עצורים ממתינים לדיונים בצפיפות, 123 אלף מעצרים לא דווחו | דו"ח מבקר המדינה
המבקר מצא כי תנאי המחיה בבתי הסוהר ובתי המעצר ירודים, דוחות המשטרה על מעצרים תיעדו את הפעולות באופן חלקי ובקשות רבות למינוי סנגור ציבורי הועברו רק אחרי החקירה. מבקר המדינה בדק גם את לשכת עורכי הדין ומצא בעיות במערך האתיקה ובהסדרת ניגודי העניינים
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח ביקורת על הליכי המעצר במשטרת ישראל וקבע כי יש להגביר את השימוש בחלופות המעצר. דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב') העלה כי העצורים ממתינים לדיונים בצפיפות רבה וכי התנאים בבתי המעצר ובתי הסוהר ירודים. בנוסף, הוא מצא בעיות במערך האתיקה של לשכת עורכי הדין ובהסדרת ניגודי העניינים בפעילות הלשכה.
לפי הדו"ח, בין השנים 2016-2018 בוצעו 164 אלף מעצרים על ידי משטרת ישראל, 16% מהעצורים שוחררו עוד לפני שהובאו בפני שופט. 66% מהבקשות למינוי סנגור שנבדקו הועברו לסנגוריה הציבורית לאחר שהעצור כבר נחקר.
מבקר המדינה קבע כי משטרת ישראל צריכה לפעול לצמצום המעצרים מאחורי סורגים ולהגביר את השימוש בחלופות מעצר שיאפשרו שיקום ומניעת חזרה לפשע.
הדו"ח העלה כי המשטרה מציגה תמונה חלקית בלבד של היקף השימוש בסמכות המעצר. הנתונים שפורסמו בשנים 2016-2018 לא כללו כ-123 אלף מעצרים, במאות מקרים נמצא תיעוד כפול של המעצר ובמקרים רבים דו"חות המעצר תיעדו באופן חלקי את הפעולות שנעשו במסגרת המעצר.
בנוסף, המשטרה אינה מתעדת באורח מסודר ומקיף את כל הפעולות שהיא חייבת לבצע כדי להבטיח שהעצור יממש את זכותו להיוועץ עם עורך דין, לרבות נתונים על שעת העברת הבקשה למינוי סנגור.
מבקר המדינה מתח ביקורת על תנאי המעצר ואמר כי לעצורים יש תנאי מחיה ירודים. בין היתר נמצא כי עצורים לימים מוחזקים יחד עם עצורים שהוגש נגדם כתב אישום. מתוך 2,073 עצורים שהוחזקו על ידי שב"ס באגפי עצורי הימים רק 1,711 היו עצורי ימים והשאר נכלאו באגפים שמיועדים למי שהוגש נגדו כתב אישום.
גם התנאים בתאי ההמתנה בבתי המשפט במצב מחפיר. לפי הדו"ח, ב-12 מתוך 22 בתי משפט הכלואים ממתינים לדיונים בצפיפות של פחות מ-1 מ"ר לעצור. המצב חמור במיוחד בבית משפט השלום בירושלים ובבתי המשפט בתל אביב. המבקר מתח ביקורת גם על הסעת העצורים לבתי המשפט. לעתים מדובר בנסיעות ארוכות שכוללות מעבר במתקני כליאה זמניים. לפי המבקר, הסעת עצור שצריך לעבור מרחק של עד 200 ק"מ נמשכת לעתים שלושה ואף ארבעה ימים.
המבקר מתח ביקורת על תנאי המחיה בבתי הסוהר ואמר כי הם "ירודים". נכון לפרסום הדו"ח, רק מחצית מהכלואים מוחזקים בהתאם לתקן שקבע בג"ץ של 4.5 מ"ר לעצור.
נושא נוסף שנבדק על ידי המבקר הוא המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית. לפי הדו"ח, נמצא פער ניכר בין הגידול בתיקי החקירה שנפתחים במשטרה וברשויות חוקרות נוספות וכן בתפיסות הרכוש אל מול היכולת של דופי התביעה ויחידת החילוט לטפל באותם תיקים ולהביא למימוש התפוסים.
