האם הקורונה היא סכנה לדמוקרטיה?
חיילים חמושים ברחובות, מעקב סלולרי, עונשי מאסר על "פייק ניוז" ומצב חירום ללא הגבלה: מנהיגים בעולם מחליטים על צעדים דרסטיים במאבק בקורונה. האם מדובר בפגיעה בדמוקרטיה או בתגובה לגיטימית למגפה?
חיילים צועדים ברחובות עם האצבע על ההדק. הצבא שומר על מתחם שבו הוקם בית חולים שדה לנדבקים בקורונה. הנשיא מזהיר את האזרחים שבתי הקברות בבלגרד לא גדולים מספיק, וקורא להם להתייחס במלוא החומרה להוראת הסגר.
הצעדים שנקטה סרביה נגד הקורונה הם מהחמורים ביותר באירופה. ב-15 במרץ הודיע נשיא סרביה אלכסנדר ווייצ'יץ' על מצב חירום ללא הגבלה. הפרלמנט הושתק, הגבולות נסגרו והמשטרה אוכפת עוצר של 12 שעות ביום. אזרחים מעל גיל 65 לא רשאים לצאת מהבתים.
מדי יום מכריז המנהיג הסרבי לציבור על צעדים חדשים, בהצהרות דרמטיות בטלוויזיה. הוא קיבל מהמדינה את כל הסמכויות לפעול נגד הקורונה, ועורר זעם בקרב מתנגדיו שאומרים שהוא שולט במדינה באופן שמנוגד לחוקה.
רודולוב סאביץ', לשעבר נציב המדינה לשמירה על מידע פרטי, אומר שבאמצעות ההכרזה על מצב חירום ווייצ'יץ' הבטיח לעצמו "עלינות מלאה" בקבלת ההחלטות בזמן המשבר, למרות שתפקידו לפי החוק הוא סמלי בלבד. "הוא פרסם צווים שהממשלה קיבלה באופן אטומטי", אמר סאביץ'. "אין איזון, אין בדיקות".
במדינות קומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה, וגם במדינות אחרות, מנהיגים פופוליסטיים נוקטים צעדים קשים כדי לבלום את הקורונה. חלק מהצעדים כוללים מעקב לא מבוקר אחר אזרחים באמצעות הטלפונים הסלולריים. כמה מדינות אף מאיימות בעונשי מאסר ממושכים על מי שיפר את הסגר.
נציבת זכויות האדם בארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה אמרה שבזמן שהיא מבינה את הצורך בצעדים תקיפים, שנועדו להגן על האוכלוסייה מול המגפה, ההכרזות האחרונות על מצב חירום חייבות להיות מוגבלות בזמן – ולהיות תלויות בפיקוח של הפרלמנט.
"מצב חירום – לא משנה איפה הוא מוכרז ומאיזו סיבה – חייב להיות פרופורציונאלי ביחס למטרה שלו, ולהישאר בתוקף כל עוד הוא הכרחי", אמרה הנציבה אינגביר סולרון גיסלדוטיר.
בזמנים של מצב חירום לאומי מדינות נוטות לנקוט צעדים שפעילי זכויות אדם רואים בהם צמצום של חופש הפרט - כמו הגברת המעקב, עוצר ומגבלות על נסיעות ועל חופש הביטוי.
סין הטילה סגר על ערים שלמות כדי לעצור את נגיף הקורונה. כך עשתה גם הודו, מדינה נוספת שבה חיים יותר ממיליארד איש. מסימו מוראטי, חוקר בארגון אמנסטי, אמר שחוק זכויות האדם הבינלאומי מאפשר להכריז על מצב חירום, אך הזהיר שאסור שהצעדים התקיפים יהפכו לנורמה חדשה. "מצבי חירום שכאלה צריכים להימשך כל עוד יש סכנה", הוא מדגיש.
הפרלמנט בהונגריה, שחברה באיחוד האירופי, אישר שלשום חוק שמעניק לממשלה של ויקטור אורבן את הזכות לשלוט מתוקף צו כל עוד מצב החירום שהוטל ב-11 במרץ בתוקף. החוק גם מעניש במאסר של עד חמש שנים את מי שמורשעים בהפצת מידע שקרי על המגפה. עונש של עד שמונה שנים יוטל על מי שיפגעו במאמצים לבלום את הקורונה, מאמצים שכוללים עוצר ובידוד.
ארגוני זכויות אדם וגורמים אחרים אומרים שהחוק החדש גורם לכך שמצב החירום לא יוגבל בזמן, ומעניק לאורבן ולממשלתו אשראי לפגוע בזכויות אדם ובחופש העיתונות. "אורבן מפרק את הדמוקרטיה מול העיניים שלנו", אומרת טניה פאיון, חברת הפרלמנט האירופי. "זו בושה לאירופה, לערכי היסוד שלה ולדמוקרטיה. הוא משתמש בקורונה כתירוץ להרוג את הדמוקרטיה ואת התקשורת החופשית".
