שוב מתייחסים לרופאים כמו עבדים

אחרי שהכרנו לעומק את הנפשות הפועלות במשרד הבריאות, מותר לנו להסתכל להן בעיניים, לתבוע את עלבון המתמחים ולדרוש מערכת ראויה יותר

מרב בטיטופורסם: 10.05.20 , 12:04

הפגנת מתמחים בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: תומי הרפז )

הפגנת מתמחים בכיכר הבימה (צילום: תומי הרפז )

האבסורד הגדול ביותר שטמון בלב מחאת המתמחים ברפואה, מגלם בתוכו את מצבם: הם חיים באורח שכבר מזמן היה הורג את המטופלים שלהם. עם משמרות שאורכן 26 או 30 שעות ושבמהלכן אין זמן לשבת או לשכב, לאכול או להרים טלפון הביתה לשאול את הילד איך היה בבית ספר, ללכת לשירותים או סתם לאכול סלט בנחת, ועם מערכת שרואה בהם עובדים שחורים ואינה מפנה אותם לטובת ההתמחות המקצועית שלהם, הם למעשה חיים בתחתית שרשרת המזון של שוק העבודה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

האנשים המופקדים על בריאותנו חווים מתח וחרדה, עלייה במשקל, חיפוש אחר פתרונות תרופתיים, והם ישנים פחות מנהג משאית בכביש המהיר בלואיזיאנה. אין להם זמן להיות עם המשפחה שלהם, להקפיד על שגרת אימונים, לבנות זוגיות בריאה, לשוחח כל יום עם ההורים המתבגרים, לסדר רגע את המחשבות לקראת העתיד הלא זוהר.

עד היום בנו ממשלות ישראל על צעירות וצעירים הנגועים ב"חיידק הרפואה" – הסימפטומים כוללים תחושת שליחות כמעט אובססיבית לרפא מחלות בבני אדם, מוטיבציה עיוורת לכשלי מערכת הבריאות, ולעיתים גם טראומת ילדות נושנה שיש לתקן. הם לא לקחו בחשבון את הדור החדש. אלו שנולדו בקצה האלף הקודם וחונכו לתרגם מחיאות כפיים ממרפסות, לתנאי עבודה מינימליים, שעמדו אמש בכיכר ותבעו בצדק את מה שמגיע להם, את מה שמגיע לכולנו.

בני דור ה-z הוכיחו אתמול כי הם אינם מתכוונים לוותר על קצה זנבה של האמת שהתגנבה מתחת לאפנו בזמן הקורונה: המעבר הבהול למשמרות של 12 שעות – צעד הכרחי בימי מגפה שנועד להגן על הידבקויות בתוך הצוותים הרפואיים, הוכיח כי הדבר, ובכן, אפשרי בהחלט. מי שראה את האור, כבר לא ייסוג אחורה לאפלולית המפוקפקת של תנאי העסקה מחפירים.

אלו מהם שהציצו רגע לשידורי הטלוויזיה ראו כמונו איך מתהפכות היוצרות: חיילים במדים נטשו את עמדות הקרב כדי לחלק מזון למסוגרים בבתיהם, בזמן שאנשי רפואה נטשו את חייהם והתגייסו להצלת שלום האומה. העובדה שהצליחו במשימתם, כמו ההערכה העצומה לה זכו מצד הציבור הרחב, שוב לא זכו להכרה מצד המדינה ששלחה אותם ללא הכנה מוקדמת לשדה קרב מדמם, והתזכורת אמש בכיכר הייתה הכרחית מבחינתם.

אחרי שהכרנו לעומק את הנפשות הפועלות מאחורי הקלעים של משרד הבריאות, חלקנו עם הבר סימן טובים, רגעים טובים ופחות טובים, כבר מותר לנו – הציבור בישראל – להסתכל לפקידים הבכירים בעיניים ולתבוע את עלבון המתמחים, לדרוש מערכת בריאות שלא מתייחסת לאנשיה כעבדים, ולהגיע לחורף הבא בכוחות מחוזקים ובריאים.