מנכ"ל משרד החינוך: "כשיוחלט להפעיל את המערכת, המורים יתייצבו"
אבואב הציג את מתווה החזרה ללימודים שכפוף להחלטת הממשלה מחר והתייחס לאפשרות של היעדרות תלמידים או מורים: "נתמודד עם הסוגיות". הוא הביא כדוגמה את חזרת החינוך המיוחד: "היו בעיות, הייתה מורכבות ובסוף לא היו היעדרויות מורים". דו"ח: הנתונים מעידים על הדבקה נמוכה בקרב ילדים
מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב התייחס הבוקר (ה') למתווה החזרה ללימודים בגנים ובבתי הספר שכפוף להחלטת הממשלה מחר (זו תוכנית החזרה ללימודים). בריאיון לאולפן ynet הוא אמר: "אני מעריך שכאשר יוחלט להפעיל את המערכת המורים יתייצבו לעבודתם". בתוך כך, מתווה החזרה ללימודים זכה לתמיכה מחברת הייעוץ מקינזי וחברות נוספות. במשרד הבריאות מחכים לממצאי מכון גרטנר בנוגע לתחלואה וההידבקות בקורונה בקרב ילדים, שצפויים להגיע היום.
אבואב הביא בתור דוגמה את חזרת הלימודים בחינוך המיוחד בשבוע שעבר: "היו בעיות, היו דאגות, הייתה מורכבות. בסופו של דבר 27 אלף ילדים הגיעו לחינוך המיוחד ועשרת אלפים מורים התייצבו למשמרתם. לא ראית מצב של היעדרות מורים שלא הגיעו למסגרות, זו לא המציאות. הכל מורכב, הכל דרוך, הכל קשה אבל זה המצב ואיתו צריך לדעת להתמודד ".
"אני מעריך שכאשר יוחלט להפעיל את המערכת, בתנאים שייקבעו, המורים יתייצבו לעבודתם ואנחנו נראה את היכולת של המסגרות לתפקד, עם כל המורכבות והקשיים", הוסיף.
הוא התייחס לאפשרות אכיפת נוכחות תלמידים ומורים בבתי הספר. "כל החובה של חוק חינוך חובה, מבחינת תלמידים, אתה באמת משווע שאנחנו נלך ונאכוף מי שלא בא מבחינת התלמידים? באשר למורים, אנחנו נצטרך להתמודד כפי שהתמודדנו בעשרת הימים האחרונים. אנחנו נתמודד עם הסוגיות ואנחנו נטפל בהן ונביא בסוף לפתרונות. בסוף הדברים יתנהלו".
מנכ"ל משרד החינוך הציג באולפן את עיקרי מתווה החזרה ללימודים שמתייחס לארבע אוכלוסיות. "מחצית הגן יפעלו בקבוצות של כ-15 ילדים בימים ראשון, שני ושלישי. הקבוצה השנייה בימי רביעי, חמישי ושישי. בתי הספר היסודיים ילמדו רק בכיתות א'-ג' במחצית הכיתה וכל קבוצה תעמוד בפני עצמה ולא תתערבב במרחב. לכן יצאו להפסקות מיוחדות ובקבוצות".
"הקבוצה השלישית זה ילדים ונוער בסיכון שאי אפשר להשאיר אותם בבית, והם ילכו למסגרות שמיועדות לילדים ונוער בסיכון. הקבוצה הרביעית זה בני הנוער בכיתות י"א-י"ב, שמתקשים לעבור את הבגרות וניתן יהיה ללמד אותם בקבוצות קטנות ומצומצמות, עד 15 תלמידים, בבתי הספר התיכונים לקראת הבגרות".
- התחושה היא שלא באמת יודעים מה ההשלכות של החזרה ללימודים, מה ההבדל בכמויות התלמידים או כמה שעות ילמדו?
"השיטה היא כזו. משרד הבריאות קובע מה התנאים הבריאותיים המותרים. זה המשרד שאמון ואחראי על הסטנדרטיזציה. הממשלה תקבל החלטה אם ניתן להפעיל את זה או לא. 15 ילדים זו מחצית הכיתה. אם תצמצם מעבר לזה, ההורים לא יוכלו לצאת לעבודה כי תצטרך לתת לכל ילד רק יומיים בשבוע".
- מה ההבדל אם הם 15 באותה הכיתה או 25 באותה הכיתה?
"15 ילדים זה הגג מבחינת אנשי הבריאות שיש היתר לדאוג לקבוצה שאין בה סכנה של חשיפה. אם קורה משהו בקבוצות קטנות, אז גודל הבעיה כגודל הקבוצה ולא בהיקף הרחב שלה. אם אתה מחר יוצר פרהסיה או מרחב ציבורי של 300 ילדים בבית ספר, האחד יכול להדביק את כולם ולכן הקבוצות מצומצמות ולא מתערות".
