גם היהודים קורבן: הסערה הישראלית בסדרות הרמדאן
הסדרה "אום הארון" מציגה את רדיפת היהודים בעולם הערבי ומחוללת סערה: האם יש קורבן שאינו הפלסטינים? ברחבי המזרח התיכון בטוחים: מדינות המפרץ מכשירות את הקרקע לנורמליזציה עם ישראל
סדרות הטלוויזיה המיוחדות המופקות לימי הרמדאן נחשבות לאחד הבילויים האהובים ביותר על המוסלמים בחודש הצום, ותפקיד כזה יוּעד להם ביתר שאת בימי הקורונה, שבהם נתון העולם הערבי בהסגר. אלא שסדרה אחת שהופקה במפרץ הפרסי ועוסקת ביהודים מעוררת כעת מהומה המפירה את שלוות הרמדאן.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הסדרה, "אום הארון" (בעברית: אם אהרון), הופקה במשותף על-ידי גורמים בכמה ממדינות המפרץ הפרסי וצולמה באיחוד האמירויות ובכוויית. היא משודרת כעת ברחבי העולם הערבי בערוץ MBC הסעודי, ובמרכזה ניצבים רופאה יהודייה ובני משפחתה המתמודדים עם קשיים כמיעוט נרדף בכוויית בשנות ה-40 של המאה ה-20. רבים מהצופים הביעו זעם על הצגתם של היהודים כקורבנות כלשהם, במקום הדגשת הנרטיב שלפיו הפלסטינים הם קורבנות של היהודים, ועל הצגתה של הקמת מדינת ישראל כ"סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל" במקום כ"סיום המנדט הבריטי באדמת פלסטין הערבית".
מבקרי הסדרה גם לעגו ליוצרים על שורה של טעויות עובדתיות והיסטוריות. בין השאר הצביעו על כך שדמויות בסדרה מנפקות משפטים בעברית המתובלים בטעויות לא מעטות ושהעברית מוצגת בה כשפה הנכתבת משמאל לימין. שחרור הר הבית מתואר בה כאירוע שהתחולל ב-1948 במקום ב-1967, וכוויית מוצגת כארץ שבה חייתה קהילה יהודית גדולה, כשבפועל בכל מדינות המפרץ היו קהילות יהודיות קטנות בלבד ביחס לקהילות היהודיות שחיו באזורים אחרים של העולם הערבי.
אנשי תקשורת וצופים מהשורה תקפו את הסדרה "אום הארון" וטענו כי מדובר בפגיעה חמורה בסוגיה הפלסטינית ובהכחשה של ה"נכבה", האסון שאירע לפלסטינים. פרשנים בעולם הערבי טענו שמטרת הסדרה היא להכשיר את דעת הקהל הערבית לנורמליזציה עם ישראל. הפרשן חסן לאפי מערוץ הטלוויזיה הלבנוני "אל-מיאדין", המקורב לחיזבאללה, טען כי מפיקי הסדרה הפכו את "אום הארון" לסמל עבור הפליטים היהודים מארצות ערב, והשווה בין הסדרה לבין דמות הקומיקס "חנדלה", המפורסמת בעולם הערבי. חנדלה – ילד עני ויחף המצויר תמיד מגבו – הוא סמל לפליט הפלסטיני, פרי יצירתו של הקריקטוריסט הפלסטיני נאג'י אל-עלי.
הלחץ הערבי עשה את שלו. בשבוע שעבר דרשו חברי פרלמנט בכוויית להקים ועדת חקירה ולהוריד את הסדרה מהמסך. הם תקפו את שר התקשורת הכווייתי מוחמד אל-ג'ברי על שאישר את צילום הסדרה, וטענו כי היא מציגה באופן שקרי את ההיסטוריה וסותרת את עמדתה הפרו-פלסטינית של כוויית.
השחקן הסעודי עבד אל-מוחסן אל-נימר, המגלם בסדרה את דמותו של רב יהודי, אמר בראיון בטלוויזיה כי הוא אינו מבין על מה המהומה. הוא הסביר כי האיסלאם היא דת של סובלנות וכי "אום הארון" תואמת את רוחה הליברלית של רשת MBC. לטענתו מדובר בסדרת דרמה שאין לה שום קשר לפוליטיקה. אל-נימר הדגיש כי לא ניתן להכחיש את העובדה ההיסטורית שיהודים אכן חיו בעבר באזור המפרץ, וכי ייתכן שהסיבה להתקפות על יוצרי "אום הארון" היא הבלבול בין העם היהודי, שבו עוסקת הסדרה, לבין התנועה הציונית, שאליה היא אינה קשורה כלל. הוא הדגיש כי כל השחקנים והמעורבים בהפקה הם ערבים מוסלמים שמטבעם מזדהים עם הסוגיה הפלסטינית.
אנשי גמלים מהמדבר
אין זו הפעם הראשונה שסדרות רמדאן המציגות יהודים מעוררות מהומה. ב-2015, למשל, התעוררה סערה סביב הסדרה המצרית "חארת אל-יהוד" (בעברית: שכונת היהודים), שלטענת המבקרים חשפה את רצון ההנהגה המצרית לעודד נורמליזציה עם ישראל. הסדרה הייתה הודאה ראשונה של המצרים בגירושם האכזרי של יהודי מצרים, ומטרתה הייתה להציג את הנזק התדמיתי שהסבו טרוריסטים מתנועת האחים המוסלמים לתרבות המצרית. לא במקרה עלתה הסדרה הזו על המסך כשנתיים בלבד אחרי עלייתו של עבד אל-פתאח א-סיסי לשלטון במצרים בהפיכה נגד האחים המוסלמים.
