מורים זועמים על צמצום הבגרויות: "יגדל דור של בורים, רק מתמטיקה חשובה?"
משרד החינוך הודיע שהתלמידים ייבחנו בחמש בגרויות - 3 במקצועות חובה ושתיים בחירה. מורי מקצועות הומניים: "אזרחות וספרות חשובים להתפתחות התלמידים שממילא כמעט לא קוראים. לא יהיה להם מושג מי זה אלתרמן ורביקוביץ'". הסטודנטים דורשים פתרונות בכנסת: "אנחנו הראשונים שפוטרו"
בגרות בצל הקורונה: לוח הבחינות החדש
שרון, מורה להיסטוריה, מוחה על צמצום הבגרויות והצבת אפשרות בחירה אחת בלבד מתוך המקצועות ההומניים. "יש פה דירוג של המקצועות שהם סוג א' וסוג ב', על סמך מה החליטו איזה מקצועות חשובים יותר ואיזה פחות? זה יגרום לתחרות לא הוגנת בין המורים". לדבריו, היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות הם מקצועות חשובים עבור התפתחותם של התלמידים: "רמת המודעות של תלמידים למקצועות ההומניסטיים היא לא בירידה - היא בצלילה, אנחנו רואים את זה בשפה הדלה, בהתנסחות ובידע הכללי. למה אנחנו מחנכים את הדור שלנו? שרק מתמטיקה חשובה?".
גילה (שם בדוי), מורה לספרות, גם היא זועמת על ההחלטה. "עם ללא ספר הוא לא עם. גם ככה התלמידים היום עם הטכנולוגיה המתקדמת לא קוראים ספרים. לא יהיה להם מושג מי אלה נתן אלתרמן או דליה רביקוביץ'? זה יצור פה דור של בורים".
בעיה נוספת שעולה מהחלטת משרד החינוך, היא במתן הציון לתלמידים במקצועות שלא יבצעו בהם בגרות. לפי משרד החינוך במקצועות הללו, הציון יינתן על ידי המורה לפי שקלול מטלות, בחינות וחוות הדעת האישית של המורה. גילה (שם בדוי), שמלמדת ספרות כבר 30 שנה, אומרת שהחלטה זו תקשה עם המורים.
"אם המורה יצטרך לתת את הציון שיופיע בתעודת הבגרות, איך זה יהיה אחיד בין בתי הספר? הרי גם ככה קשה למורים לתת ציון לתלמידים בגלל מעורבות ההורים היום, זה פשוט יגרום לזלזול של התלמידים במקצוע". לדבריו של שרון, מורה להיסטוריה, על משרד החינוך להסתכל על ההשלכות להחלטות אלה על הטווח הארוך. "איך אנחנו אמורים לתת לתלמידים שלנו ציון אם הם לא ניגשים לבגרות? איך יתייחסו לזה אחרי זה במוסדות ההשכלה הגבוהה? זה פשוט להתייחס למקצועות האלה כלא חשובים".
הסטודנטים דורשים פתרונות: "אנחנו הראשונים שפוטרו"
היום התקיימה בכנסת ישיבה נוספת בוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך לשנת הלימודים הבאה, שבה נדרש ממשרד האוצר למצוא פתרונות לסטודנטים המתקשים לשלם את שכר הלימוד בעקבות משבר הקורונה. יו"ר הוועדה ח"כ ניצן הורוביץ אמר כי ישנם סטודנטים שאינם זכאים לדמי אבטלה משום שלא צברו חצי שנת העסקה במקום העבודה, או אחרים שזכאים לדמי אבטלה מופחתים בשל גילם הצעיר.
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית סיפר כי "בשנה רגילה 80% מהסטודנטים מכלכלים את עצמם, אך השנה משבר הקורונה גרם לכך שאנחנו הראשונים שפוטרו ממקומות העבודה. למרות שהמוסדות האקדמאים עשו פעולות מבורכות כגון פריסה ודחייה של תשלומים, אם המשבר ימשיך אחרי פסח נצטרך פתרונות נוספים".
לדברי עידו סופר מאגף התקציבים באוצר, לסטודנטים מוצעים פתרונות רבים כפי שמוצעים לכלל העובדים במשק, ולצד זה גם קרן סיוע שממשיכה להעניק סיוע כלכלי לכאלה המתקשים לשלם את שכר הלימוד. עם זאת אמר סופר: "אנחנו רוצים שהמוסדות להשכלה גבוהה יפעלו גם ביום שאחרי המשבר בצורה תקינה, ולא הייתי ממליץ לעשות פעולות שיפגעו באיתנות הפיננסית שלהם". הוא הוסיף במענה לבקשות חברי הכנסת והטענות שעלו במהלך הישיבה, כי הנושא יילמד, ובשיתוף תוצאות הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה ינסו למצוא פתרונות נוספים לסטודנטים שנופלים בין הכיסאות.
נושא נוסף שעלה בישיבה הוא מועד הבחינה הפסיכומטרית הקרובה והחשש שתלמידים שידחו את מועד הבחינה לחודש יולי לא יוכלו להתקבל לכל הפקולטות. יו"ר הוועדה ניצן הורוביץ ביקש שאם הבחינה שיועדה להיערך בחודש אפריל נדחית, יש להודיע על מועד חדש לנבחנים שלושה שבועות לפני יום הבחינה.
לפנייה לכתב/ת 
