בעל דוכן הפלאפל שריגש את המדינה: "בסך הכול רוצה לעבוד"
יובל כרמי מאשדוד מפעיל את העסק כבר 30 שנה - ולראשונה שוקל לסגור. "כשהשוטר סגר את המקום אחרי מנה אחת - נשברתי". תושבים התגייסו למענו, וקצין בכיר שהתעקש לתרום סכום לא מבוטל הודה: "בצעירותי הוא נתן לי לאכול בחינם כי הוא לא גובה כסף מחיילים, עכשיו הוא מקבל בחזרה"
יובל כרמי, בעל דוכן פלאפל באשדוד ודמות מוכרת בעיר הנמל, ריגש אתמול (א') מדינה שלמה כשסיפר בדמעות על ההפסדים הכבדים שנגרמו לו כתוצאה מההגבלות והותירו אותו ללא כסף לרכישת מזון עבור המשפחה.
"אני בסך הכול רוצה לעבוד", אמר כרמי בן ה-56 בשיחה עם ynet. "עכשיו אחרי הפרסום אנשים מציעים לי הרבה כסף, מזמינים פלאפל ומוכנים לשלם מראש. אבל אני לא מבקש תרומות ונדבות".
כרמי, שהתראיין לחדשות 13, שחזר את מאורעות הבוקר וסיפר כי "באתי בבוקר מוקדם כי חשבתי שמותר לי לעבוד, ואז הגיע שוטר וסגר לי את המקום אחרי שמכרתי מנה אחת כי לדבריו זה אסור. זה שבר אותי. פלאפל צריך לאכול במקום. אם אתה לא אוכל פלאפל כשהטחינה נוזלת מהשפתיים, זה לא נחשב. זה לא פלאפל אמיתי".
לדבריו, הוא התכוון לשמור על ההנחיות שפורסמו. "התכוונתי בבוקר להכניס את הלקוחות, לתת מנה ולהוציא את הלקוח החוצה, לעשות הפרדה ולא ליצור התקהלות כי אני שומר על החוק ומציית להנחיות משרד הבריאות. אין לי מערך משלוחים, ואני גם לא מתכוון לעשות".
"אני חושב שהמדינה נטשה אותנו", הוסיף כרמי והודה כי לראשונה זה 30 שנים הוא שוקל לסגור את העסק. "לא חשבתי שאני אהיה הזעקה של העסקים הקטנים. אלפי שיחות קיבלתי, גם מאנשים מחו"ל. אנשים רוצים 200 מנות, 300 מנות. הם מוכנים לשלם - אבל אני לא רוצה. אני רוצה להרגיש את הלקוח. אצלי אנשים מגיעים ומיד מקבלים כדור פלאפל ביד. 30 שנה אני מוכר פלאפל, אני מרגיש שזה הייעוד שלי בחיים. אני אוהב לתת ולהעניק לאנשים, אבל העסק שלי לא יחזור למה שהיה".
ירין, בנו של יובל שעובד עימו בדוכן, אמר כי ההתגייסות הציבורית חיממה למשפחה את הלב. "זה ריגש ברמות. הסרטון קרע לי את הלב, אבל זה מרגש שכולם התגייסו. אנחנו לא צריכים נדבה, רק שאנשים יבואו ויהיה להם טעים ושהכל יחזור להיות כמו קודם. כולנו נרתמים למען העסק, אני לא אתן לו לסגור. החלום שלי זה להמשיך את העסק שלו. אמנם מפקירים אותנו, אבל מאמין שיהיה טוב. על כל דבר נתגבר".
כרמי האב אמר כי "לא הזדקקתי לאף אחד בחיים והיום אני נזקק. רק שיתנו את מה שמגיע לנו. לא רוצים מעבר לזה. כל החיים שילמתי ביטוח לאומי ומע"מ, והיום הגעתי למצב שאני לא מסוגל לשלם שכירות. בסך הכל אני רוצה שבסוף היום יהיה לי לחם לאכול ובגד ללבוש. לא רוצה מעבר לזה. לא ייתכן שבסופרמרקט עומדים כמה אנשים בקומה, ולדוכן פלאפל לא יתנו לעבוד".
שרית בן סלמון, תושבת גבעת עזר, הגיעה במיוחד אחרי שהסרטון של כרמי נגע לליבה. "עשינו מגבית מכל היישוב למען אותו אדם נפלא שמגיע לו להתפרנס בכבוד. איך שראיתי את סרטון שלחתי לכולם כדי לעזור. לנו זה עוד 20 שקל, אבל בשבילו זה חמצן. השקענו פה בסביבות 80 מנות לנו ועוד 500 לבית החולים אסותא. ניתן לילדי היישוב והיתר תרומה למג"ב ולצוות הרפואי שעושה טוב לכולם".
גם דיאנה נחמיאס מאשדוד, לקוחה קבועה אצל כרמי, הגיעה לתמוך בו. "אנחנו הלקוחות שלו. הוא בן אדם מדהים וצר לי שהממשלה לא מאפשרת לו לעבוד בזמן שחנויות אחרות פותחות. יש אנשים שנושכים שפתיים לגבי העתיד הכלכלי שלהם, ויש עוד אנשים שרוצים למכור ולתת שירות, וזה חסר להם יותר מהכסף. פשוט לקום בבוקר ולתת שירות. ברגע ששמעתי שהוא רוצה לעבוד, הייתי הראשונה לבוא ולקנות. שלא יעשו איפה ואיפה, ויתנו לאנשים לעבוד תוך הקפדה על ההנחיות ובאחריות".
רגע לפני סגירת הדוכן של כרמי הגיע סגן אלוף שנתן לכרמי סכום לא מבוטל של כסף. בעל הדוכן התחנן בפניו שלא ייתן, ואף ניסה לשכנע אותו לתרום אותו לצדקה או לבית החולים המקומי, אך הקצין סירב. "אדם עוזר לך פעם אחת ויקבל את זה בחזרה מתישהו. זה מה שנקרא 'שלח לחמך'. כשהייתי צעיר הוא נתן לי לאכול בחינם כי הוא לא לוקח כסף מחיילים, ועכשיו הוא קיבל בחזרה".
לפנייה לכתב/ת 
