שורד ממיידנק ויליד לוב: מדליקי המשואות ביד ושם

ניצולי השואה שידליקו משואות(צילום: ישראל הדרי, נועם מושקוביץ)

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ייפתחו ביום שני בשעה 20:00, בשידור של עצרת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם שבירושלים. בשל המגבלות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, העצרת צולמה מראש ללא קהל. בטקס, שיתקיים תחת הכותרת "הצלה בידי יהודים בשואה - סולידריות בעולם מתפרק", יישאו דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. העצרת תשודר באתר ynet.

במהלך העצרת יועלו שש משואות של שורדי שואה. אלה סיפוריהם:

נולד ב-1928 בהונגריה. כשנכנסו הנאצים לבודפשט זוהר עבר להתגורר בבית מסומן שהוקצה ליהודים. בזכות המראה ה"ארי" שלו הוא התהלך ברחובות ללא הטלאי הצהוב, אבל כשחיפש עבודה, נדחה בכל פעם שהתגלה מוצאו. זוהר נמלט מהונגריה ברכבת לאחר שאימץ זהות של חבר ארגון נוער הונגרי.

זוהר ארנון(צילום: ישראל הדרי)

בגבול נפגש זוהר עם פעיל ברשת ההברחה, ואז התברר לו שברכבת היו תשעה נערים יהודים נוספים שנמלטו מהנאצים. הם חולקו לזוגות כדי לא לעורר חשד וזוהר הועבר לאישה זקנה שהסתירה אותו באורווה.

לאחר מכן החל מסע לרומניה, משם עבר בבולגריה, יוון, טורקיה, סוריה ולבנון, ובינואר 1945 הגיע לארץ ישראל. הוריו ושתיים מאחיותיו נרצחו בשואה. זוהר לחם במלחמת העצמאות ולימים היה יערן, מפיק ובמאי. לזוהר ולרעייתו אהובה שתי בנות.

נולדה בוורשה בשנת 1932 לאברהם (אברשה), שנספה בזמן מרד גטו ורשה ולובה בלום. במהלך האקציה הגדולה בקיץ 1942 אביבה ואחיה הקטן אולק הוצעדו אל כיכר השילוחים למחנות השמדה. עם זאת, אמם הבריחה אותם באמצעות החבאתם ברכב להובלת גוויות שיצא מהכיכר ואביבה עברה בין דירות מסתור.

אביבה בלום וקס(צילום: נועם מושקוביץ)

לאחר מכן אביבה ואמה נמלטו מוורשה בעזרת מסמכים מזויפים שהציגו אותה כאלמנת קצין פולני. באביב 1944 תקפו פרטיזנים פולנים את האחוזה, הרגו את הבעלים ושרפו את האחוזה. לובה ואביבה ברחו חזרה לוורשה ושם שרדו בזהות פולנית עד השחרור. אולק שרד אף הוא בזהות בדויה. לאחר השחרור הצטרפה אביבה לקבוצה של השומר הצעיר, וב-1950 עלתה לישראל. לאביבה בת, ארבעה נכדים ועשרה נינים.

נולד ב־1934 בעיר בנגאזי שבלוב. הוא היה בן זקונים למשפחה מסורתית בת תשע נפשות, שהתגוררה בשכונה מעורבת של ערבים ושל יהודים ואיטלקים, וב-1941 כבשה גרמניה את האזור. ב-1942 גורשו חיים ובני משפחתו למחנה הריכוז ג'אדו. בני המשפחה שרדו בזכות אחיו הבכור ואחותו הגדולה של חיים, שהשתמשו במטבעות הזהב מוברחים כדי לקנות לחם מבדואים בסביבה.

חיים ארביב(צילום: ישראל הדרי)

עם השחרור בידי הבריטים בתחילת 1943 שבו בני המשפחה לבנגאזי ובנו מחדש את ביתם שנהרס בהפצצות. בסוף 1947, כאשר החריף המאבק בין יהודים לערבים בארץ ישראל, החלו התנכלויות ליהודים בלוב ובמהלכן סבו של חיים נרצח בידי פורעים.

