מלחמת הצללים של אמ"ן בקורונה: אוסף, חוקר ומפענח
מאות חיילי חטיבת המחקר ו-8200 הקימו מערך מודיעיני שלם עבור מערכת הבריאות: אוספים נתונים, מצליבים מידע ומנהלי שיתופי פעולה מודיעיניים עם גופים בעולם. גם שיטות מודיעין ממבצעים חשאיים גויסו. "במקום 4 ימים, מספקים תשובות למערכת הבריאות תוך 10 דקות". כך זה פועל
שיטות איסוף ופיענוח המודיעין של חטיבת המחקר ו-8200 מופעלות בלבו של משרד הבריאות במאבק נגד נגיף הקורונה. אלוף משנה ג' הפך בימים האחרונים, תוך כדי תנועה, לקצין מודיעין (קמ"ן) של משרד הבריאות.
"משחק המלחמה" של כוכבי: מאות מונשמים בחודש וחצי
בימים רגילים הוא מכהן כראש הזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר של אגף המודיעין, וככזה הוא חוקר את אמצעי הלחימה שיש ברשות אויבים כמו חיזבאללה, כוחות קודס האיראנים וחמאס, וכן את הטכנולוגיות שמושקעות בטילים ובמערכות האויב. כיום, יחד עם מאות מפקודיו, מוא מחלק את זמנו לשניים: משמרת "אמ"נית" רגילה למשימות הצבאיות שלא קיבלו פסק זמן במזרח התיכון בגלל המגפה, ומיד אחריה משמרת "רפואית" שבה הוא פועל כראש מרכז הידע והמידע שהוקם במשרד הבריאות.
כך, מתברר, צה"ל מסייע למערכת הבריאות לא רק בפיתוח ואזרוח טכנולוגיות צבאיות לטובת המאבק בנגיף, אלא גם בהפעלה מודיעינית של ממש בשיטות ובמתודות מתקדמות מחטיבת המחקר, לאיסוף מודיעין, ניתוחו ועיבודו המהיר ממקורות גלויים וסמויים בארץ ובעולם.
"אנשי מערכת הבריאות באו אלינו ואמרו שתשובה שסיפקנו להם תוך 10 דקות לשאילתא שהגישו לנו, בדרך כלל הם רגילים לקבל אחרי חודש, חודש וחצי", סיפר קצין בכיר בשיחה עם ynet. כך, למעשה, כמכונת מלחמה משומנת, גורמי הבריאות מעבירים שאילתות מקצועיות לחוקרי אמ"ן בשעות הבוקר, ואז מתחילה פעולת האיסוף ועיבוד הנתונים מהארץ ומהעולם. בצהרי היום מתבצע דיון "חיתוך מצב", ובערב עובדים על ליטוש דוח"ות התשובה המודיעיניים לגורמי משרד הבריאות לקראת הגשתם בלילה או בבוקר שלמחרת.
במרכז המיוחד המשותף לאגף המודיעין ולגורמי המקצוע הבכירים של מערכת הבריאות בבית החולים שיבא בתל השומר יושבים 15 קצינים בכירים של אמ"ן, בהם אלוף-משנה ג', ואלוף-משנה נוסף מיחידה 8200. הם מתכללים את "מובילי המשימות" – מפקדים מאמ"ן שמקבלים על בסיס יומי משימות, שאילתות ובקשות למידע מגורמי משרד הבריאות. מאחורי הקבוצה המצומצמת של קציני אמ"ן במרכז הידע והמידע יש צבא קטן של כ-300 חיילים מעולמות הדיגיטל, הסייבר, המחקר ועוד, שיושבים בבתיהם, אחרי שסיימו את המשמרת הרגילה שלהם בבסיס, ועובדים על השאילתות הרפואיות והמדעיות שהופנו על ידי גורמי משרד הבריאות, דרך "מובילי המשימה".
"מסתכלים בצורה מתוחכמת יותר על עקומות הנדבקים"
הקצין הבכיר ששוחח עם ynet הוסיף וסיפר: "קיבלנו למשל שאילתות מחברינו במשרד הבריאות כיצד בגרמניה יש פחות מתים ביחס לתחלואה הגבוהה, איך דרום קוריאה שיטחה את העקומה, מהי השפעת הסגר וצורת הבידוד במדינות מסוימות, מה קורה ברשות הפלסטינית ואילו תרופות נגד קורונה מפותחות בעולם כרגע. חלק מהשואלים הם גם גורמים מהמועצה לביטחון לאומי או מנהלי בתי חולים. נשאלנו גם אם בדיקות סרולוגיות הן אמינות. לכל שאילתא כזו מוקם מיד צוות איסוף ומחקר, שמפרק את השאלה, ניגש מהר למאגרי מידע ולמאמרים רפואיים מעודכנים, מצליב ומזקק את המידע שנאסף ומתווך אותו מהר ובחזרה לשואלים".
