"זו לא המדינה שעזבנו". לוחמי הצוללות חזרו לעולם שהשתנה
ניתוק מוחלט, ללא טלפונים ניידים ועם מידע מסונן על המגפה, "התבצרו" בחודשיים האחרונים לוחמי חיל הים בתוך הצוללות, גם בזמן העגינה. "הם הוכשרו להתמודד עם הבדידות ורגילים לשקט הזה", סיפר ל-ynet אחד ממפקדיהם, "לקח לנו זמן להרגיל אותם למציאות החדשה"
הישראלים שידעו אחרונים על עומק משבר הקורונה – הם אלה ששבו אליה ממעמקי המצולות: לוחמי שייטת הצוללות של חיל הים ראו את אור השמש לראשונה רק בימים האחרונים, לאחר שבמשך קרוב לחודשיים היו נצורים בתוך כלי השיט הסודיים, באופן הרמטי ולא רק בגלל פעילות מבצעית עלומה. ללא הטלפונים הניידים שהושארו בנמל הצבאי ועם ניתוק פיזי מכוון ומלא מהעולם החיצון, הם כמעט ולא עודכנו על המגפה המשתוללת בחוץ.
משבר הקורונה
- סיקור נרחב ב-ynet
רק השבוע, עם חידוש מבוקר ומדולל של יציאות הלוחמים הביתה, אפשרו בחיל הים גם למאות לוחמי הצוללות לצאת מהכלים שלהם, בסבבים מדורגים, תחילה לשטח סטרילי וסגור בצמוד לנקודות עגינת הצוללות בבסיס חיפה. "הם היו בהלם מאיך שישראל הפכה להיות", סיפר ל-ynet קצין בכיר בחיל הים. "בשעות הראשונות לקח לנו זמן להרגיל אותם שאי אפשר יותר לגעת אחד בשני או להתנהג בדברים בסיסיים כפי שהיו רגילים אליהם לפני שזה התחיל. הם אמרו ש'זו לא המדינה שעזבנו'. ראינו שחלקם מתחבקים על הרציף והם הופתעו שאמרנו להם שזה אסור, ושלא יעשו זאת יותר. הם הביעו חוסר ודאות בהתחלה ורצו להבין מה קרה".
בחיל החליטו בכוונת מכוון לנעול את הלוחמים בצוללות גם כאשר אלו עגנו בשבועות האחרונים בנמל חיפה, ולא רק בפעילות מבצעית רחוקה מגבולות ישראל. הסיבה: חוסר היכולת לשמור על בידוד וריחוק חברתי בצוללת כמתחייב בשגרת הקורונה, ככלי קטן עם צפיפות פיזית גדולה. גם כאשר בוצעו בחלק מהצוללות עבודות תחזוקה חיצוניות, הלוחמים נוצרו ספונים בקומות הצוללת – אין יוצא ואין בא.
תיקונים פנימיים על ידי צוותי תחזוקה של החיל בוצעו רק באישור חריג של קצין בכיר, עם התרחקות של הלוחמים לפינת הצוללת באותו הזמן – וחיטוי של איזור התיקון לאחר מכן. כך או כך, בצוללת הקפידו אף יותר בשבועות הללו על היגיינה אישית, בפעולות חיטוי אישיות אחת למספר שעות, בשל החשש מהמשמעות המסוכנת של הדבקה בקורונה בתוך צוללת – השבתה מיידית של הצוות וסיכוי גבוה להיבדקות נרחבת שתהפוך את כלי הלחימה היקר בצה"ל, לפיל לבן, למשך שבועות ארוכים.
"למעשה עוד בסוף פברואר, תחילת מרץ, עוד לפני שישראל החלה בסגר, סגרנו חלק מהצוותים בתוך הצוללות", הוסיף הקצין, "בהרבה מובנים יש לנו יתרון בזה וניסיון בסגר לאורך תקופה ארוכה עם ניתוק מהעולם כאלמנט שמתורגל עוד בשלב ההכשרה ובקורס צוללן, כולל יכולת מנטלית להתמודד עם הבדידות".
