ברדק החזרה ללימודים: "עושים עלינו ניסוי, זו רולטה רוסית"
בזמן שהשרים דנים על החזרת הגנים וכיתות א'-ג', מעידים הגורמים המעורבים על קשיים בלתי פתורים. אב לשלושה לאולפן ynet: "אשאיר אותם בבית". מחנכת בכיתה ב': "זאת חזרה למציאות מטורפת, איך אפשר ללמד 8 שעות עם מסכה?". בעלת גן פרטי: "מפחדת מטלטלה גדולה לילדים"
תוכנית החזרה המדורגת ללימודים, שגובשה ביום שני השבוע ואמורה להיות מוכרעת בדיון "קבינט הקורונה" שנערך היום (ו') אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הבליטה את חוסר המוכנות של משרדי הממשלה הרלוונטיים להגיע להסכמות בסוגיה. ההורים ועובדי ההוראה עומדים מנגד חסרי אונים.
לעיון במסמך העמדה המלא של המל"ל - לחצו כאן
משרד החינוך הודיע כי הוא ערוך לפתוח את גני הילדים ואת כיתות א'-ג' ביום ראשון הקרוב, משרד האוצר דוחק לבצע את המהלך, ומשרד הבריאות סבור כי לא קוימו כל התנאים שיכולים לאפשר את החזרה לגני הילדים ולבתי הספר. לנוכח כל אלה המליץ המטה לביטחון לאומי (מל"ל) לדחות בשבוע את התוכנית.
ירוחם אסטריכר, אב לשלושה מבית שמש, סיפר הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי הוא כבר קיבל החלטה על צעדיו עוד לפני שהנושא יוכרע על ידי ראש הממשלה. "מה שנעשה ביום ראשון זה מה שעשינו עד עכשיו כבר חודש וחצי - נשארים בבית. צריך להדגיש שלא יושב שם מישהו למעלה בשמיים ואומר 'בואו נשגע את המדינה. יש מגפה וצריך להיערך בהתאם'".
"ילד בכיתה א' יכול לשמור על עצמו?"
אסטריכר, שילדיו לומדים בכיתה ו', ג' ובגן, הוסיף: "אנחנו סבלניים אבל יחד עם זאת חוששים. אנחנו עושים את כל ההשתדלות, השאלה אם השתדלות זה משהו שמספיק או שנובע מזה שחייבים לשחרר את המשק.
"הילדים שלי לומדים בבית הספר הכי טוב בעולם, יש לנו הערכה עצומה ואהבה גדולה לכל צוות בית הספר. הילדים אוהבים את בית הספר ומחכים לחזור, הייתה שם היערכות מהיום הראשון לקורונה, אבל השאלה אם זה מספיק. אנחנו רואים מדינות בעולם שבהן החזירו את הילדים ולצערנו אירע שם גל שני. רוצים להחזיר את הילדים הקטנים, שעוד יותר קשה להם להישמר ולהיזהר. ילד בכיתה א' יכול לשמור על עצמו? זה הזוי".
- זה חוסר אחריות מצד המדינה?
"אני מניח שכשהמדינה שוקלת את כל השיקולים, היא לוקחת בחשבון עוד דברים מעבר לעניין הספציפי. ברמה האישית אני לא אומר לאף אחד מה לעשות, התקבלה אצלנו החלטה שנכון לעכשיו אנחנו לא שולחים את הילדים לבית הספר. המתכונת המקוונת עבדה יופי, אז אנחנו נמשיך ככה.
"יש כאן לחץ מאוד גדול. מצד אחד מבינים שיש כאן מגפה וזו סכנת חיים ובצד השני יש כאן משק בקריסה. אני עוסק בייעוץ שיווקי לעסקים, אז אני רואה מה קורה לעסקים סביבי. לא כולם יכולים להשאיר את הילדים בבית. אני יכול להבין את אלה שישלחו את הילדים שלהם ביום ראשון ואני מבין את אלה שלא. יש כאלה שאומרים ש'גם אם יעמוד סיני עם מרק עטלפים בפתח בית הספר אני שולח את הילדים שלי ויהי מה'".
המל"ל קיים אמש דיון עם משרדי החינוך והבריאות שבו נבדקה מוכנות מערכת החינוך לפתיחה. לגבי הגנים נמצא כי המוכנות אינה מספקת ולכן המל"ל המליץ לדחות את פתיחתם. לגבי כיתות א'-ג' המל"ל דרש ממשרדי החינוך והבריאות לבצע השלמות וניתן יהיה לפתוח רק אם יינתן מענה לצרכים שטרם הוסדרו.
במסמך של המל"ל נכתב כי נכון להיום, משרד הבריאות לא פרסם צו בריאות המאפשר למשרד החינוך לגבש את הנוהל השלם להיערכות. לכן בולטת אי-הסכמה בין הצדדים. מדיניות הניקיון והחיטוי שמבקש משרד הבריאות אינה ניתנת ליישום ללא הרחבת צוותי הניקיון הקבועים.
עוד נכתב במסמך המל"ל כי מודל הקפסולות (לימודים בקבוצות קטנות) ומערכי ההסעות (ההגדרות השתנו כמה פעמים) לא עומדים מול המציאות המתבקשת בשטח.
במל"ל קובעים כי אין הנחיות ברורות של משרד הבריאות לרשויות שנמצאות בהסגר (סטטוס אזור מוגבל), אין הנחיות של משרד הבריאות לסגל ההוראה והילדים בנושא מחלות רקע. במל"ל אומרים כי ללא צהרונים, המענה חלקי בלבד. בנוסף צוין במסמך כי לא נרגש ציוד היגיינה עבור סגל ההוראה והילדים.
