המתלוננת הבריטית בקפריסין בסרט תיעודי: "האמת תצא לאור"
אמילי, שהאשימה 12 ישראלים באונס במלון באיה נאפה, מספרת על מה שלדבריה החל כרומן - ונגמר לכאורה באונס קבוצתי. היא מאשימה את המשטרה הקפריסאית בהתנהלות לקויה, וגם את הכתבים הישראלים שהיו במקום: "ניסו להרים לי את הכובע, רצו לחשוף אותי"
אמילי (שם בדוי), הצעירה הבריטית בת ה-18 שהורשעה ב"הפרעה לסדר הציבורי" בעקבות תלונת אונס נגד 12 ישראלים בקפריסין בסוף 2019, התראיינה היום (ד') לרשת ITV האנגלית, כחלק מסרט תיעודי בשם "האמינו לי" אודות הפרשה.
בסרט שאורכו שעה מוצגת עדותה של הצעירה, וכן של חברים ששהו עמה באי, רופא בית המלון שראה אותה לראשונה לאחר המקרה לכאורה, ואף אמה ועורכי דינה. בריאיונות השונים מופנות האשמות כלפי הצעירים הישראלים במסגרת הטענה שהם אנסו את הצעירה, אולם עיקר האשמה דווקא מכוונת למשטרה הקפריסאית ואף נגד מערכת המשפט במקום.
פרשת האונס לכאורה באיה נאפה - ידיעות נוספות:
הצעירה הבריטית משחזרת: "הם צעקו בעברית, התנהגו כמו חיות"
אמילי מספרת על החקירה הראשונית שעברה בידי המשטרה, והעידה על חוסר היכולת של השוטרים המקומיים לתקשר איתה באנגלית. "לא ידעתי להגיד להם כמה גברים היו בחדר", היא שחזרה את אופן לקיחת העדות הראשונה. "הם חזרו ושאלו, אז פשוט אמרתי להם שבסביבות 12, ומשם הם החליטו שהיו בחדר 12 בחורים. הם הראו לי תמונות פספורט של כמה צעירים, והיו שלושה או ארבעה שזיהיתי".
בעדות שמסרו, גם חבריה של אמלי סיפרו שהשוטרים לא הבינו אנגלית, ואחת מהן אף ציינה כי ראתה כיצד משפטים שאמרה שובשו, כך שיהיו לרעת חברתה. "אמרתי להם ששתינו, אבל הוא כתב שהיא שתתה הרבה", סיפרה.
עוד צוין בסרט כי עשרה ימים לאחר התקיפה, קיבלה אמילי שיחת טלפון שבה נאמר לה שהיא צריכה להגיע לתשאול נוסף במשטרה. היא סיפרה ששני שוטרים הגיעו אליה לחדר ולקחו אותה לתחנה. "זה היה מוזר, כי הייתה להם חגורה של המשטרה אבל הם לא לבשו מדים. הגענו לתחנה שהייתה די חשוכה והם התייחסו אליי פתאום כנאשמת", אמרה. "הם ירו עליי שאלות, על הכול. היה שלב שבו מאריוס (החוקר הראשי של הפרשה, ר"ר) אמר: 'אני יודע שאת שיקרת'. הוא אמר שהוא ראה את כל הסרטונים שלי עושה סקס קבוצתי, אבל זו לא אני, זה לא המקרה".
בסרט נטען כי לאחר שש שעות של חקירה, אמילי הסכימה לשנות את גרסתה וכתבה עדות נוספת בזמן שהחוקר עמד מעליה. "הוא אמר לי מילה במילה מה לכתוב. תוך כדי ההכתבה הוא עשה טעויות באנגלית ומטבע הדברים תיקנתי אותם, והוא אמר לי 'לא, תמחקי ותכתבי ככה'. הוא רצה את זה בדיוק במילים שלו. בסוף חתמתי על ההצהרה. כבר אז חשבתי שלא הייתי צריכה לעשות את זה".
עוד נטען כי כחלק אמילי התבקשה לכתוב ששיקרה משום שכעסה על כך שצילמו אותה: "לא הייתה לי דרך לצאת מהתחנה לולא הייתי מסיימת לכתוב את העדות. חשבתי שאחרי שאצא אסדר את זה".
"הכתבים הישראלים ניסו להרים לי את הכובע"
במהלך הסרט אמילי העלתה טענות גם כלפי התקשורת הישראלית. במהלך תיאור יום מעצרה, אמילי האשימה את הכתבים בארץ, שנכחו במקום, בכך שניסו לחשוף אותה. "הם ניסו להרים לי את הכובע ושאלו שאלות רק כדי לחשוף אותי. לא הייתי אשמה בכלום".
גם לפי מערכת המשפט עלו תלונות מצד אמילי והמרואיינים. בחלקו האחרון של הסרט, המגישה ג'ולי אצ'ינגהאם ניסתה למפות את הבעיות שהיו במשפטה של אמילי מצד הרשויות בקפריסין. לדוגמה, נטען שאף אחד מהישראלים לא הגיע למשפט ולא מסר במהלכו עדות - ומכאן שנציגיה של אמילי לא יכלו לערוך להם חקירה נגדית. שורה של מומחים הובאה לצילומי הסרט התיעודי כדי לחזק את טענותיה של הצעירה הבריטית ולהאיר על כשלים בחקירה.