לאורך השבועות הארוכים בצוללות, הוחלט בחיל הים כן לספר ללוחמים על הקורונה, ב"איגרת החדשות" היומית שמודפסת בכל צוללת ב'זמן ים', אך באופן מסונן מאוד ובמשורה, בתיאורים כלליים ומבלי לרדת לפרטים כמו מספרי המתים בישראל, כדי לא להדאיג את הלוחמים או להטרידם בנעשה בבית. באחד המקרים, דודו של אחד מהלוחמים, איש קבע, חלה בקורונה ואושפז במצב קשה, כשהוא מונשם, בזמן שאחיינו היה בצוללת בלב ים. הלוחם עודכן על כך וביקש שיעדכנו אותו רק אם מצבו של הדוד מידרדר, ואף מעבר לכך. בסופו של דבר, למרבה השמחה, מצבו של הדוד של הלוחם השתפר והוא יצא מכלל סכנה.
במקרה אחר, באמצע משימה רחוקה, לוחם לא חש בטוב והתלונן על כאבים בגרון. רופא הצוללת, שמתלווה למשימות, בדק אותו, ראה שהוא מגיב טוב לתרופות שקיבל, והמליץ למפקד הצוללת להמשיך במשימה – עד סופה. "נערכנו במצב שכזה לשלוף לוחם במידת הצורך ולהעבירו לארץ או למשפחתו, אם אכן זה היה קורה. זה נלקח בחשבון בתכנון משימות, וכמובן שהוא לא היה חוזר בקרוב לצוות שלו", הוסיף הקצין, "הצוותים רגילים לשקט הזה, והם שמרו על מצב הרוח, גם בליל הסדר שבו לראשונה נערך החג בתוך הצוללות, גם באלה שעגנו בבסיס בערב החג. אני לא זוכר שיא כזה – של מעל 50 ימים בתוך הצוללת – שכנראה נשבר בגלל הקורונה. ועדיין, ביצענו בחודשיים האחרונים את כל סוגי הפעילות המבצעית של שייטת הצוללות".
באשר לחשש שאחד הלוחמים שכעת בבית יידבק בקורונה ויחזור לצוללת מבלי שיידע זאת, הבהיר הקצין: "הלוחמים בצוללות אמינים מאוד, ממושמעים ובוגרים. הם עוברים את כל התשאולים והתדרוכים הרלוונטיים לפני ואחרי שובם, יודעים שאסור להם לצאת מחלל הבית בזמן החופשה הקצרה שלהם. אלו שגרים באזורי התפרצות הנגיף מתבקשים לא לבקר את משפחתם ולנסוע לקרוב משפחה בעיר אחרת, ליתר ביטחון".
בשל חוסר היתירות בצוותים לצוללות והאפשרות הריאלית להשבתת צוללת במקרה של הדבקה נרחבת בצוות, נהלי הזהירות נוקשים גם אם יש חשד קל שאחד הלוחמים נדבק. במצב כזה הוא מבודד לאורך ימים ארוכים וחוזר לצוללת לאחר בדיקה. "יש בצוללת מערכת אוורור משותפת לכלל הלוחמים ואי אפשר לקיים בה נהלי הפרדה", הסביר הקצין. "המצב החדש משפיע על תכנון המשימות שלנו, נגיד אם כן תהיה הידבקות ובידוד לאחר מכן, אבל המבצעים נמשכים. מה שרומנטי ויפה זה שבנות הזוג של הלוחמים ואנשי הקבע בצוללות גזרו על עצמן בידוד ביתי מלא לקראת שובם של בני זוגם מהצוללת, כדי להקטין עוד יותר את הסיכוי שנדבקו וידביקו אותם".
לפנייה לכתב/ת 