בסוגיות מורכבות ומסובכות יותר מופעל "נשק" אמ"ני (אגף מודיעיני) ששמור בדרך כלל למשימות בסגנון המערכה שבין המלחמות לסיכול התעצמות האויב בנשק מתקדם שמגיע לפתחה של ישראל. מערכות היתוך המודיעין של צה"ל מעבדות אלפי נתונים ומשתנים באלגוריתים לכדי מסקנה פשוטה ותוצר מודיעיני מיידי, באופן שמאפשר "תקיפה מדויקת וכירורגית".
במסגרת המאבק בקורונה, חוקרי אמ"ן לקחו את מסלולי נשאי הקורונה שפרסם משרד הבריאות, והצליבו בין נקודות חופפות של נשאים שונים שאינם מכירים זה את זה. בצורה הזאת הצליחו להגיע למסקנה שמקומות כמו בתי כנסת הם מוקדי הדבקה מרכזיים.
"אנו מבצעים פעולות מתוחכמות במידע גלוי שאינו פרטני או אישי", הוסיף הקצין, "אנו מסתכלים בצורה עמוקה ומתוחכמת יותר על עקומות הנדבקים, חותכים מידע בשיטות טכנולוגיות, וכך למשל ראינו אמנם שבהתחלה קצב ההדבקה בישראל היה דומה לזה שהיה תחילה באיטליה, אך בחיתוך רחב יותר של הנתונים התברר שרוב הנדבקים בארץ הם צעירים, אז זה נתן מקום לאופטימיות".
אנשי אמ"ן התבקשו לסייע בסוגיית הבדיקות. תוך שעות, בפעולת איסוף והצלבת פרוטוקולים מרחבי העולם, הם ניפקו הוכחות ממדינות מתקדמות כי ניתן להסתפק במטוש אחד לבדיקה, ולא בשניים, לאף ולפה, כפי שבוצע תחילה בישראל. כך צומצם צוואר הבקבוק והוכפלה כמות הבדיקות במטושים הקיימים. המלצת חוקרי אמ"ן לעבור לשימוש במטוש אחד התקבלה על ידי גורם המקצוע הבכיר של משרד הבריאות.
באמ"ן מקיימים גם שיתופי פעולה מודיעיניים עם קהילות מודיעין ידידותיות בעולם וגופים זרים. כך, פנו באמ"ן לגורמי מחקר רפואיים אמריקנים לצורך העתקה ופיתוח משותף לניסויים בנוגדני הנגיף מדם של נשאים שהחלימו, והזרקתם לגופם של חולים שטרם החלימו. לדברי הקצין ששוחח עם ynet, "גם בישראל, עם נטילת פלסמת הדם מהמחלימים והעברתם לחולים, ייראו אם זה עובד. משני צדי האוקיינוס יבדקו את הפוטנציאל של המהלך הזה, לאחר שהפעלנו מתודות מודיעיניות קלאסיות ואת הקשרים הקבועים שלנו עם גופים שיש לנו איתם בשגרה הסתכלות על אויבים דומים".
הפערים בתקצוב הפתיעו את הקצינים
מבלי שיודו בכך בפה מלא, הופתעו קציני אמ"ן בשעות הראשונות שבהן דרכו במרכזי ניהול המשבר בשיבא מההבדלים הענקיים בין הלוקסוס הטכנולוגי שאליו התרגלו בגלילות – לתנאים במערכת הבריאות. מערכות ניהול מידע מיושנות, שיטות עבודה שחלקן ידניות ומסורבלות, אחדות מהן בנות 20 ו-30 שנה, תוצר של סדר עדיפות תקציבי לאומי בן עשרות שנים שהפלה את מערכת הבריאות לעומת מערכת הביטחון.
אחת המשימות הראשונות שקיבלו קציני אמ"ן: הקמת תוכנת שליטה ובקרה לניהול נתונים משותף לכלל גופי הבריאות. התברר להם שכל גוף רפואי מחזיק את נתוניו בנפרד – בתי חולים, הנהלת משרד הבריאות, המעבדות, קופות החולים ומגן דוד אדום. "בשגרה, לא במלחמה כמו היום, לא יקרה כלום מבחינתם אם קובץ יגיע מחר או מחרתיים מגוף לגוף", ציין הגורם, "מיד נכנסנו מתחת לאלונקה, ואנחנו מפתחים להם קישוריות מהירה, טיוב נתונים ושכבת מידע אחידה שמעבירה מידע בין הגורמים באופן אמין גם בסוגיית הבדיקות.
"הם אנשי מקצוע נהדרים ויקרים במערכת הבריאות שעושים כמיטב יכולתם. זו מערכת שלא זכתה לאותו תקצוב שזכתה מערכת הביטחון לאורך השנים, אבל הם ילכו וישתפרו. זה לא דומה שם למערכות התקשוב שיש באמ"ן, בו יש את הסטייט אוף דה ארט, והם לא נמצאים שם".
לפנייה לכתב/ת 
