מימונה בבתי החולים ובמלון הקורונה: "מופלטות בלי חשבון"
במלון הקורונה בתל אביב ארגנו את "המימונה הגדולה בישראל", בחיפה מסתובבת ברחובות "ניידת שמחה". בנוף הגליל - אוהלים ניידים על משאיות מוזיקליות. ביישוב עומר משטרה הגיעה לפזר שולחנות מאכלים שתושבים הציבו מחוץ לבתים. וגם: התושבים ששולחים מופלטות לשכנים
חגיגות המימונה בצל הקורונה: בבית המלון דן פנורמה בתל אביב, שבו שוהים חולי קורונה שמצבם קל, עסקו יחד עם חיילי פיקוד העורף בהכנות לאירוע הגדול בישראל. בנוף הגליל ארגנו משאית נוסעת וממנה בוקעים מיטב שירי החג, וגם "ניידת השמחה" של אגף התרבות בעיריית חיפה יצאה לשמח את תושבי העיר. לכל אלו נוספו יוזמות רבות של תושבים, שהכינו משלוחי מפלטות לשכנים.
"שמנו שולחן ליד הבית שלנו, שמענו שירים יפים והיה נחמד, כל השכנים באו - כל פעם בא שכן אחר לקחת והלך. ואז השוטרים הגיעו ואמרו שמישהו התלונן ושאנחנו עוברים על החוק ושצריך להכניס לבית. אבל אני לא אכניס אנשים הביתה. השוטרים היו נחמדים אבל אנחנו שמרנו על החוק. אני לא מבינה את פשר ההתנהלות הזו".
סיגל, הרוח החיה מאחורי היוזמה, אמרה: "לצערי, לא התירו לנו לעשות את המימונה. את כל האוכל העברתי לצוותים הרפואיים בבית החולים סורוקה בבאר שבע".
תל אביב: מסיבת המימונה הגדולה במלון הקורונה
עובדי מלון דן פנורמה בתל אביב וחיילי פיקוד העורף נערכו לחגיגות עבור כ-400 השוהים במלון. אלה, הוזמנו למסיבה שתיערך באולם גני יהודה במתחם הקונגרסים במקום, שם ייהנו מתפריט של מופלטות, ריבות ועוגות, וכן ממוזיקה וריקודים על פי המסורת המרוקאית.
כחלק מההכנות, ובשל ההגבלות שלא מאפשרות את ניקוי המתחם בסוף המסיבה על ידי עובדי המלון, האורחים התנדבו מראש לנקות אחריהם - בדומה למה שנעשה בליל הסדר. עובדי המלון לא יוכלו להיכנס לאולם המסיבה, על אף ציוד המיגון שיש להם, מחשש שייחשפו לחולים ויידבקו בחסות הריקודים.
רק בעוד יומיים, לאחר שהאולם יעבור חיטוי מלא, יוכל צוות המלון להיכנס פנימה ולהשלים את סידור המקום. זאב קרן, מנהל מרכז הקונגרסים במלון דן פנורמה, אמר כי "אין ספק שהחוויה של חג המימונה, שנמנעת מהרבה מאוד אנשים, תתקיים כאן במלון בגדולה וביופי ועם כל הדברים המתוקים. בסופו של דבר כולנו מצפים לחגיגה של מוזיקה עם קצת שתייה והרבה הנאה. חג שמח ותרבחו ותסעדו", איחל קרן.
על חגיגות מימונה הופקדה מטעם פיקוד העורף גאיה רז, סמנכ"לית שרונה מרקט בתל אביב בימי שגרה וכיום - מש"קית אוכלוסיה בפיקוד העורף שגויסה למילואים כדי לסייע למחלימים במלון.