בנוסף, ישנם תיקי חקירה רחבי היקף עם תפוסים בסך כולל של כ-800 מיליון שקלים שממתינים כבר יותר משנה בפרקליטות להחלטה אם להגיש כתב אישום. במחלקה המשפטית ברשות המיסים ממתינים כבר כמה שנים יותר מ-300 תיקים בעבירות מס חמורות. כמו כן, עולה כי בשנים 2014-2018 הופקדו במערכת הכספית של חשבות המשטרה כ-350 מיליון שקלים ללא הבחינה בין כספים שמיועדים לחילוט לבין כספים אחרים שנתפסו.
נתון נוסף שעלה בדו"ח היא שבמערכת בתי המשפט הצטברו 156 מיליון שקלים שהופקדו במשטרה ובבתי המשפט כערובה לשחרור עצורים ולא הוחזרו עד אוגוסט 2019.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים אל מול העלייה בכמות המעוכבים, מה שמעיד על שימוש מידתי ומושכל בסמכות המעצר. המשטרה מקפידה לתעד את הפעילות המתבצעת בנוגע לעצורים, כמו גם לגבי נחקרים אחרים. חלק מהטפסים ידניים או שאינם מפורמטים ולכן לא ניתן להפיק כל נתון שהוא ללא בדיקה ידנית של כל תיק בנפרד. לא ניתן יהיה לתעד כל רגע וכל פעולה במאגרים הממוחשבים לצורך הפקה סטטיסטית. הנתונים שמוצגים נלקחים ממערכות המשטרה הממוחשבות ונבחרו בקפידה מתוך החלטה להציג את עיקר הנתונים. פילוחים נוספים נמסרים ככל שנדרש, באמצעות חופש המידע".
"משטרת ישראל מקפידה על זכויותיהם של עצורים ונחקרים, לצד הצורך להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם עבריינים ולכן קיים הליך סדור שלפיו כל חשוד מיודע טרם חקירתו על זכות ההיוועצות. המשטרה עושה כל שביכולתה כדי להקפיד על מתן זכות ההיוועצות, באמצעות הדרכות, חידוד נהלים, שינוי נוסח אזהרת החשוד וכיו"ב. בהתאם לחוק ולנהלי המשטרה, לחשוד ניתנת הזכות להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו, זולת מקרים בהם החשוד מוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין מסיבות שונות שאינן קשורות למשטרה".
מהסנגוריה הציבורית נמסר בתגובה לדו"ח: "הדו"ח החדש מאשש לחלוטין את טענותינו בנוגע לשימוש יתר במעצרים על די משטרת ישראל ועל פגיעה קשה בזכויות החשודים. הסנגוריה הציבורית סבורה כי על המדינה להפנים בהקדם את הביקורת שעולה מדו"ח המבקר ולמלא אחר המלצותיו כדי למנוע את המשך הפגיעה בזכויות החשודים והעצורים".
עו"ד מעיין חיימוביץ, סגנית יו"ר הוועדה הארצית לזכויות עצורים ונחקרים בלשכת עורכי הדין, מסרה בתגובה: "קריאת הדו"ח מעלה תמונה קשה ועגומה. במקום שמשטרת ישראל תשנה סדרי עולם, תיישם בדקדקנות את מחדליה - אין קול ואין עונה ועולם כמנהגו נוהג".
לשכת עורכי הדין: בעיות במערך האתיקה ובהסדרת ניגודי העניינים
מבקר המדינה בחן גם את פעילות לשכת עורכי הדין בישראל. בין היתר נמצאו בעיות במערך האתיקה של הלשכה, בדיווח על עורכי דין שהוגש נגדם כתב אישום וכן בהסדרת תחום ניגוד העניינים.
המבקר קבע כי מערך האתיקה של הלשכה לא קבע כללים בנוגע להעמדה לדין משמעתי או לסוג העונש שהפרקליטים יבקשו בהתאם לסוג העבירה וחומרתה. נמצאו גם עיכובים ממושכים מאוד בטיפול בתלונות האתיקה במחוז תל אביב של הלשכה ובתלונות רבות עברו כמה שנים עד שהוגשה קובלנה.
