העליון הרשיע את חושף השחיתויות מרשות המסים בהטרדה טלפונית
במשך שנים נהג רפי רותם לפנות לגורמי אכיפת חוק בטענה לשחיתות ברשות המסים ובפרקליטות ת"א. מי שלא שעה לו - זכה להטרדה טלפונית או פנים אל פנים. בתום סאגה משפטית בין שלוש ערכאות הוא הורשע בעליון. רותם: "לא הטרדתי. הציבור מגבה אותי"
בית המשפט העליון קיבל אתמול (יום ג') את ערעור הפרקליטות והרשיע את איש רשות המסים לשעבר רפי רותם בביצוע 20 עבירות שבמסגרתן הטריד גורמי אכיפת חוק שלדעתו לא התייחסו כראוי לטענותיו על שחיתות שחשף. בכך הפכו השופטים את החלטת המחוזי, שזיכה אותו מכל האישומים נגדו.
רותם היה קצין חקירות ומודיעין ברשות המסים שטען שנחשף בה לפרשיית שחיתות חמורה. בעקבות תלונה שהגיש התנהלה חקירת משטרה בשנים 2004-2003, וזו הועברה לטיפולה של פרקליטות מחוז תל אביב. אלא שפרקליטת המחוז דאז, רות דוד, הורתה לסגור את התיק מחוסר ראיות ומחוסר אשמה. בינתיים פוטר רותם מרשות המסים בגלל המידע שמסר, ורק ב-2015 נקבע שיש לפצות אותו, לאחר שמבקר המדינה קבע כי "הרשות פעלה בעניינו בניגוד לדין ולמנהל תקין".
רותם ניהל במשך שנים מאבק עיקש כדי שטענותיו על מעשי שחיתות יתבררו בבית המשפט, עד שב-2015 הוגש נגדו כתב אישום דווקא נגדו: נטען בו שכל אימת שאדם שאליו פנה סירב לקבל את טענותיו, או לקדם את התיק בהתאם לגישתו, רותם עלב בו, הטריד אותוֹ והשמיץ אותוֹ.
בין השאר, נטען, הוטרדו על ידו שוטרים, פקידים ברשות המסים, פרקליטים ויועצו של שר המשפטים דאז. בכתב האישום צוין שלעיתים הטיח רותם עלבונות פנים אל מול פנים, לפרקים בשיחות טלפון או במסרונים ולפעמים באמצעות פקס. מעשיו, הודגש, התפרשו על תקופה של כחמש שנים.
ב-2016 הורשע רותם בבית משפט השלום ב-15 עבירות של העלבת עובד ציבור ו-20 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק. לצד זאת הוא זוכה מכל עבירות האיומים שיוחסו לו ונגזר עליו מאסר על תנאי.
רותם ערער למחוזי בתל אביב וזוכה מכל האישומים שיוחסו לו. השופט גרשון גונטובניק קבע אז כי "מעשיו של רותם נבעו מרצונו לחשוף שחיתויות. ביטוייו נשאו אופי פוליטי, ומשכך על הפרק פגיעה בחופש הביטוי. משאלו הם פני הדברים, יש לבחון אם ההחלטה להעמיד את רותם לדין עומדת במבחני המידתיות, ועולה בקנה אחד עם עקרון השיוריות בפלילים, עקרון שעל פיו יש לעשות שימוש בדין הפלילי כמוצא אחרון, לאחר שמוצו כל החלופות האחרות שאינן פליליות".
שופט המחוזי גונטובניק התבסס בהחלטתו על "דוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים" – דוקטרינה שפותחה בעיקר בכתיבה אקדמית.
אולם המדינה החליטה לא לוותר וערערה לעליון. עוה"ד נעמי גרנות ואפרת רוזן-גולדשטיין מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה טענו שאין מקום לכינונה של הדוקטרינה האמורה, המבקשת לשנות את פניו של המשפט הפלילי בישראל באופן דרמטי, מזיק וללא הצדקה.
בית המשפט העליון קיבל את כל טענות המדינה, ודחה את עצם כינונה וקיומה של הדוקטרינה בדין הפלילי הישראלי. בהתאם הוא הרשיע כאמור את רפי רותם בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
רותם מסר בתגובה: "אני מבין שמדינת ישראל רוצה אותי מורשע, אבל הציבור מגבה אותי, מחזק אותי ואני אמשיך לפעול למענו. תפרו לי 107 תיקים פליליים. נעצרתי על רצח, צרור יריות ומטען חבלה לפרקליטות. אם מכל הדברים האלו הצליחו להלביש לי הטרדה במתקן בזק - מצבי מעולה. מדובר בפסק דין שקרי ומוזמן על ידי הפרקליטות שרודפת אותי בגלל שחשפתי את עניין רות דוד. נכתבו שם דברים שקריים. לא הטרדתי אנשים מול בני משפחותיהם כפי שנכתב. שופטי העליון העדיפו את רות דוד על פניי. כמו שנלחמתי עשר שנים והצלחתי עם צ'יקו אדרי שלא הפך מפכ"ל, כך אפיל את כל המושחתים. לא אוותר".
עו"ד איתן ענבר, שייצג את רותם עם עו"ד רוית צמח, מסר: "אם יתאפשר נגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב של שופטי עליון. אנחנו חושבים שפסק הדין הזה משנה ומרע את המצב המשפטי של אנשים שמוגש נגדם כתב אישום, כי נקבע לראשונה שהפרקליטות ותביעות חסינות באופן מוחלט מביקורת שיפוטית. מותר לבקר את שרים וחכ"ים. בפסק הדין נאמר שאין לערער על שיקול הדעת של התביעה בהגשת כתב אישום. המשמעות היא חסינות מוחלטת לפרקליטות ופגיעה אנושה בזכויות נאשמים".