פחות מכוניות, יותר עבודות: כך מנצלים את הקורונה לשיפור התחבורה הציבורית

מאז פרוץ משבר הקורונה פחתה התנועה בנתיבי איילון ב-60%. במקום 850 אלף כלי רכב שנוסעים בכביש מדי יום, נוסעים עתה 350 אלף כלי רכב בלבד. מי שנוסע בתקופה האחרונה בכביש זוכה לראות עבודות תשתית נרחבות בדרך לתל אביב. המטרה: יצירת נתיב מהיר לנוסעי התחבורה הציבורית. הצטרפנו לעבודות הליליות בכביש.

נתיבי איילון, שהוקמו והתפתחו בשנות השמונים, מהווים את הציר העיקרי בגוש דן ולאורכו התפתחו מרכזי מסחר. כמחצית מהמועסקים כיום בישראל עובדים בגוש דן ורבים מהם נוסעים בנתיבי איילון, מדי יום נוסעים שם 850 אלף כלי רכב, עובדה שהפכה אותם לכביש הפקוק ביותר בישראל.

פרויקט הנתיבים המהירים עוסק למעשה בהקמת נתיב נוסף באורך של 75 קילומטרים על ציר איילון. ממחלף 57 בנתניה בצפון, דרך כביש החוף ונתיבי איילון אל גוש ודן, ועד לראשון לציון. בשפיים ובראשון לציון יוקמו חניונים שיכילו 11 אלף מקומות חנייה ומהם ייצאו היסעים ללא עלות למרכז תל אביב.

העבודות על הנתיב המהיר באיילון(צילום: ירון ברנר)

השאטלים המיוחדים ייסעו על הנתיב המהיר יחד עם התחבורה הציבורית וכן רכבים עם שלושה נוסעים ומעלה, אם הביקוש יאפשר. היעד הוא להעלות את מהירות הנסיעה הממוצעת בנתיב המהיר מ-20 קמ"ש ל-70 קמ"ש לפחות.

העבודות לביצוע השלב הראשון כבר החלו. השלב השני של הפרויקט הוא סלילת נתיב מהיר לאורכו של כביש 5 ממחלף קסם ועד לגלילות, אך הוא עדיין נמצא בשלבי תכנון ואין יעד לתחילת ביצוע העבודות ולהשלמתם.

הנתיבים המהירים צפויים להקל במיוחד על משתמשי התחבורה הציבורית. החלק הדרומי, מראשון לציון לתל אביב, צפוי להיפתח ב-2023 ואילו החלק הצפוני, מנתניה לתל אביב, צפוי להיפתח ב-2025.

העלות הכוללת של המיזם עומדת על שבעה מיליארד שקלים – ארבעה מיליארד לסלילת הנתיבים המהירים ושלושה מיליארד להקמת החניונים. לעלויות ההקמה יתווספו גם עלויות תפעוליות, בין היתר להפעלת ההיסעים בתדירות גבוהה וללא תשלום. לצורך האצת העבודות במהלך הקורונה הוזרמו 21 מיליון שקלים.

עכשיו, כשהתנועה בכביש ירדה ב-60%, חברת נתיבי איילון מנצלת את ההפוגה כדי לקדם את העבודות במהירות, במטרה להקדים את פתיחת החלק הדרומי של הפרויקט בכמה חודשים. "במצב הנוכחי אנחנו משאירים רק שני נתיבים פתוחים מתוך חמישה, ובלילה אנחנו סוגרים חלקים מאיילון ומבצעים עבודות מסיביות", סיפר מנכ"ל החברה, איתמר בן מאיר. "בשגרה לא ניתן להכיל שינויים כאלה כי כמות הנוסעים היא אדירה".

עיקר העבודות עכשיו מתמקדות בהוספת נתיב בקטע שבין יצחק שדה לגשר יהודית באמצעות עבודה הנדסית מורכבת. על נחל איילון ייקדחו יסודות בעומק של 20 מטרים שיהיו הבסיס להרחבת הכביש, שלמעשה יקרה חלק מהנחל. "אנחנו צריכים לקדוח 150 קלונסאות (יסודות). בתקופה רגילה עבודה כזאת הייתה לוקחת חצי שנה ועכשיו אנחנו נסיים אותה בחודש וחצי עבודה של 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע".

היסודות להקמת הנתיב הצף. "בתקופה רגילה זה היה לוקח חצי שנה, עכשיו נסיים תוך חודש וחצי"(צילום: ירון ברנר)

נדל באתר העבודה. "מעדיף לצאת החוצה ולעבוד מאשר להיות סגור בבית"(צילום: ירון ברנר)

על הכביש במהלך עבודות הלילה פגשנו את דור נדל, מנהל ביצוע בחטיבת פרויקטים יזמיים בנתיבי איילון. במהלך העבודות בלילה, כשהכביש סגור לחלוטין, מתבצעות בעיקר החלפות של גשרי השילוט הקיימים בכאלה מתקדמים יותר.

כמה שעות מאוחר יותר, בבוקר, פגשנו אותו שוב. הפעם בעבודות על הקמת הנתיב הצף מעל נחל איילון. "הספקתי לישון כמה שעות בלילה", סיפר על שגרת העבודות בצל משבר הקורונה. "זוגתי היא עובדת סוציאלית ועובדת הרבה מהבית עכשיו. אני יוצא יחסית הרבה לעבודה גם ביום וגם מדי פעם בלילות. בפן האישי זה טוב לי, אני מעדיף לצאת החוצה ולעבוד מאשר להיות סגור בבית".