ב־1949 חיים ומשפחתו עלו לישראל. בזכות שליטתו בשפה הערבית, חיים שירת בחיל המודיעין בתפקידי איסוף, מחקר וחקירת שבויים. היום חיים מלמד שחמט בהתנדבות בגני ילדים ובמועדוני קשישים. לחיים בן, בת וחמישה נכדים.

נולדה ב-1926 בצ'כוסלובקיה, וב-1929 היגרה המשפחה לאנטוורפן שבבלגיה. כשהגרמנים הפציצו את העיר, הצליחה לאה להעביר את משפחתה למנזר באזור פירנצה. בנובמבר 1943 פשטו הגרמנים על המנזר ולאה הצליחה לשכנע את הגרמנים שהיא ואמה הונגריות נוצריות ושהמסמכים שלהן אבדו. בדרך דומה הצילה נשים יהודיות נוספות, אבל אביה גורש למחנות ונרצח.

לאה מרים ראובני(צילום: ישראל הדרי)

לאחר השחרור הגיעה לרומא והתאחדה עם משפחתה. ב־1960 היא עלתה לישראל ועבדה כאחות בבתי חולים. כיום היא מתנדבת בבית אבות ומבקרת ניצולי שואה בודדים.

נולד ב-1928 בעיירה קששוביצה בפולין. עם פלישת הגרמנים ברחה המשפחה לוורשה. באקציה הגדולה בקיץ 1942 אברהם ואמו נלקחו לכיכר השילוחים. לאה העמידה פנים שהיא אשתו של אחד היהודים שהורשו לעזוב והוברחה מהכיכר, ואילו את אברהם הוציאו כשהוא מוסתר בתרמיל גב. אביו של אברהם נשלח לטרבלינקה ונרצח.

אברהם כרמי(צילום: ישראל הדרי)

אחרי מרד גטו ורשה באביב 1943, נשלחו אברהם, אמו ודודו למחנה מיידנק, שם הופרדה האם מאברהם ונרצחה. בהמשך הועבר בין מחנות עבודה שונים עד לסיום המלחמה. בספטמבר 1945 עלה אברהם לארץ ישראל. במלחמת העצמאות הוא נמנה עם מגיני גוש עציון ונפל בשבי הירדני. לאחר שחרורו, עבד אברהם בבית הספר החקלאי במקווה ישראל והיה מפקח במשרד החינוך. לאברהם ולרבקה, שורדת ברגן בלזן, שלושה ילדים, תשעה נכדים ו-23 נינים.

נולד ב-1927 בקובנה שבליטא. כשהגרמנים כבשו את ליטא, נלקח עם הוריו ועם עוד אלפים מתושבי הגטו לפורט התשיעי, אתר הרצח ההמוני של יהודי קובנה. יהודה הצליח להימלט, ובמהלך הבריחה הגיע לבית בכפר שיושביו טיפלו בו. בהמשך עבר לכתובת מסתור שנתן לו דודו, שם סייעה לו יהודייה צעירה לאמץ זהות בדויה והסתירה אותו במשך שנה וחצי.

יהודה בייליס(צילום: ישראל הדרי)

בסוף 1943 שב יהודה לגטו ועזר להבריח 22 ילדים בסיועו של כומר בשם יוקובאוסקיס, לימים חסיד אומות עולם, באמצעות מתן שוחד לשומרים הנאצים. עם חיסול גטו קובנה בקיץ 1944 נשלחו יהודה ואחיו יוסף לדכאו. ב־1946 עלה יהודה לארץ ישראל באוניית מעפילים. הוא התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. לו ולרעייתו אהובה שתי בנות, ארבעה נכדים וחמישה נינים.