבע הצוללות הבליסטיות של צרפת, שחמושות ב-16 טילים שכל אחד מהם יכול לשאת שישה ראשי נפץ גרעיניים, יצאה למשימה לפני שצרפת הכריזה על סגר ברחבי המדינה ב-17 במרץ. אוליביה ריבאר, דובר חיל הים הצרפתי, אומר: "בגלל שאת ההרעתה מקיפה בועה של הגנה וסודיות אי אפשר לדעת אם לצוותים נודע על המצב הזה או לא".
משימות של הצוללות הצרפתיות נמשכות בין 60 ל-70 ימים. בכל צוללות יש 110 אנשי צוות. צוות שעזב את הנמל בסוף פברואר לא אמור לחזור לפני סוף אפריל. במצב כזה הצוות שיחזור לחוף ייחשף למציאות חדשה. ב-1 במרץ היו בצרפת שני מתים מקורונה ו-130 חולים בסך הכול. תוך פחות מחדש זינקו המספרים ליותר מ-2,600 מתים ו-40 אלף חולים.
עבור רוב האנשים שנדבקים בקורונה, השפעות הנגיף מסתכמות בתסמינים קלים או בינוניים כמו חום ושיעול והם מחלימים תוך שבועיים או שלושה. עבור חלק, במיוחד אנשים מבוגרים ומי שסובלים ממחלות רקע, הקורונה עלולה לגבות מחיר כבד.
החזרה לחוף עלולה להכות בהלם את הצוללנים. "הם לא חוו את המשבר כפי שאנחנו חווינו, עם קצת פחד, עם סגר. בשבילם זו תהיה סוג של הפתעה. הם ילמדו את ההיסטוריה, אבל ההיסטוריה הזאת תהיה קשורה אליהם", אמר קצין ששירת כרופא בצוללת בליסטית לפני ארבע שנים. "כל האירועים שעלולים לפגוע במורל של אנשי הצוות או לשנות אותו מוסתרים מהם", אמר הקצין. "מכיוון שאין אינטרנט, אין רדיו ואין טלוויזיה, החדשות היחידות שהם מקבלים מגיעות מההודעות של המפקד, והמפקד מסנן את ההודעות כדי לדעת את כל המידע לכולם".
הרופא היה מתחת למים בזמן הפיגוע בטולוז ב-2012, כשמחבל רצח ארבעה יהודים (שלושה מהם ילדים) ושלושה חיילים. רק כשחזר לחוף שמע על הפיגוע. "כשאנשים דיברו איתי על זה אפילו לא הצלתי לדמיין את זה", הוא אומר. "המקום היחיד שבו אתה מנותק לחלוטין מכל המידע זה מתחת למים. גם אם תהיה בחלל יהיה לך רדיו, טלוויזיה ואינטרנט".
סאל היה במשימה בים בזמן מתקפת הטרור במדריד ב-2004. הוא לא העביר את המידע לצוות בצוללות. סאל אומר שהמצב מעתה והלאה יהיה קשה בהרבה. ממשלת צרפת כבר האריכה את הסגר ל-15 באפריל, ואמרה שהיא צפויה להאריך אותו פעם נוספת. הצוותים שייצאו למשימות בשבועות הקרובים יודעים שהם משאירים מאחור את יקיריהם. סאל אמר שהוא מאמין שהצוותים יקבלו מעתה והלאה עדכונים על התפשטות הקורונה, אך לא יתבשרו על מוות של בן משפחה עד שיחזרו לבסיס הצוללות איל לונג ליד ברסט בחבל ברטאן.
סאל היה בים כשאביו הלך לעולמו. הוא קיבל את הבשורה הקשה רק כשסיים משימה שנמשכה חודשיים. "זה לא משנה כמה האירוע חמור, אין שום דבר שצוללן יכול לעשות בנוגע לזה. ומכיוון שהוא לא יכול לעשות כלום, עדיף שהוא לא ידע כלום", אמר סאל. "הם יודעים שהם לא ידעו, ומקבלים את זה. זה חלק מההסכם שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
