"השנה נזכור מהבית": הורים שכולים קוראים לא להגיע לבתי העלמין
מרים פרץ מרגישה שהשנה אנחנו מחוברים יותר, רחל פרנקל תשתמש בזום ויזיד אסעד יחבק מרחוק: הורים שכולים מביעים תמיכה בהחלטת הממשלה לאסור כניסה לבתי עלמין בערב יום הזיכרון. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, נציגים מהמשפחות השכולות מבקשים שהשנה נזכור את האהובים שלנו מהבית ולא נגיע לבתי העלמין. במסגרת מגבלות התנועה שאישרה הממשלה, תיאסר ביום הזיכרון הכניסה לבתי עלמין. מרים פרץ, אמם של סגן אוריאל פרץ ורס"ן אלירז פרץ ז"ל, קראה להימנע מהגעה אל בתי העלמין: "אני רוצה לעשות את כל המאמץ כדי לקדש חיים. ואי אפשר להגיע להר הרצל, אי אפשר לעמוד בצפיפות שם. אני צריכה שיהיו לי כוחות כדי להגיע לשם בשנה הבאה".
המשפחות שהקדימו לעלות לבתי העלמין
פרץ הוסיפה: "השנה אנחנו מציינים את יום הזיכרון באופן מוזר. מוזר לא להיות בהר הרצל, לא לעמוד ולשמוע שם את הצפירה. לא לעמוד ליד הקברים. לא להיות בתוך הרעש, ההמולה, החיבוק הפיזי. לא להיות ליד בקבוקי המים והפרחים והנרות הדולקים. השנה אני אהיה כאן, בבית, אעמוד מול התמונות של אוריאל ואלירז, בניי. ואני אומר להם 'בדמייך חיי'.
"אני מרגישה שזאת שנה שבה אנחנו מחוברים יותר, אוהבים יותר, שעם שלם איתנו, עם המשפחות השכולות. אני שומרת על הכללים, שומרת כדי לזכות להגיע להר הרצל בשנה הבאה. שומרת כדי לחיות. ומצאנו דרכים לזכור ואחת יש דרך מדהימה, קוראים לה "מתחברים וזוכרים". לא יהיה חייל שלא נדבר עליו. וזה תלוי בכם, באזרחי המדינה, כנסו, תתחברו לחייל, תדברו עליו, 'אז כמדי דברי בו, אז זכור אזכרנו עוד'.
"אז לא נדבר בהם בהר הרצל, נדבר בהם בבתים שלנו. ועם זאת, אני יכולה גם להבין את המשפחות שרוצות להיות שם, שרוצות לעלות להר, אי אפשר להתווכח עם לב של אב שכול, של אמא שכולה. הבחירה שלי להישאר כאן. לקדש את החיים".
דוד מלכא, אביה של רס"ר הדס מלכא ז"ל שנפלה בעודה בת 23 ביוני 2017 בהיתקלות עם מחבלים סמוך לשער שכם בירושלים, יישאר גם הוא בבית. "השנה עם כל הכאב לא נגיע לבית העלמין ביום הזיכרון, אם נתבקש לעשות כך", אמר. "עם כל הקושי הרגשי והפיזי הכרוך בכך, אני בטוח שאם אעצום את עיניי ואטה את לבי לקולה של בתנו הדס, היא הייתה מצווה עלינו את הציווי 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. ומתוקף ציווי זה, למען זיכרון בנינו ובנותינו הגיבורים, אני מבקש מכם להיות מאוחדים ביום הזה, ולנהוג על פי הנחיות משרד הבריאות".
גם רחל פרנקל, אמו של נפתלי פרנקל ז"ל, מצטרפת לבקשה. בנה נרצח על ידי מחבלים מחמאס ביוני 2014 כשהיה בן 16, לאחר שנחטף עם שני חבריו - גיל-עד שער ואיל יפרח. "כשחיפשנו את הבנים שלנו, ישבנו כאן בבית", סיפרה פרנקל. "היו את ההצהרות ההמוניות המדהימות, אבל בעיקר הרגשנו את החיבוק של האנשים, דרך האנרגיות שהם שלחו, דרך התפילות, דרך התחושה שאנחנו ביחד. ביום הזיכרון הזה, לא צריך מצבות כדי להרגיש ביחד. אנחנו נתלה דגל, נדליק נר, נדליק זום ונרגיש את החיבוק בלב. כדי שנוכל להיפגש בשנה הבאה".
יזיד אסעד, אחיו של רפ"ק ג'דעאן אסעד ז"ל שנרצח בנובמבר 2014 כשהיה בן 39 בפיגוע דריסה בירושלים, משתף את תחושות המשפחה לקראת היום הזה: "בכל שנה אנו פוקדים ומתכנסים בבתי העלמין ומול קיר הזיכרון אשר עליו חרוטים שמות הנופלים שמוקדש להנצחת יקירנו של מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. ביום הזה אנו מציפים את הרגשות ומעצימים את הגעגועים והזיכרונות לחסרונם.
"אני קורא לכם שהשנה הזיכרונות יהיו מקרוב והחיבוק מרחוק. לכן, תישארו בבתים ותשמרו על בריאותכם בצל משבר נגיף הקורונה ותישמעו להוראות. יום הזיכרון יתקיים הרחק מבתי העלמין והטקסים, כאשר כל אחת בביתו. עם ישראל והמשפחות השכולות עדיין יחד והלב שלנו פועם וזוכר.
"שוטרי משמר הגבול, מצדיעים מרחוק ונשארים בבתים ובבסיסים, וכולי תקווה כי שנה הבאה נוכל לשוב כולנו להתייחד עם זכר הנופלים ולפקוד את קברי יקירנו בבריאות טובה. יהיה זכרם ברוך. ובהזדמנות זו, אני מאחל לבני העדה הדרוזית חג נביא שועייב שמח ורמדאן שמח לעדה המוסלמית. ויום עצמאות שמח לכל מדינת ישראל".