"זה היה רומן של חופש, הוא כעס שדיברתי עם גבר אחר"
בסרט נחשפים כמה פרטים חדשים, כמו העובדה שבטיסה לאי התחברה אמילי עם כמה בחורות, שאיתן החלה לעבוד במלון עצמו ואף שוכנה בחדרי העובדים הממוקמים במרתף. "עמדתי להתחיל אוניברסיטה בספטמבר, והגעתי לשם לנוח", סיפרה אמילי בפנים מוסתרות. "בשבוע הראשון את פשוט יוצאת למסיבות באי, בודקת איך באיה נאפה".
למשמע שמו של סאם, השם הבדוי שנבחר לישראלי שאיתו הייתה בקשר רומנטי, ומאוחר יותר לטענתה אנס אותה עם חבריו, אמילי פרצה בבכי.
"זה היה רומן של חופש. הוא התעניין בי מאוד מההתחלה, שלח לי הודעות, בשלב מסוים הוא אפילו סימס לי שהוא רוצה שאעבור לגור בישראל ושנתחתן. בהתחלה הכול במערכת יחסים הזו היה בהסכמה", היא אמרה ורמזה גם למגע מיני. בתוך כך, בסרט מוזכר כי חבריו של הישראלי צילמו את השניים מקיימים יחסי מין, ללא הסכמתה, לפחות פעמיים - סרטונים שמאז הפכו לחלק משמעותי בחקירה ואף הופצו ברחבי הרשת.
על הלילה הראשון שלה ושל סאם ביחד אמילי סיפרה: "זה היה נחמד בימים הראשונים, אבל משם זה הידרדר. היינו בחדר שלו והחברים שלו ניסו להיכנס כל הזמן, זה היה מאוד מוזר. אמרתי להם שאני צריכה ללכת והם אמרו שאני צריכה להישאר. רק כשאמרתי להם שיש לי עבודה בבוקר הם נתנו לי ללכת".
בהמשך אמילי תיארה לילה נוסף, שבו היא יצאה עם קבוצת החברים שלה ואז לפתע הם נתקלו בסאם וחבריו. לטענתה, הוא ראה אותה משוחחת עם גבר אחר, ושמעה צעקה. "הסתובבתי אליו ואמרתי 'היי', והוא דחף אותי בכתף והיה עצבני ואגרסיבי כי דיברתי עם גבר אחר. זה היה מאוד מביך, זה לא משהו שהייתי רגילה אליו. אמרתי לו שניפגש אחר כך והוא הלך מאוד כועס".
ליל האונס: "כל מיני ישראלים פרצו פנימה"
אמילי סיפרה כי מאוחר יותר באותו לילה, בסביבות השעה 02:30, היא ראתה את סאם שוב. חבריה העידו על שיחה קשה בין השניים, שבסיומה הם הלכו יחד לחדרו. "ניסיתי לדבר איתו אבל כל הלך הרוח שלו היה מאוד שונה", אמרה. "הגענו לחדר שלו ואחרי כמה דקות התחלנו לקיים יחסי מין, בהסכמה. שמעתי הרבה רעש מבחוץ ולפתע כל מיני ישראלים פרצו פנימה, לא רציתי להאמין שזה קורה.
"בשלב הזה סאם דחף אותי למיטה ושם את הברכיים שלו על הכתפיים שלי. לא יכולתי לנשום, היה שם בלגן, הם עמדו בשורה ואני ניסיתי להצליב את הרגליים שלי ולהשתמש בידיים, אבל היות שהברכיים שלו היו על הכתפיים שלי לא יכולתי לעשות הרבה. בשלב הזה הוא תפס בברך שמאל שלי והחזיק אותה עם יד ימין שלו, צמודה למיטה כדי שלא אוכל לשלב רגליים, וכל הבחורים האחרים יוכלו לעשות כרצונם, אני מניחה".
בסרט נטען כי האונס נמשך כעשרים דקות, עד שסאם שחרר אותה. "הצלחתי לתפוס פינה במיטה ולהשתחרר, ומשם לזחול על הרצפה. חיפשתי אוויר". היא סיפרה שהביטה בישראלים והם נראו מופתעים, "כמו ארנב שרואה אורות של מכונית".
עוד היא סיפרה: "הבנתי שאם אני לא אצא מהחדר עכשיו - אני לא אצא מהחדר. הבטתי בהם וחלקם כאילו אמרו במבטם 'מה עכשיו?'. הצלחתי להגיע לדלת ולברוח. רצתי למטה ואחרי שירדתי קומה אחת, אחד מהם עמד מלמעלה וזרק עליי את הנעליים שלי. ידעתי שהם ירדפו אחרי, אז רצתי אבל החלקתי בשלולית והם השיגו אותי. סאם שאל אותי אם אני בסדר, ואני זוכרת שקיללתי אותו ואמרתי לו לעזוב אותי לנפשי. ואז ג'ייקוב (אחד מידידיה, ר"ר) בדיוק הגיע".
בשלב זה של הסרט, חבריה של אמילי תיארו כיצד היא נכנסה לחדרה בסערה ונשכבה מקופלת על המיטה. "שאלתי אותה אם סאם פגע בה", נזכרה אחת החברות, "והיא ענתה 'כן, אבל לא רק הוא'".
אמילי הגדירה את השעות הבאות כמתקפת פאניקה. "זו פשוט לא אני (לא בחורה שעושה אורגיות), זה לא המקרה. מאריוס אמר לי 'זה אולי קורה בבריטניה, אבל לא בקפריסין'. הייתי בלחץ ובפאניקה מהסיטואציה".
בסיום הסרט אמילי אמרה כי היא עוד מאמינה שהצדק ייצא לאור: "בין אם זה ייקח שנה או 50 שנה - אגיע לצדק ואז אנשום".
לפנייה לכתב/ת 