"אני כבר 10 שנים עושה מילואים בפיקוד העורף, ובתפקידי היום כמש"קית אוכלוסייה אני מטפלת באנשים במצוקה ומסייעת לאורחי המלון", רז סיפרה. "זאת משימה לא פשוטה, כי למרות התמונות שמציגות את האורחים כאן חוגגים, משתזפים ונהנים במסיבות, יש פה גם קיבוץ גלויות ואורחים מגוונים - מצעירים למבוגרים, דתיים חילוניים, אלמנות ששקלו את יקיריהם וגם אישה בהיריון שלא ראתה את הילדים הקטנים שלה כבר יותר מחודש".
בצאת החג, הכינו רז ועוד מילואמניקים של פיקוד העורף כ-500 מופלטות שלמדו להכין יחד עם צוות המלון. "אין לי רקע בתחום", אמרה רז. "אני אשכנזייה שכל שנה מחפשת חברים מרוקאים כדי לחגוג איתם, אבל השנה זה מיוחד. אמנם זו לא תהיה מימונה עם רקדנים אבל היא תגרום לכולם פה לחייך".
בצפון: אוהלים על משאית ברחבי העיר
עיריית נוף הגליל ארגנה אוהל מרוקאי מצוייד במערכת סאונד עם מיטב שירי המימונה - על משאית שנסעה ברחובות העיר. ראש העיר, רונן פלוט, אמר כי "המימונה היא חג יפה שמסמל קירוב לבבות, ערבות הדדית ואחדות - שלושה ערכים שמקבלים ביטוי עוד יותר חזק בימי הקורונה. אני מבטיח שבשנה הבאה נארגן חגיגה גדולה עם אומנים ונזלול מופלטות בלי חשבון".
האחות ליאת וקנין מבית החולים רמב"ם, מילאה את רכבה בעשרות קילוגרמים של ממתקי מימונה, וחילקה במחלקות המרכז הרפואי, כולל במחלקת הקורונה ולצוותי המקום.
רן והדס רון מקיבוץ יפעת, שנוהגים בכל שנה לארח את חגיגות המימונה, העבירו הפעם משלוחים של מופלטות לכל חבריהם במקום. "מופלטות הן סמל לבית פתוח ולהכנסת אורחים", סיפרו. "במימונה הטעם המתוק חשוב ולכן הזום הוא לא פתרון. בשנה הבאה הבית שוב יהיה פתוח לכולם".
שלום אלבז מצפת, שחוגג את המימונה כבר 31 שנה בבית הוריו, סיפר: "מדובר בחגיגה עם 300 אורחים ועשרות קילו מופלטה. השנה אסור, אבל לא עוצרים מסורת". שלום ורעייתו רינת פתחו שולחן מימונה עמוס כל טוב במגרש החניה הסמוך לביתם, והזמינו את השכנים, המתגוררים בטווח של 100 מטר, לבוא ולהתכבד תוך שמירה על כללי הבידוד החברתי - מסכות ומרחב בטיחות.
בחיפה, "ניידת השמחה" של אגף התרבות בעירייה יצאה הערב לשמח את התושבים. הניידת החלה את פעילותה ברחוב חטיבת כרמלי, ובמהלך החגיגות תמשיך למוקדים נוספים בעיר.
המימונה, חג עממי יהודי המקובל בעדת צפון-אפריקה, נחגג למחרת חג הפסח. מקור השם מיוחס למימון, אבי הרמב"ם, שנפטר באסרו-חג פסח. גרסה אחרת גוזרת את שם החג מלשון "אמונה", שכן בחודש ניסן עתידים ישראל להיגאל (ראש השנה, י"א א'). לפי גרסה נוספת, מקור השם הוא במילה "ממון".
במדינת ישראל חודשה לראשונה המסורת בשנת 1966, בהשתתפות 300 עולים מבני העיר פס שבמרוקו. ב-1968 כבר השתתפו בחגיגות כ-5,000 בני אדם, וכיום מגיע מספר המשתתפים לרבע מיליון ויותר. בנוסף לשולחנות עמוסים במאכלים ודברי מתיקה, ההילולה כוללת גם ריקודים צפון אפריקניים בלבוש מסורתי.
לפנייה לכתב/ת 