גם בקרב ציבור ההוראה יש מי שסבור שהמערכת עדיין לא מוכנה לחזרה ללימודים. אפרת לוי-ביטון, מחנכת בכיתה ב' בבית ספר בחולון, אמרה בהתייחסה לסוגיה המורכבת: "אנחנו בהכנות מטורפות מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה. בית הספר מאוד משתדל למצוא את המקום האידיאלי שהילדים יחזרו אליו. יחד עם זאת, זה מאוד קשה. משרד החינוך מבקש אלף דברים, אנו עושים את המאמצים אבל מאוד קשה לעמוד בזה".
- ומה התחושות שלך באופן אישי?
"אני מאוד חוששת לחזור ללמד. מה שיותר עוצמתי זה שיש מורות עם פעוטות ואין לנו לאן להחזיר את הילדים כי אין מסגרות. יש גם חשש בריאותי במיוחד אצל מורות שגרות בבית עם בני זוג ברמת סיכון. אנחנו מרגישות שזו רולטה רוסית, מי שייפגע - ייפגע. אנחנו מרגישות שעושים עלינו, על המורות והגננות, ניסוי. גם ללמד שמונה שעות ביום עם מסכה על הפה זה מאוד קשה".
- במשרד החינוך אומרים שבתי הספר והגנים מוכנים.
"זה נכון שאומרים 'ערוכים', אבל יחד עם זה אני לא רגועה. זה לא מרגיע אותי שמבקשים ממני להגיע לבית ספר בלי חום, בלי מגע לילדים שהם בגיל הרך. הכיתות מתחלקות ל'קפסולות', זה מטורף. חוזרים למציאות מטורפת שאני לא יודעת איך נתמודד איתה. לי באופן אישי יש ארבעה ילדים קטנים ששלושה מהם אין לי לאן להחזיר".
סיגלית יעקובי, מנהלת בית הספר צליל בחדרה, סיפרה כי "אצלנו הכול מוכן וערוך כבר שבוע. מהרגע שבו הבנו שאנחנו חוזרים לספסל הלימודים נערכנו עם הצוות, פסיכולוגית, הרשות והפיקוח. אנחנו בהכנות תמידיות ועד אתמול בערב סגרנו הכול מבחינת התנהלות פיזית ורגשית".
- איך זה הולך להתנהל?
"בכל כיתה יש 15 שולחנות מפוזרים במרחק מקסימלי אחד מהשני, כיסא בנפרד לכל ילד. אלכוג'ל מוכן בכל כיתה. התארגנו בהתאם על מנת לתת מענה מיטבי מבחינה פיזית. הדגש שלנו זה בחינה רגשית - איך להכין את הילדים שיגיעו בשמחה. בזכות הלמידה מרחוק הכנו אותם נפשית לחזרה וחיכינו לרגע המיוחל הזה".
- את חושבת שאפשר יהיה לשמור על הריחוק החברתי?
"זו המציאות ונצטרך להתמודד איתה. ביום הראשון נשים דגש על כללי התנהגות, כמו ביום הראשון לפתיחת שנת הלימודים. הילדים שלנו מחונכים ומתורבתים. ערכנו גם הכנה להורים ואני מאמינה שהם מבינים את חשיבות העניין. זו הבריאות שלנו ואנו הולכים לשמור ביחד על הבריאות שלנו.
"החששות ברורים והם טבעיים. גייסתי את פסיכולוגית בית הספר לעניין והיא ערכה שיח עם המחנכות והמורים המקצועיים. כולנו באותה סירה, כולנו רוצים לפתוח את בית הספר בצורה המיטבית ביותר ואנחנו עושים את המקסימום. אנו חולמים לחזור לבית הספר ולשגרה אבל זו שגרה חדשה שנצטרך ללמוד לחיות איתה".
המציאות לגבי פתיחת גני הילדים, העירוניים והפרטיים, מורכבת בהרבה בעיקר בגלל עניין הגיל. קרן בובלי, מנהלת גן פרטי בנתניה, אמרה בהתייחסה לנושא כי "שיגעו אותנו כבר. אני באופן אישי מאוד חוששת לפתוח את הגן שלי ביום ראשון.
"יש לי שלוש קבוצות גיל. תסבירו לי אתם איך מקבלים ילדים בגיל הרך, לעקור אותם מההורים בלי לחבק ולנשק אותם. מה שהם עברו בחודש וחצי האחרונים זה לא פשוט. עוד טלטלה כזאת היא בעיניי על גדר הבלתי-אפשרי".
- אז אי אפשר יהיה לפתוח כך את הגנים?
"אי אפשר. איך אפשר לשמור שני מטר מרחק בגיל הרך? אחרי כל מה שהקטנטנים האלה עברו, אני יכולה להעביר אותם עוד טלטלה כזאת? איך יכול להיות שמשרד האוצר נתן שישה מיליארד שקל לבעלי רשתות האופנה, ואנחנו שמגדלות ונותנות את הנשמה לגוזלים המדהימים האלה לא מקבלות שום דבר ומרגישות שזנחו אותנו?
"פתחתי את הגן שלי לפני 10 שנים, זה פעל חיי. אני כל בוקר מקבלת את הילדים, מחבקת ומנשקת אותם. אני רוצה לפתוח את הגן, אבל איך? ואם חס וחלילה תיכנס קורונה לגן, מה אעשה אז?".
לפנייה לכתב/ת 
