זמן לתחקר את ניהול המשבר

המערכה מול הקורונה מתנהלת על בסיס תחזיות לאלפי מתים. גם אם נעניק צל"שים לשלב הבלימה, נתניהו ומשרד הבריאות חייבים להציג מה הם למדו

עמוס ידליןפורסם: 19.04.20 , 12:02

עמוס ידלין(צילום: אורי דוידוביץ, אבי חי)

אחת הסיבות שחיל האוויר הוא ארגון מצטיין היא תרבות התחקור שלו. כי בניגוד לוועדת חקירה המחפשת אשמים, התחקיר שואל מה למדנו מהשגיאות שלנו כדי להיות טובים יותר בעתיד. המערכה מול נגיף הקורונה מתנהלת זה שישה שבועות בהובלת משרד הבריאות ובניהול ישיר של ראש הממשלה, על בסיס תחזיות שניבאו אלפי מתים וקריסת מערכת הבריאות ובאמצעות החלטות מוטות פוליטית שמכוונות לוועדת החקירה העתידית. לכן, גם אם נעניק צל"שים לשלב הבלימה, נתניהו ומשרד הבריאות חייבים להציג לאלתר מה למדו לאור התפתחות המחלה בישראל, איזה תחקיר עשו על התחזיות שלהם, וכיצד הם מתכוונים להתנהל לאחר חידוש הפעילות במשק ובשלב ה"חיים עם הקורונה".

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

ישנם שבעה לקחים לשיפור:

1. מנכ"ל משרד בריאות וראש הממשלה לא יכולים לקבל החלטות במשבר כזה לבדם, וגם הממשלה כולה איננה פורום להחלטות אופרטיביות. נדרש "קבינט קורונה", שמורכב משרים מנוסים. אין לאפשר לזווית הבריאותית להמשיך ולהשתלט לבדה על הגה המדיניות, כדי שלא להגיע למצב שבו גרף המחלה משתטח – ואיתו משתטחת המדינה כולה.

2. מערכת הבריאות, גם אם עיצבה מדיניות נכונה, כשלה בביצוע. מדובר במשרד שלא אמון על רכש, בדיקות נרחבות, חקירות אפידמיולוגיות מהירות ושליטה באזורי הדבקה גבוהים. יש להעביר משימות אלו לגופים שיודעים לתפעל מערכות גדולות, ולהותיר למשרד הבריאות את תפקיד המנחה המקצועי.

3. ללא מערך בדיקות רחב ומהיר אין יכולת לקטוע אפקטיבית את שרשראות ההדבקה ולעצב ולבצע אסטרטגיית יציאה אחראית ומבוקרת. במצב היום, יהיה קשה לבצע יציאה דיפרנציאלית, שהיא אבן יסוד בכל מהלך לשחרור המשק מהחנק.

4. עד כה מתו יותר מ-150 חולי קורונה, כשבאותו פרק זמן מתו יותר מ-2,500 אחרים מסיבות אחרות. המיקוד בנפטרי הקורונה הוא עיוות תפיסתי שיש לתקנו: מה לגבי חולי סרטן, לב או סוכרת שלא יטופלו? האם ועדת סל התרופות, תקציב הבריאות והשקעות בשיפור "כבישים אדומים" אינם החלטות החורצות גורלות לחיים ולמוות?

5. לאור מצב הבדיקות, קשה לסמוך על נתוני התפשטות המחלה, והגרף החשוב הוא גרף החולים קשה והמונשמים. משרד הבריאות הפחיד אותנו כשהציג את מערכות ההנשמה כחזות הכל. בפועל, רק 5% מהמכונות בשימוש, ומרווח הביטחון שנלקח הוא חסר תקדים אל מול כל משבר אחר. הצבת התנאי הגבוה של עשרה או אפילו 50 נדבקים חדשים ביום לשם הקלה בסגר תבטיח את השארת המשק עם הראש מתחת למים הרבה אחרי שייגמר החמצן.

6. במשבר מהסוג הזה נדרשת אמינות, עקביות בטיעונים, הסברה מדויקת ושקיפות. הפחדת הציבור ש"אנו על הטיטאניק" בדרך ל"איטליה" ואלפי המתים בה, הזגזוג בנושא המסכות, החלטות והבטחות שלא בוצעו לגבי מספר הבדיקות – כולם לא תורמים לאמון הציבור בהנהגת המדינה ובשיקוליה.

7. פקודת המבצע ליציאה מורכבת בהרבה מפקודת הכניסה לסגר. ללא תכנון מדויק, נשלם מחיר כבד – בריאותי וכלכלי – גם ביציאה מהסגר.

כטייס צעיר בוגר מלחמת יום הכיפורים חוויתי בנוסף להלם ההפתעה, הדוקטרינות המוטעות ונפילת חבריי - גם את מחירה הכלכלי של המלחמה: עשור שלם של האטה כלכלית, אינפלציה דוהרת ופגיעה במרקם החברתי. נראה שקברניטי המדינה ממעיטים במחיר הכלכלי והחברתי שישלמו, בעיקר השכבות החלשות, כאשר ישראל תנסה לחזור לאיזון תקציבי ולצמיחה. החינוך, הרווחה, השיכון והתשתיות ישלמו עוד שנים רבות את חוסר היכולת לתכנן מבעוד מועד יציאה מהירה ודיפרנציאלית מהסגר.