סכנת הקורונה: חשש מטיפול בבעיות אחרות

"אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה".

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

גם לגבי השבת נאמר רק שיש לשמור אותה, ללא התואר "מאוד", מכאן ששמירת בריאות הגוף והנפש חשובה אף יותר משמירת השבת. אנו חיים כיום בתקופה מאוד מאיימת ולא הגיונית. וירוס הקורונה, "הכתר", לקח לעצמו את הכתר לשנות כל פרט באורחות חיינו היום יומיים. COVID19 כיסה את חיינו בעננה של חוסר ביטחון.

נוספו לכך הדיווחים הכאוטיים, פחד, והאג'נדה - אותם מלבים כתבי החדשות ובעלי דעה רפואיים, הצצים כפטריות לאחר הגשם. לאדם מן השורה קשה לנווט בתוך מבול האינפורמציה הנוחת עליו. בנוסף, עקב הריחוק החברתי יש ליחיד הרבה זמן פנוי לשמוע מחד, וחוסר יכולת לחלוק דעות בצורה שהיה רגיל אליה קודם מאידך.

מערכת הרפואה משתדלת למצוא איזון בין המלחמה בקורונה - באמצעות סגרים, הגבלות, ריחוק חברתי, פיתוח תרופות וחיסון - לבין מניעת משבר בטיפול ברפואה היום-יומית. נוכחות וירוס הקורונה לא שינתה את מצבם של החולים במחלות לב, ריאה, סרטן וכדומה. לא ניתן להזניחן ולהתעלם מהם. חוסר התייחסות בעת הזו לבעיות אלו עלול להביא למשבר רפואי נוסף, שהתאוששות ממנו עלולה להיות כואבת לא פחות.

היכולת למצוא פתרון למגפה מצד אחד, ולמנוע החמרת מצב הבריאות של האוכלוסייה מצד שני, תלויים לא רק ביכולת מערכת הבריאות להתמודד, אלא גם בדרך שבה נוהג הציבור והאדם הפרטי ביחס לבריאותו הגופנית והנפשית.

אנו מתמודדים עם אירוע גלובלי ונלחמים נגד אויב שאינו נראה ואינו מוכר. זה שונה ממשברים ומלחמות שחווינו בעבר. במאבק בקורונה אנו לומדים תוך כדי תנועה, כל יום יש שביבי מידע חדשים מהם למדים כיצד יש להתמודד.

דוגמה לכך ניתן לראות בשינוי הגישה להנשמת חולי קורונה קשים: מרגע שהתגלה שבחלק מהנפגעים קשה בריאותיהם, ההנשמה עלולה להזיק. השימוש הנרחב במכשירי האקמו (ECMO) הוא דוגמה נוספת, כמו אי הבהירות בשימוש במסכות כאמצעי הגנה והמחשבה לגבי יעילות תרופת הכלורוקווין.

הזמן מתחילת משבר הקורונה קצר, הווירוס אינו ממתין לאיש, ולכן אנו לומדים מניסיון שאינו ארוך ואינו מאפשר ניסויים מדעיים מבוקרים. כתוצאה מכך נשמע חילוקי דעות בין המומחים המקצועיים, שהם לגיטימיים וחשובים. בשלב זה נראה שלמרבית השאלות התשובה היא תיקו (= "תשבי יתרץ קושיות ושאלות"). אך אל לזה לגרום לחץ וחרדה.

יש מחלקות קורונה, מופרדות מיתר המטופלים(צילום: שאול גולן)

יש לנו מערכת מדעית חזקה היודעת לגשת לבעיה ולנתח אותה. למטרה התגייסו טובי המוחות בארץ ובעולם. עם הזמן, המידע המצטבר יהיה יעיל ומדויק יותר, ובסופו של דבר הפתרון בוא יבוא. בישראל ניתן לראות שכל האמצעים שננקטו (יחד עם כל הביקורת על כך) הביאו לתוצאות טובות יחסית לשאר העולם, למה שנקרא "השטחת העקומה", ולתמותה נמוכה יחסית.