טכנולוגיות חדשניות לניתוב התנועה

במדינות רבות בעולם המערבי מסבים בימים אלה נתיבים קיימים של כלי רכב פרטיים לשימוש התחבורה הציבורית – מהלך שעולה פחות מהוספת נתיבים כמו בישראל, שגם ניתן לביצוע בקלות יחסית. "בחלק מהכביש מופעל נתיב פלוס, שבמסגרתו הועבר נתיב לשימוש תחבורה ציבורית ושיתופית", אמר עוזי לוין, סמנכ"ל נתיבי איילון שאחראי על הפרויקט. "איפה שניתן אנחנו עושים את זה. אבל לנוכח הגודש שקיים כבר היום מצאנו שלא נכון להסב נתיב, אלא להקים נתיב נוסף".

לפי התוכנית, התנועה בנתיבים המהירים בין מחלף שפיים למחלף נתניה תהיה בהתאם לשעות העומס. "בשעות הבוקר התנועה בשני הנתיבים המהירים באזור הזה תהיה לכיוון דרום, ומהצהריים ואילך הם יתהפכו צפונה. כך נצליח למקסם את הקיבולת על הנתיב המהיר לפי עומסים", אמר לוין.

העבודות על הנתיבים המהירים. "לנוכח הגודש שקיים מצאנו שעדיף להקים נתיב נוסף"(צילום: ירון ברנר)

כדי לשמור על הבטיחות בנסיעה כזו, שבה הנתיבים מתחלפים, יוקם מרכז בקרה שיבצע את שינוי התנועה, יוצב שילוט טכנולוגי מתחלף ומחסום בכיווני הנסיעה הנגדיים. כמו כן, יהיה רכב סיור שינוע לאורך הנתיב. "מדובר בטכנולוגיה שקיימת כבר 80 שנה במדינות רבות בעולם, אבל בישראל זו הפעם הראשונה שעושים בה שימוש בדרך בינעירונית כל כך כבדה".

חידוש טכנולוגי נוסף שיבוצע בכביש הוא החלפת עמדות הבידוק לתחבורה השיתופית בטכנולוגיה לספירת נוסעים ללא המתנה בעמדות. בנתיבי אילון מדגישים שהם אמנם פרסמו מכרז ליישום הטכנולוגיה הזאת על הכביש, אבל עדיין לא נמצא הפתרון לכך.

בעידן שאחרי הקורונה עדיין לא ברור מה עתידן של הנסיעות השיתופיות, אך בחברה משוכנעים שעד שהפרויקט יוקם הישראלים ישובו לנסוע יחד, וזה יהיה גם משתלם וגם מהיר יותר עבורם.

מאיצים את העבודה על נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית

כמה מהקטעים כבר נסללו בחולון, קריית אונו, תל אביב, לוד, הרצליה, בני ברק ורמלה. עכשיו כשהכבישים פחות גדושים מקדמים את העבודות בבני ברק, כפר סבא, ראשון לציון, בת ים, רמת גן והרצליה.

התוכנית ידעה קשיים רבים בשנים האחרונות מכיוון שהיא תלויה בשיתוף הפעולה של ראשי הערים, שחלקם התחלפו מאז שהעיר חתמה על ההסכם מול חברת נתיבי איילון. אבל עכשיו, לפי עדי קין קרני, סגנית סמנכ"ל חטיבת מהיר לעיר, "הטלפונים מראשי הערים מתקבלים כל הזמן בבקשה להאיץ את העבודות בשטחם בזמן הקורונה".

לדבריה, גם כאשר הפרויקט יושלם במהלך 2021 מדובר בחלק מפתרון רחב יותר שכולל את הנתיבים המהירים, הרכבת הקלה בגוש דן ונתיבי העדפה בינעירוניים שאליהם תתחבר הרשת העירונית.

בינתיים, בחברת נתיבי ישראל מאיצים את העבודה על כמה נתיבי העדפה בינעירוניים. בחלק המערבי של כביש 5 יוקם נתיב נוסף, ומואצות העבודות על הנתיבים בכביש 461 ממסובים לתל אביב ובכביש 4 מהדרים ועד לרעננה.

בחברה מתחייבים שהעבודות כעת יקצרו את סיום הפרויקטים האלה בכמה חודשים, אך לא יודעים לציין במדויק את לוח הזמנים, שתלוי במידה רבה במשך הזמן שנותר עד שהתנועה על הכבישים תחזור.

סלילת הנתיבים המהירים ונתיבי ההעדפה לתחבורה ציבורית בערים ובכבישים הבינעירוניים תביא בעוד כמה שנים להקלה בגודש ולהאצת מהירות הנסיעות בתחבורה הציבורית. אבל שינוי של ממש יורגש רק לאחר שכלל הפרויקטים יפעלו בגוש דן, לרבות הרכבת הקלה וקווי המטרו שיהיו בעוד כעשור. עד אז, כנראה שנמשיך לעמוד בפקקים ואותם אפילו הקורונה לא תצליח לנצח.