דיכטר: "בג"ץ צריך להשליך את העתירות מהמדרגות"

סגן שר הביטחון, ח"כ אבי דיכטר, התייחס היום (ב') להסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לבין כחול לבן, שעל סעיפיו דנים בשעה זו בבג"ץ. "בית המשפט העליון התחיל את הטעות אתמול, והוא ממשיך אותה היום", תקף דיכטר. "הסוגיה היא פוליטית ולא משפטית. אין להתערבות של בג"ץ בחוקי יסוד אח ורע במדינת ישראל, היא מסוכנת לאיזון בין הרשות השופטת למחוקקת. טוב היה עושה לו היה משליך את העתירות על מדרגות מפתנו ועובר לדיונים בנושאים אחרים. זה תקדים שיגרור תגובות לא בריאות למערכת".

התערבות בג"ץ מסוכנת, זו סוגיה פוליטית". דיכטר(צילום: אבי מועלם)

"אני מציע לא להטעות את הציבור", אמר דיכטר, "אני חושב שכשאתה לוקח את ההסכם שבסופו של דבר נכתב, נחתם ואמור להיות ממומש בעמל רב מאוד, לא באו להסכם הזה שתי מפלגות מאותו צד של המפה הפוליטית. באה מפלגה שקיבלה תמיכה מהצד השמאלי של המפה באופן מובהק ומשמעותי. עד שהמפלגה הזו כחול לבן החליטה לחבור לקואליציה עם הליכוד, היא הייתה, או אנשיה היו, הרוזנים והמושיעים. מהרגע שבו הם עשו את הצעד, הם הפכו להיות מוקעים על ידי השמאל".

סעיפי ההסכם והחשש מבחירות רביעיות

ההסכם המלא בין הליכוד לבין כחול לבן

הנשיאה חיות לעותרים : גם אם לא נקבל עמדתכם - המבצר לא נופל

- בשום ממשלת אחדות לא היו כאלה שינויי חקיקה בחוקי היסוד של מדינת ישראל, ועל זה הדיון גם.

"אבל גם לא הייתה לנו שום מציאות שבה הלכנו לשלוש מערכות בחירות בשנה, ואף מפלגה לא הצליחה להרכיב ממשלה. לא קרה לנו כדבר הזה. אני חושב שמתוך אחריות לאומית, גם של נתניהו וגם של גנץ, הוחלט לעשות הסכם שכשאתה מסתכל עליו הוא באמת חריג. אפילו במונחים מתמטיים הוא מוזר - 59 מנדטים שווה 19 מנדטים מאחר שהממשלה היא פריטטית. זה מראה עד כמה רחוק היה מוכן ללכת הליכוד, עד כמה רחוק היה מוכן ללכת נתניהו".

- אבל אם בגץ יתערב בסעיף כזה או אחר, והשופטים יגידו שהוא לא ישים, זה יפיל את כל ההסכם?

"ההסכם הזה בנוי מהרבה מאוד רכיבים, כשאתה מוציא רכיב אחד, כמו במשחק דוקים, להבדיל, אתה לא יודע בדיוק איך הקונסטרוקציה תישאר. אנחנו רואים עכשיו את סיפור משרד הבריאות שכחול לבן אומרים שהם רוצים את התיק הזה. הליכוד אומר, בשביל תיק מרכזי צריך לתת תמורה. כשאתה מתחיל לבחון את התמורה, אתה מבין שיש כאן יכולת הצבעה. אם אתה תיקח שלושה משרדים אתה משנה את האיזון בתוך המבנה".

- אז אתה אומר שאם בג"ץ ישנה או לא יכשיר סעיף אחד, כל המבנה יתפרק?