"זו לא הדרך לטפל במשבר האמיתי הזה, שנגרם כתוצאה מנגיף הקורונה", אומר דיוויד ויג, ראש הסניף של ארגון אמנסטי בהונגריה. יודית ורגה, שרת המשפטים ההונגרית, אמרה שהביקורת על החוק החדש הוא "מתקפה פוליטית שמתבססת על פרשנות שגויה או עיוות מכוון" של תוכן החוק.
ממשלות אחרות אימצו גם הן צעדים קיצוניים. בישראל ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה על סדרת צעדי חירום כדי לבלום את מספר הנדבקים, צעדים שכוללים מעקב אלקטרוני חסר תקדים אחר אזרחים. בתי המשפט עברו לפעול במתכונת חירום, ופתיחת המשפט של נתניהו נדחתה.
רוסיה הפעילה לחץ על כלי התקשורת ועל הגולשים ברשתות החברתיות, כדי שהיא תוכל לשלוט בנרטיב – על רקע עלייה במספר הנדבקים. הרשויות ברוסיה מצהירות שהן רוצות למנוע פרסום של "פייק ניוז" על הקורונה, ומשתמשות בטענה הזאת כדי לדכא את מתנגדי השלטון ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת שמותחים ביקורת על הטיפול בנגיף. מיום שני נמצאת מוסקבה בסגר, ואזורים רבים אחרים ברוסיה מיהרו ללכת בעקבותיה.
היום חתם נשיא רוסיה פוטין על חוק שמאפשר לממשלה להכריז על מצב חירום. בקרמלין אמרו בצהריים שפוטין יקיים ישיבת ממשלה באמצעות שיחת ועידה בווידאו - יום אחרי שנחשף שרופא שלחץ את ידו של הנשיא אובחן כחולה קורונה. בקרמלין אמרו שפוטין במצב טוב ושהוא מעדיף לעבוד מרחוק ליתר ביטחון.
במקביל השיקה מוסקבה אפליקציה שמיידעת את האזרחים – ואת הרשויות – אם הם היו בקרבת חולה קורונה ונדרשים בבידוד. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה היום שאם יוכח שאפליקציות מעקב הן מהלך מוצלח היא תמליץ להשתמש בהן – ותעשה שימוש בעצמה.
בפולין חוששים אזרחים מאפליקציה חדשה שהציגה הממשלה למי שנמצאים בבידוד ביתי. באפליקציה נדרשים הפולנים להוכיח שהם מצייתים להוראות ולא יוצאים מהבית.
קרן פנופטיקון, ארגון זכויות אדם שמתנגד למעקב אחרי אזרחים, מסרה שפולנים שמשתמשים באפליקציה מודאגים מהאפשרות שהממשלה השמרנית תעשה שימוש במידע האישי שלהם.
לפי אוניברסיטת ג'ון הופקינס כמעט 800 בני אדם נדבקו בקורונה בסרביה, ומניין המתים עומד על 16. מספר הבדיקות נמוך מאוד ומומחים מאמינים שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה. רוב האנשים שנדבקים בנגיף סובלים מתסמינים קלים בלבד, כמו חום ושיעול. עבור אנשים מבוגרים, ומי שסובלים ממחלות רקע, הסכנה גדולה יותר.
בבלגרד הוקם בית חולים שדה בחלל תצוגה ענקי, שהיה בשימוש עוד בימי הקומוניזם. האתר ישמש את הצוותים הרפואיים לטיפול ב-3,000 חולי קורונה. התמונות של בית החולים עוררו בהלה, והמראה הזכיר לרבים מחנה מעצר.
נשיא סרביה אמר שהוא ישמח אם האזרחים לא יפחדו. הוא הוסיף שאם היה בטוח שהסרבים יצייתו להוראה להישאר בבית הוא היה בוחר מתקן שנראה הרבה פחות טוב. "מישהו צריך להיות שם בין 14 ל-28 ימים", אמר הנשיא. "לא אכפת לי אם זה לא נוח. אנחנו נלחמים על חיים של אנשים".
קבוצה של פעילי זכויות אדם סרבים מחתה על המדיניות של ווייצ'יץ', ניצול הכוח שלו וההופעות הדרמטיות בטלוויזיה – שרק מעוררות יותר פאניקה במדינה שממילא כבר מודאגת. "אנחנו לא צריכים את הדרמטיות של ווייצ'יץ' מדי יום, אלא את האמת: מידע קונקרטי והנחיות ממומחים", נכתב בעצומה אינטרנטית של הפעילים.
לפנייה לכתב/ת 
