מגפת הקורונה היא שחקנית פוליטית
ממרוקו עד ירדן, מסעודיה עד ישראל, מארה"ב עד טהרן – המשטרים השונים בעולם משתמשים בנגיף כדי לקדם מדיניות שכלל לא קשורה לענייני בריאות
יש הסבורים כי זמנים של מצוקה ומשבר מוכיחים שיצר לב האדם טוב מנעוריו, אבל האמת היא שהם מראים שאם מלכתחילה היה טוב – טובו מתגבר, ואם היה רע – גובר הרוע. כך גם אצל פוליטיקאים. עם התפשטות נגיף הקורונה ראינו פוליטיקאים שהשתמשו בווירוס למטרות פוליטיות, וניצלו אחרים שהבינו שסכנת המגפה גוברת על הרווח הטמון ביריבות. השימוש בנגיף נפוץ במדינות שיש בהן סערות פוליטיות, ואלה עלולות לפגוע ביכולת להתמודד הקורונה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בעיראק, למשל, התחולל גל של הפגנות פוליטיות שקראו למיגור השחיתות והמאבק העדתי. ההפגנות האלה הופסקו בבגדד ובערים נוספות בגלל הסכנה הבריאותית. באלג'יריה אסר הנשיא החדש על התכנסויות והפגנות, וכך הצליח המשטר לשים קץ להפגנות שנמשכות יותר משנה. בלבנון, בזכות הפוליטיזציה של המגפה, ולאחר מאבק קשה ומתיש, הוקמה לבסוף ממשלה. בלוב, הנתונה במלחמת אזרחים, ניצלו שני הצדדים הנצים את התפרצות המגפה כדי להכריז על הפסקת אש.
אפילו באזורים בוערים כמו צפון סוריה גילו הצדדים הלוחמים שהמאבק בנגיף חשוב יותר מהמשך הלחימה: באידליב פחתה עוצמת הלחימה, וכבישים נותקו משני צידי נהר הפרת בדיר אל-זור כדי למנוע תנועת לוחמים בין גדות הנהר.
למגפה יש שימושים פוליטיים נוספים. במלחמה הקרה בין סעודיה לאיראן השתמשה ריאד בנגיף הקורונה כתירוץ למתקפה חדשה נגד טהרן: ב-10 במרץ גינתה מועצת השרים הסעודית את "ההתנהגות הבלתי אחראית של איראן", שאפשרה לאזרחים של הממלכה להיכנס לאיראן מבלי להחתים דרכון כדי להטעות את הרשויות הסעודיות. לטענת הסעודים זהו "איום בריאותי המאיים על שלום הציבור ופוגע במאמצים בינלאומיים להילחם בנגיף".
אם כן, לעולם הערבי היה חלק בפוליטיזציה של הקורונה, במיוחד באזורים של אי-שקט פוליטי. המגפה השפיעה על האיזונים, וממרוקו שבמערב ועד לירדן שבמזרח עלתה קרנם של הצבאות המשחקים תפקיד חשוב במאבק בהתפשטות המגיפה.
ארה"ב הייתה הראשונה שהשתמשה בנגיף כבנשק. הנשיא טראמפ עשה זאת כדי להכפיש את יריבתו, סין, ובהצהרותיו הרשמיות כינה בזדוניות את הווירוס "הנגיף הסיני" במקום להשתמש בשם הנפוץ "קורונה" או "19COVID". סין השיבה כי וירוס הקורונה נוצר במעבדות הצבא האמריקני בפורט דטריק שבמרילנד, דלף בשפכים בגלל כשל במערכת הטיהור, וכתוצאה מכך, באוגוסט 2019 לקו יותר מ-10,000 איש בתסמינים מוזרים במרילנד.
טראמפ גם ביקש להשיג מונופול בשוק החיסונים נגד הווירוס מול סין, שפיתחה במהירות מערכת משלה להתמודדות עם הנגיף. כאשר נודע לו שחברה גרמנית מתקדמת בפיתוח חיסון נגד הנגיף, הציע לה סכום עצום של מיליארד דולר כדי לרכוש את הזכות למונופול על החיסון. כך תשלוט ארה"ב בתמחור החיסון לכל העולם.
הקורונה הותירה חותם גם בפוליטיקה הישראלית. לאחר שבנימין נתניהו לא הצליח להשיג רוב בבחירות האחרונות, הוא קידם את הרעיון להקים ממשלה הכוללת את מפלגות הליכוד, הימין הדתי וכחול לבן, בטענה שהדבר חיוני למאבק בקורונה. אך הוא לא הסתפק רק בקידום ממשלת אחדות לאומית, אלא השתמש בכלים העומדים לרשותו ובהתאם הוגבלה הפעילות של הכנסת ובתי המשפט, ובכך נדחה משפטו בתיקי השחיתות ל-24 במאי.
החמור מכול היה כשעקף את הכנסת כדי להטיל אמצעי פיקוח אלקטרוניים על החולים בווירוס בישראל. שב"כ יעקוב אחר החולים וישמור את הנתונים למטרות ביטחון לאומי, תוך שימוש בטכניקות מעקב המשמשות בדרך כלל נגד אנשים החשודים בטרור. למרות מחאתם של חברי כחול לבן ואחרים, המהלך התקבל מבלי שהוצג לכנסת וללא כל פיקוח שיפוטי.
אין מנוס מהמסקנה שנגיף הקורונה הפך לשחקן פוליטי חשוב בישראל, בעולם הערבי ובמדינות רבות בעולם.
- ד"ר אבראהים נוואר הוא כלכלן ופובליציסט מצרי. המאמר המלא התפרסם באתר "אל-קודס אל-ערבי". גרסה מקוצרת זו מתפרסמת במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם. תרגום מערבית: תאמר סעיד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