"אני חושב שבג"ץ התחיל את הטעות אתמול, והוא ממשיך אותה היום. הסוגיה היא פוליטית, לא משפטית. ההתערבות של בג"ץ בחוקי יסוד - אין לה אח ורע במדינת ישראל, היא מסוכנת לאיזון בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת. אני חושב שטוב היה עושה בג"ץ לו היה משליך את העתירות על מדרגות מפתנו ועובר לדיונים בנושאים אחרים. אפילו הוא קבע בזמנו שחוקי היסוד הם התשתית הנורמטיבית של מדינת ישראל , ופתאום הם מתחילים לדון בנושא. זה תקדים שיגרור תגובות לא בריאות למערכת ולאיזון. הכנסת תצטרך לשבת ולחוקק את חוק יסוד: השפיטה, חוק יסוד: החקיקה".

- זה איום?

"לא, זו המציאות".

הדיון בבג"ץ(צילום: יוסי זמיר)

- בית המשפט מוסמך לפרש את החוק, ואם בהסכם הזה יש תקלות חוקיות וחוקתיות, בית המשפט העליון מוסמך על פי כל דין לפרש ולתקן או להורות שלא לבצע אותו.

"אם לא יודעים לעשות הבחנה בין חוקי יסוד לחוקים רגילים, אתה לא יודע לאן אתה עלול להגיע", אמר דיכטר. "למה זה יגרום? זה יגרום לכך שהכנסת תחוקק חוק יסוד: החקיקה, ובסופו של דבר תהיה פסקת התגברות כדי לשמור על האיזון הדמוקרטי. לא יכול להיות שארבעה וחצי מיליון איש הלכו לבחירות, מתוכם שני שליש, כמעט שלושה מיליון, בחרו את המפלגות שחתומות על ההסכם הזה. עם כל הכבוד, תשעה איש ממנים 15 שופטי עליון...".

- אבל אותם אנשים הצביעו גם על הפרת החוק?

"זה לא עובד ככה".

- יותר אנשים הצביעו לא ביבי מאשר כן ביבי.

"זה לא קשור. על פתק ההצבעה יש את שם המפלגה והעומד בראשה. אנשים לא בחרו מחל, הם בחרו מחל בראשות נתניהו. הם בחרו כחול לבן בראשות גנץ. עכשיו החליט גנץ והחליט נתניהו שלטובת יציבות שלטונית בישראל הם הולכים לממשלת אחדות. זה לא ענין של מה בכך".

- אתה סבור שבית המשפט לא רשאי להתערב בעבירה על החוק? בתיקון חוקים שאינם חוקתיים?

"ועדות הכנסת יושבות ברגעים אלה, ומחר כנראה מליאת הכנסת תשב ותצביע על תיקון חוק יסוד: הכנסת, או חוק יסוד: הממשלה. לא יכול להיות ש-120 ח"כים שנבחרו על ידי חמישה וחצי או שישה וחצי מיליון תושבים, או ארבעה וחצי מיליון שהצביעו בפועל, לא יחליטו החלטה שהיא נכונה שמדובר בחוק יסוד, ו-15 שופטי עליון שמונו על ידי תשעה אנשים יחליטו שחוק היסוד לא תקין. זה לא סביר".

לטענת דיכטר, "זה בדיוק מה שיגרור בסופו של דבר למה שאנחנו מנסים להימנע ממנו, אבל כנראה שלא תהיה ברירה ויגררו אותנו לשם - תצטרך להיות פסקת התגברות והיא תוליד איזושהי חשיבה יצירתית בבית המשפט העליון, שתוליד חשיבה יצירתית בכנסת. אני לא חושב שהפרדת הרשויות נועדה ליצור את המתח הזה.

"נדמה לי שבית המשפט העליון יעשה טוב אם יעצור רגע", הוסיף סגן שר הביטחון. "יש שם אנשים מכובדים, חלק מהם היו בכלל במערכת, בפרקליטות המדינה, יועצים משפטיים לממשלה, הם מבינים היטב את החומר. אני לא חושב שבג"ץ יכול בכלל לקבל החלטה לשנות את חוק יסוד: הממשלה על בסיס הדיון שנערך אתמול. הוא לא יכול לקחת את ההסכם הקואליציוני שהולך להיות מעוגן בתיקון חוק יסוד שעליו יצביעו 78 ח"כים".