"לא בדקו, לא בודדו. שמישהו ייקח אחריות": בתו של נפטר בבית האבות מדברת
טליה, בתו של שלום מיכאל ג'קסון - שרק לאחר מותו הגיעה תוצאת הבדיקה החיובית לקורונה, כואבת שלא הצליחה להיפרד מאביה, וזועמת על המתרחש במקום שבו נדבקו 27 מאושפזים ו-13 אנשי צוות. "שללו ממני את הזכות לדבר איתו, אמרו לנו להעריך את זה שיש מישהו שבכלל מוכן לעבוד שם"
שלום מיכאל ג'קסון בן ה- 87 הוא הקורבן השלישי של נגיף הקורונה בבית האבות משען בבאר שבע – שם לפי שעה רק שמונה מתוך 35 המאושפזים במחלקה הסיעודית בריאים. זאת בנוסף ל-13 אנשי צוות שנדבקו בנגיף, ולאחר שהיום (ה') התגלו עשרה חולים נוספים. מוקדם יותר: משרד הבריאות הודיע כי הטיפול בבית האבות הועבר למשרד הביטחון.
"אבא שלי לא הרגיש טוב במשך שבוע וחצי", סיפרה טליה, בתו של ג'קסון. "רק לאחר שעתיים ממועד הפטירה שלו קיבלנו את התוצאה החיובית של בדיקת הקורונה. מד"א ביצעו את הבדיקה ביום שישי שעבר, אחרי שאברהם ארושס נפטר, וכל מי שהיה איתו במגע נבדק. אבל התוצאות לא הגיעו. בהמשך הרופא אמר שצילום הריאות שלו לא מותיר ספק שזה קורונה. לנו זה כבר לא שינה".
קורבן שלישי ב"משען": בן 87 שחלק שולחן עם הנפטר הראשון
לאחר מות דייר בבית האבות: מחאה סוערת של המשפחות
"התקשרנו למד"א ולמשרד הבריאות, אבל לאיש לא היה מושג מה קרה עם הבדיקה", היא המשיכה. "לאחר מכן עדכנו ששוב בדקו, ושאלתי מה עם אבא שלי. אמרו לי שאין לו סימפטומים, אבל הוא התקשה בנשימה והיה חלש".
טליה סיפרה כי בהמשך הגיע למקום צוות חלופי: "הם ביקשו שנשלח תמונות כי הם לא מכירים את הדיירים. היה קשה לגייס צוות כי אנשים חששו להגיע לעבוד שם, בשדה קרב". היא הוסיפה לטעון נגד השתלשלות האירועים: "אדם שנדבק בקורונה בגילו, הסיכוי לצאת מזה הוא כמעט אפסי. הם היו יכולים לפחות לבודד את הדיירים כדי למנוע מקרים נוספים. העובדה שיש מגע עם הצוות כל הזמן, שעובר מאחד לשני, יוצר מצב של פצצה מתקתקת.
"התפללתי לסוף טוב. אני לא יודעת מה היה אפשר לעשות, אבל הבדיקות האלה קריטיות ואסור לחסוך בהן", הוסיפה. "מישהו פה צריך לקחת אחריות, מדובר באנשים מבוגרים – רובם צלולים ויודעים מה קורה סביבם". הבת ציינה כי אף שהמשפחה עדיין לא מעכלת את הבשורה, הם "רוצים לדבר כדי למנוע מצבים כאלה בעתיד".
"שללו ממני את הזכות לדבר איתו"
בתו של ג'קסון מתחה ביקורת חריפה גם על שאירע ברגעיו האחרונים של אביה. "אני לא יכולתי לדבר עם אבא שלי. הוא היה בן 87 אבל חזק וצלול. בהתחלה לקחו להם את הטלפונים, ולנו אמרו שהמכשירים נלקחים לחיטוי. לא ייתכן שברגעים האחרונים שלו לא היינו יכולים לומר לו שאנחנו איתו. שללו ממני את הזכות לדבר איתו, זה היה כמו החמצן שלו. אני משוכנעת שאם היה מדובר באחד ההורים שלהם – בהנהלה לא היו נותנים לזה לקרות. זה אוכל אותי, הדבר היחיד שמנחם אותי הוא שבבית החולים סורוקה הצלחתי להיפרד ממנו".
עוד סיפרה טליה כי שעתיים לפני שאביה פונה לביה"ח בעיר, מבית האבות נשלחה הודעה שלפיה "כל הדיירים בסדר". היא תיארה את רגעי הפרידה המרגשים: "הוא היה בהכרה, בקושי הצליח לנשום. בעלי דיבר איתו שהוא ירד מהאמבולנס. הייתי עם אמצעי מיגון והספקתי לקרוא לו והוא שמע. הוא הרים את היד, כאילו שהוא מאותת לי. אמרתי לו שאנחנו שם ואוהבים אותו. זה היה הסיכוי האחרון שלי להיפרד ממנו".
טליה ביקשה להפיץ מסר: "חשוב לי שיבינו שבני אדם סיעודיים הם עדיין בני אדם. יש להם משפחות, הם מבינים מה קורה. לא יכול להיות ששוללים מהמשפחות את הזכות לתקשר, לא יכולתי לדבר איתו, להרגיע אותו. אמרו לנו שצריך להעריך את זה שיש מישהו שבכלל מוכן לעבוד שם - וזו תשובה בלתי נתפסת. אני מבינה שהם פשוט היו בחוסר אונים".
בתוך כך, בהנהלת משען התרעמו על כך שאף גוף לא מוכן לקחת אליו את הדיירים הסיעודיים החולים, כולל בסורוקה - שם מאושפזים כעת ארבעה מהם. מבית החולים נמסר: "מי שאובחן כחיובי לקורונה אבל ללא סימפטומים לא זקוק לאשפוז. משרד הבריאות מחליט על וויסות המטופלים. אנחנו מאשפזים כל מטופל שנדרש לאשפוז מבחינה רפואית".
לפנייה לכתב/ת 