אבואב הסביר כי לפי הנחיות משרד הבריאות, התלמידים לא יצטרכו לעטות מסכות במהלך שהותם בכיתה, אך יצטרכו לעשות זאת בעת שיצאו למרחב הציבורי בבית הספר. הוא הוסיף כי התלמידים בכיתה יישבו בספסלים נפרדים.
"אלו הכללים, נכון לבוקרו של היום הזה. צריך לחכות ליום שישי, לסיכום הסופי של כל המאזן, בין הבעיות הכלכליות לבעיות הבריאותיות והמגבלות החינוכיות", הוסיף אבואב. "בסוף תתקבל החלטה ואנחנו נעשה את זה בצורה מתונה, הדרגתית, כפי שכל העולם הולך בניסוי וטעיה. שום דבר לא ברור".
"הלמידה מרחוק הוכיחה עצמה כמענה חיוני"
שר החינוך רפי פרץ התייחס הבוקר במליאת הכנסת ללמידה מרחוק שהופעלה במהלך משבר הקורונה, ולדבריו צפויה ללוות את מערכת החינוך בתקופה הקרובה. "זה קשה, אתם צריכים לדעת. לימוד מקוון זו לא שיטה רגילה, התרגלנו לשיטה אחרת. מורה צריך להיות חצי פרופסור על כל האמצעים שיש לו, לדעת לנצל אותם ולתת את זה לתלמידים".
הוא הוסיף: "הלמידה מרחוק הוכיחה עצמה כמענה חיוני בימי חירום ואי ודאות. לא במאה אחוז בתוצר, אבל בהחלט הוכיחה עצמה כפקטור שמשנה חוסן שמשנה מורל ציבורי".
פרץ התייחס לוויכוחים בין הסתדרות המורים לאוצר בנוגע לימי הלמידה בחודש יולי: "נחתם הסכם עם המורים שיוחזרו תשעה ימי לימוד ביולי, ואני מכבד ומעריך את המורים וארגוני המורים על ההחלטה הזו. עם תום החזרת הימים, אם יהיה ביניהם עוד משא ומתן ויגיעו לעוד מסקנות? יכול להיות, אני לא הקובע, זה מול משרד האוצר וארגוני המורים".
הוא השיב לביקורת על תוכנית המשרד להפעיל בשאר החודש את "בית הספר של החופש הגדול", תוכנית שברובה הפעלתית ולא לימודית. "מטרתנו היא להיכנס למתכונת של בתי ספר בחופש הגדול לא במובן של תוכנית הפגתית עם שוקו ולחמניה, אלא באמת כתוכנית שיהיה בה צד יותר סדור לימודית. נעשה את הדברים המרכזיים".
מכוני המחקר תומכים בחזרה ללימודים
בתוך כך, ההחלטה להחזרת הגנים והכיתות הנמוכות מקבלת תמיכה מדו"ח של חברת הייעוץ מקינזי, שצפוי להיות מרכיב מרכזי בקבלת ההחלטות בנוגע להמשך יישום המתווה שנקבע. עם זאת, במשרד הבריאות מבקשים להמתין עם ההחלטה עד לקבלת ממצאי מכון גרטנר לבחינת שיעורי התחלואה והידבקות ילדים, שאמורים להתקבל היום.
עורכי הדו"ח מדגישים כי פתיחת מסגרות חינוכיות אינה חייבת להיות חד-ערכית וניתן להציב קריטריונים מגבילים בהתאם שלפיהם ייקבע כיצד ייפתחו המוסדות, אם בכלל.
מהממצאים המרכזיים של הדו"ח עולה כי הנתונים כרגע בעולם מצביעים על תחלואה והדבקה נמוכה בקרב ילדים. עורכי הדו"ח הדגישו כי המשך סגירת בתי הספר גורמת סיכון למשק, להישגי התלמידים ולרווחתם וביטחונם של התלמידים.
דו"ח של בנק ישראל הצביע על כך שכ-400 אלף משקי בית בישראל אינם יכולים לחזור לעבודה מכיוון שילדיהם בגיל גנים ובתי ספר ואינם חזרו ללימודים.
עוד עלה מדו"ח מקינזי כי השארת המסגרות החינוכיות סגורות פוגעת הן בהורים שעובדים מהבית, באחים ששומרים על אחיהם הקטנים במקום להשתתף בלמידה מרחוק וכן בתלמידים שהלמידה מרחוק פחות יעילה עבורם.
בפני מקבלי ההחלטות נמצא גם דו"ח מכון חרוב, שלפיו הסביבה הביתית של חלק מהילדים מהווה סיכון. לפי הדו"ח, ישנה עלייה בשיעור מקרי האלימות מאז פרוץ משבר הקורונה וסגירת בתי הספר, וכי ישנם ילדים שעבורם בתי הספר הם מקור תמיכה מציל חיים .