גם השנה "אום הארון" איננה ניצבת לבדה מול חיצי הביקורת: סדרה אחרת ששידורה החל בימים האחרונים ושעוררה תרעומת בעולם הערבי היא הסדרה הסעודית "מחרג' 7" (בעברית: מוצא 7). זו סדרה סאטירית, ואחד מפרקיה עסק בזעזוע של משפחה סעודית המגלה כי אחד מילדיה יצר קשר עם ילד ישראלי במשחק רשת במחשב. בעקבות הביקורת הנרחבת על פרק זה מיהרו יוצרי הסדרה להכריז כי הם מזדהים עם הפלסטינים ומתנגדים לנורמליזציה וכי הדברים הוצאו מהקשרם. הם הדגישו כי מדובר בתכנית הומוריסטית ותו לא, שנועדה להציג סוגיות המטרידות את החברה הערבית.
ובכל זאת, את מרב האש מושכת "אום הארון". המהומה המתחוללת כעת סביב הסדרה הזו חושפת את הוויכוח הנוקב במזרח התיכון בנוגע ליחס לישראל, ומשקפת את עומק הקרע בעולם הערבי. כתבות ומאמרי פרשנות בתקשורת הערבית – בעיקר בסוריה, בלבנון וברצועת עזה – הפנו את חיצי הביקורת לסעודיה, שלטענתם כבר שנים דוחקת לשוליים באופן שיטתי את הסוגיה הפלסטינית – החל ביוזמת השלום הסעודית של 2002 וכלה בתמיכתה ב"עסקת המאה" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. פרשנים אלה מאמינים שהיא עושה זאת כדי להפיק תועלת כלכלית ופוליטית מקשריה עם וושינגטון. לטענת המבקרים, הסדרה "אום הארון" היא "אומנות מגויסת", ומטרתה היא לשנות את דעת הקהל בעולם הערבי כלפי היהודים וישראל, וכך לסלול את הדרך לנורמליזציה.
אבל יש גם מי שחושב אחרת. סעודים רבים הדפו את המתקפה על הסדרה, וטענו כי המתקפה הזו מבטאת את השנאה הגואה בעולם הערבי למדינות המפרץ בכלל ולסעודיה בפרט. סעודים רבים השיבו על המתקפות ברשתות החברתיות, וכתבו כי המניע למתקפות הוא קנאתם של רבים מאזרחי מדינות ערב בעושרן והצלחתן של מדינות המפרץ הערביות.
המתקפות החריפות ביותר על סעודיה בשל הסדרה הגיעו מגולשים פלסטינים, והיו ביניהם מי שכינו את הסעודים "אנשי גמלים פרימיטיביים מהמדבר". גולשים סעודים, מנגד, הדגישו כי במשך עשרות שנים תרמה סעודיה מיליוני דולרים לפלסטינים, וכי הכסף הזה נעלם מבלי שהפלסטינים ינצלו אותו להשגת מטרותיהם הלאומיות. מגיבים סעודים האשימו את הפלסטינים כי הם עם של כפויי טובה ובוגדים. הסכסוך הסעודי-פלסטיני, יש לציין, החמיר מאוד מאז החרם שהטילה סעודיה על קטאר ב-2017. "אל-ג'זירה" הקטארית הפכה לשופרם של הפלסטינים המתקיפים את סעודיה, וכך קרה גם במקרה של "אום הארון".
כבר אין קורבן אחד
אין ספק כי הסדרה "אום הארון" מלמדת על שינוי המתחולל בשנים האחרונות בסעודיה ובמפרץ: לא מקרית העובדה שסדרה המציגה את היהודים באופן אובייקטיבי אינה מופקת בסוריה, בלבנון או בעיראק, אלא דווקא במדינות המפרציות. עצם הלגיטימציה להצגתם על המסך של שחקנים ערבים המגלמים יהודים באופן אובייקטיבי, מדברים עברית ומתארים את היהודים כנרדפים בעולם הערבי היא ביטוי לשינוי בתודעה בחלק ממדינות ערב. ומכיוון שהערוצים הסעודיים מגיעים לכל בית בעולם הערבי, אך טבעי ששינוי כזה ייצור גל של התנגדויות ותגובות זעזוע.
יש סיבה נוספת לכך שסדרות כמו "אום הארון" ו"חארת אל-יהוד" מחוללות מהומה כזו. בעולם הערבי יש חשש מהעלאת הנושא של רדיפת יהודי ארצות ערב: גירושם של כמיליון יהודים ממדינות ערב בשנות ה-50 וה-60 נחשב בהן עד לשנים האחרונות לנושא שאסור לעסוק בו. בספרי הלימוד הערביים יש מקום רק לקורבן אחד, וזהו הפלסטיני שגורש מאדמתו. היהודי, לעומת זאת, הוא "הציוני הכובש". החשש בעולם הערבי הוא שמדינת ישראל מנצלת את סוגיית הפליטים היהודים המזרחים שעלו לישראל או היגרו למערב כדי לבטל את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים.
הרחוב הפלסטיני עוקב בדאגה אחרי דחיקתה לשוליים של הסוגיה הפלסטינית בצל המחאות בעולם הערבי והסכסוכים בין המדינות החזקות באזור. נראה גם שמדינות ערב נואשו מהמאמצים לחדש את השיחות בין ישראל לפלסטינים ובין הפלסטינים לבין עצמם, כלומר בין פתח לחמאס. במדינות הנפט גדל דור צעיר שלא חווה את המלחמות של מדינות ערב נגד ישראל ושכלל אינו רואה בישראל הרחוקה איום עליו: האיום הקרוב והמיידי הוא איראן השיעית, זו המתחמשת בהתמדה ומספקת למורדים החות'ים בתימן טילים כדי לשגרם לעבר סעודיה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, ומרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .
לפנייה לכתב/ת 