עוד עלה מהדו"ח כי במרבית המקרים התביעה המשטרתית אינה מודעת לכך שהנאשם שהוגש נגדו כתב אישום הוא עורך דין. מתוך 214 כתבי אישום שהגישה התביעה המשטרתית ב-2018 היא דווחה למחוזות הלשכה רק על 10 כתבי אישום. גם הפרקליטות אינה מעבירה מיוזמתה מידע על כתבי אישום והרשעות למחוזות ירושלים וצפון של הלשכה.
מבקר המדינה מצא כי לשכת עורכי הדין לא הסדירה את תחום מניעת ניגודי העניינים שעשויים להתרחש במסגרת פעילותה, למעט בוועדות האתיקה. כך למשל, בביקורת נמצא כי במסגרת השאלון שמעבירה ועדת המינויים למועמדים לבית הדין המשמעתי אין התייחסות לניגוד עניינים כלל ולקרבת משפחה בפרט. בנוסף, המבקר ציין כי עיון בפרוטוקולים של הוועד המרכזי מלמד כי פעמים רבות הדיון במיון הבוררים לקוני ואינו כולל נימוקים להחלטה.
עוד העלתה בדיקת המבקר כי האישור שמקבלים עורכי הדין לאמן מתמחים ניתן לצמיתות והלשכה אינה בוחנת את האפשרות לשלול אותו במקרה שעורך הדין הורשע בעבירה פלילית או משמעתית. אם עורך הדין הושעה, האישור לאמן מתמחים מוחזר לו באופן אוטומטי בתום ההשעיה מבלי שנבחנות השלכות ההרשעה.
מבקר המדינה מצא בעיות במערך ביקורת הפנים בלשכה ובדו"חות הכספיים. לפי הדו"ח, בשנים 2012-2019 תפקד מערך הביקורת באופן חלקי וכי במשך יותר מ-20 שנה פעלה הלשכה ללא ועדת ביקורת. עוד נמצא כי בחמש השנים האחרונות הדו"חות הכספיים של הלשכה לא אושרו במועד הקבוע בחוק.
המבקר המליץ שכל ועדות האתיקה יבחנו את תהליך ההעמדה לדין משמעתי כך שתהיה אחידות ויימנעו טענות בדבר אכיפה בררנית. כמו כן, על הלשכה להשלים את פעילותה להסדרה כוללת של הטיפול בניגודי העניינים, לפעול לשיקום מערך הביקורת הפנימית וכן לפעול בהתאם לסמכותה לביטול אישור אימון המתמחים במקרים המתאימים.
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "נציין שדו"ח המבקר מתייחס לשנים עברו, טרם היבחרו של עו"ד אבי חימי לתפקיד ראש הלשכה. מאז כניסתו לתפקיד הושלמו כמה רפורמות משמעותיות בעבודת הלשכה, רובן מתכתבות ומהוות יישום מלא של הליקויים וההערות שעולות בדו"ח המבקר".
"הלשכה מצויה בעיצומו של תהליך רה-ארגון, אשרור והסדרת נהלים כמו נוהל ניגוד עניינים בקרב עובדי הלשכה, שנכתב בהתאם לנורמות הציבוריות הגבוהות ביותר. כבר משנת 2019 כל עובד לשכה או עורך דין שפעיל באחת מהוועדות נדרש לחתום על מסמך היעדר ניגוד עניינים".
בנוגע לביקורת על מינוי בוררים ועל מערך הביקורת אמרו בלשכה: "נושא מינוי הבוררים הוסדר כך שהמינוי יתבצע מעתה בצורה שקופה על ידי ועדה שתורכב משופט בדימוס, עו"ד מהמגזר הפרטי ועו"ד מהמגזר הציבורי. כמו כן, מונה מבקר הפנים של הלשכה במטרה לבצע תהליך בדיקה שוטף ומקצועי זאת לאחר כשבע שנים שבהן לא התקיימה כל ביקורת בלשכה ובמוסדותיה".
לפנייה לכתב/ת 