תופעת המומחים שצצו מתחת לכל עץ רענן, וניסיון כתבי החדשות לקבוע סדר יום, אינו חדש. ישנה חשיבות גדולה לזכות הציבור לדעת, אך לא פחות חשובה האחריות לא לבלבל במידע שאינו בדוק ולהעצים חרדות שווא. אחזור ואומר: חילוקי דעות רפואיים, בעיקר בהיעדר מידע רפואי מבוסס הם לגיטימיים; אך יש דרך להנגיש אותו לציבור מבלי ליצור אי הבנות ופחדים (לא מדובר כאן על דרכי הניהול של המשבר אלא רק על צדדיו הרפואיים).

חשוב להדגיש ששאר המחלות ממשיכות להתקיים גם כשהקורונה חוגגת. אנשים זקוקים למעקב אחר מצבם הבריאותי וכן לאבחון של ממצאים ומחלות חדשות וקיימות. מדיווחים של קופות החולים ובתי החולים וכן מחדרי המיון מסתבר שיש ירידה משמעותית בפניות לבדיקת וטיפול רפואי וכן דווח על עלייה בתמותה בבית.

מה הן הסיבות לכך? אפשרות אחת היא ירידה בניצול יתר של מערכת הבריאות; אך זה אינו מסביר את האחוז הגבוה של הירידה בפניות לטיפול רפואי. אפשרות נוספת, וכנראה הנכונה, היא החשש של אנשים לפנות לעזרת מערכת הרפואה הסטנדרטית (שאינה עוסקת כרגע בטיפול בקורונה), עקב חשש להדבק. החרדה מווירוס הקורונה גוברת על היתרונות שבטיפול הרפואי במחלות הגופניות ובבעיות הנפשיות.

בתחום הטיפול בסרטן השד, בו אני עוסק ככירורג אונקולוגי המתמחה בתחום, צפיתי ירידה משמעותית במספר הפונים לבדיקות מעקב וסקר, בדיקות עקב ממצאים שנתגלו לאחרונה, וכן במספר המטופלים החדשים. נשים מבקשות לדחות פעולות אבחון, ניתוחים וטיפולים, למועד מאוחר ובטוח יותר. חבריי למקצוע גם בתחומים אחרים של הרפואה (פנימית, לב, כליות ועוד) חווים תופעה דומה. לצערנו הקורונה לא כרתה ברית הפסקת נשק עם סרטן או כל מחלה אחרת.

חשוב לציין שמערכת הבריאות יצרה חיץ בין הטיפול בקורונה לטיפול היום יומי הסטנדרטי. במערך האשפוז והניתוח ננקטו כל אמצעי המניעה הידועים וניתן לבצע פעולות אבחון, פעולות פולשניות וניתוחים בביטחון רב כבעבר. עד היום סיכון ההדבקה שנצפה הוא נמוך ביותר.

אמנם עקב משטר ההפרדה נוח פחות למאושפזים, שנאלצים להיות לבד ללא תמיכת קרוביהם, אך הצוות הרפואי, האחים, האחיות והרופאים עושים כמיטב יכולתם לגשר על הפער הזה. בקופות החולים, במערכת הרפואה הראשונית וכן במערכות רפואה נוספות נעשה מאמץ רב בכדי להפריד בין הפונים, ונכנסו לשימוש מערכות תקשורת מתוחכמות כדי לתת ייעוץ, תמיכה וסיוע ראשוני.

גם בתחום בריאות הנפש, בעיקר בתקופת לחץ וחרדה זו, אין מקום להסתיר את הסימפטומים והחששות, וכדאי לפנות לייעוץ רפואי נפשי או אל אחת מהעמותות המוכרות.

בעת זו של חוסר ודאות, חשוב לכל אחד דעת איך לחיות ולהתמודד עם הספק ולשמור על שגרת היום. הצוות הרפואי וכל מערכת הבריאות לומדים על דרכי תקשורת נוספות וחדשות על מנת לשמוע ולאבחן סימפטומים גופניים, להתמודד עם הפחדים והחרדות ולעזור לכל דורש.

לסיכום, המחלות לא יצאו לחל"ת בתקופת הפנדמיה של הקורונה ולכן אסור לשכוח או להדחיק. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"! אין סיבה להמתין לקבלת טיפול עד שהקורונה תעבור.