התובעת בהאג: "בסמכותי לחקור פשעי מלחמה של ישראל"
מתבצרת בעמדתה: פאטו בנסודה טענה שוב כי "פלסטין היא מדינה" ואמרה שלבית הדין יש סמכות להורות על חקירה. שטייניץ: "מדיניותה מושפעת מארגון המדינות האיסלאמיות ומה-BDS"
התובעת הראשית בבית הדין הפלילי בהאג, פאטו בנסודה, שבה וטענה היום (חמישי) כי יש בסמכותה לפתוח בחקירת "פשעי מלחמה שביצעה מדינת ישראל" ביהודה ושומרון, בעזה ובמזרח ירושלים. בנסודה קבעה פעם נוספת כי פלסטין היא מדינה, ולכן לבית הדין יש סמכות להורות לה לפתוח בחקירה. היא גם ביקשה מבית הדין לקבוע מהם הגבולות הטריטוריאליים של השטח שבו יש לערוך את החקירה.
בנסודה מתבצרת למעשה בעמדה שהביעה כבר בחודש דצמבר האחרון, חרף חוות דעת שנשלחו אליה מטעם גופים שונים. בית הדין הפלילי בהאג עדיין לא קיבל החלטה בנוגע לטענותיה, ובחודש ינואר האחרון הוא אף אילץ את בנסודה לשלוח בקשה חדשה - לאחר ששלחה מסמך ארוך מדי. בנסודה מעוניינת בבדיקה מקדמית שאמורה הייתה להתבצע תוך 120 ימים, אולם בית הדין נימק את דחיית הבקשה באורכה החריג והמנוגד לנהלים, והורה לה להגביל את מספר העמודים בה ל-110 בלבד. בנסודה הגישה את בקשתה מחדש, והדיון בה מתקיים בימים אלה.
השר יובל שטייניץ, המרכז את הטיפול הבינמשרדי בנושא בית הדין הבינלאומי בהאג, אמר בתגובה: "כמי שעוקב מקרוב אחר ההתרחשויות בבית הדין, אני נאלץ לקבוע שחוות הדעת של התובעת ממשיכה לאמץ את המדיניות האנטי-ישראלית המובהקת שלה, בהשפעת ארגון המדינות האיסלאמיות ותנועות ה-BDS ברחבי העולם".
לדברי שטייניץ, "התעלמותה של התובעת מחוות הדעת של כמה מהמומחים המובילים בעולם במשפט הבינלאומי מצביעה על נחישותה לפגוע במדינת ישראל ולהשחיר את שמה. לשם כך היא מנסחת מחדש את כללי המשפט הבינלאומי, וממציאה מדינה פלסטינית, עוד בטרם הסתיים תהליך השלום והמו"מ הישראלי-פלסטיני. ישראל תמשיך להתגאות בעובדת היותה הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון - ולדחות בתוקף את הניסיונות חסרי הבסיס להשחיר את שמה ולפגוע בחייליה ובאזרחיה".
אן הרצברג, היועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor מסרה כי "תגובת התובעת מראה שהיא לא מעוניינת בהליך משפטי הוגן. היא התעלמה לחלוטין מהמידע הרב והמקיף שנשלח אליה מעשרות מומחים משפטיים ומומחים למזרח תיכון, כמו גם משבע מדינות החברות בבית הדין - מידע המראה כי אין לבית הדין סמכות שיפוט. במקום זאת, היא מסתמכת על טיעונים לא-מבוססים של ארגונים הקשורים לטרור ולקמפיין ה-BDS, ועל שפה חד-צדדית מוטה מצד גופי או"ם".
בנסודה התבססה בדבריה על מספר חוות דעת שקיבלה מארגונים הפעילים בקמפיין נגד ישראל במסגרת מנגנון "ידידי בית המשפט". היא מסתמכת גם על ארגונים הקשורים לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - שמוגדר בישראל, בארה"ב ובאיחוד האירופי כארגון טרור.
מחקר של NGO Monitor בנושא הטיעונים שהוגשו לבית הדין על-ידי ארגונים אלה הציג טיעונים פגומים ואף מומצאים, חריגות מהדיון שבתחום שיפוטו של בית הדין, מחיקה ושינוי של ממצאים היסטוריים, התעלמות מהטרור הפלסטיני והתבססות על מקורות מוטים ולא אמינים.
הרצברג הוסיפה כי "רק לאחרונה דווח שבנסודה עבדה מקרוב עם הרשות הפלסטינית וארגוני טרור הקשורים אליה, עובדה שמוכיחה שהמוטיבציה שלה להמשיך בתביעה הינה פוליטית ואינה מבוססת על עקרונות החוק והצדק". NGO Monitor, יחד עם הארגונים המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מבט לתקשורת הפלסטינית ו-The Lawfare Project, הגישו לפני כחודש להאג כידידי בית המשפט מסמך המפרט מדוע אין לבית הדין סמכות לעסוק בתביעה הפלסטינית.
נזכיר כי בדצמבר 2019 הודיעה בנסודה שהיא מעוניינת לפתוח בחקירה, אבל פנתה לערכאה הטרום משפטית של בית הדין כדי לברר אם בסמכותה לעשות כן. מאז הוגשו חוות דעת של מומחים בינלאומיים ומדינות מכל הצדדים בעניין הסמכות המשפטית. הדברים שאמרה היום הם במסגרת תגובה לחוות הדעת האלה. בכל מקרה, ההחלטה לפתוח בחקירה היא לא של בנסודה - אלא של בית הדין.
מעט לאחר שפרסמה את החלטתה נגד ישראל, נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי בנסודה - שזכתה לכינוי "רודפת הרודנים" - שירתה בעצמה נאמנה את הדיקטטורה הצבאית בארצה, גמביה. שני קורבנות של המשטר העידו בשנה שעברה בפני ועדת האמת, החוקרת בגמביה את הפשעים שבוצעו בתקופתו של הרודן לשעבר יחיא ג'אמה. הם האשימו את בנסודה במעורבות בהפרת זכויות אדם ובהעלמת עין מהעינויים שעברו מתנגדי המשטר.
לפנייה לכתב/ת 
