מאות אלפי מפוטרים מול עשרות שרים: "צריך להביא אוכל הביתה"
שירה פוטרה מעבודה כעורכת דין: "הבוס אמר שהמצב על הפנים". מריה נאלצה לצאת לחל"ת כדי לטפל בילדיה ופוטרה: "לא יודעת איך נסגור את החודש". רגע לפני שתושבע הממשלה הגדולה והיקרה בתולדות ישראל, מאות אלפי ישראלים חוששים מעתידם הכלכלי. אלו הסיפורים שלהם
עבור שירה, מריה, ספיר, עדי, אדית ועוד מאות אלפים שפוטרו מאז החל משבר הקורונה ניתן היה לעשות שימוש נבון יותר ב-900 מיליון השקלים שיוקדשו להקמת הממשלה המנופחת בתולדות ישראל. 36 שריה יושבעו ביום חמישי הקרוב. למרות הדיבורים על חזרה לשגרה של המשק, יש ישראלים רבים שעבורם השגרה לא תשוב להיות כשהייתה. זה סיפורם.
עלות ממשלת האחדות: 900 מיליון שקל
שירות התעסוקה: שיעור המפוטרים מכלל דורשי העבודה החדשים הוכפל באפריל
"חיים מהיד לפה"
שירה, אם לשניים מרמת גן, עבדה כעורכת דין בחברת נדל"ן כמעט ארבע שנים והוצאה לחל"ת בעקבות משבר הקורונה. בתחילת החודש קיבלה שירה הודעה נוספת ממקום עבודתה שבה התבשרה על פיטוריה. "הבוס שלי התקשר ואמר שהמצב כרגע על הפנים ולא יהיה אפשרי להחזיר אותי לעבודה כי היו הרבה ביטולי חוזים. התחושה היא שהוא זרק אותי בתקופה קשה", סיפרה שירה.
דמי האבטלה שקיבלה עד כה מכסים את הוצאות הבית הבסיסיות, וכעת שירה חוששת ששגרת חיי משפחתה תשתנה. "גם לבעלי קיצצו מהשכר, בלי דמי האבטלה לא הייתי יכולה לחיות. אני משלמת שכר דירה ברמת גן ועל גנים והתרגלתי לחיות ברמת חיים מסוימת אבל אצטרך להוריד אותה בקרוב".
גם מריה, שעבדה כמנהלת פרסום ושיווק בסופרמרקט במעלות, חוששת שלא תמצא עבודה חדשה. לאחרונה, בשל הקושי למצוא סידור לילדיה שלא היו במסגרות החינוך בעקבות המצב, ביקשה לצאת לחל"ת, ימים ספורים לאחר מכן היא פוטרה.
"יהיה מאוד קשה למצוא עבודה. היה לי ג'וב של אחד מאלף. אין לנו שום עזרה ותמיכה מהמשפחה ואני לא יודעת איך נצליח לסגור את החודש", סיפרה. את המשכנתא היא מתקשה לשלם וכעת חוששת שלא תצליח לעמוד ביתר ההוצאות: "אנחנו חיים מהיד לפה. אני מטבעי בן אדם אופטימי אבל איך אני אמורה להסתדר עם 1,200 שקל ובחודש הבא בערך 2,900 שקל? אלו סכומים זעומים, כל החיים שלי השתנו".
"הרבה חברים חזרו לגור אצל ההורים"
אסטרטגיית היציאה שמאפשרת הקלות נוספות מדי שבוע על התקהלויות בציבור, סימנה את ענף אומנות הבמה כאחרון שישוב לפעילות. העוסקים בתחום מעריכים שייקח זמן רב עד שהקהל יגיע וייתכן שלא כולם יוכלו לשרוד.
ספיר וולך, זמרת ומוזיקאית מספרת שכבר חודשיים לא עלתה על הבמה. "נראה שייקח הרבה מאוד זמן עד שנוכל לחזור לקהל, בינתיים אני מעבירה פה ושם שיעורים בזום, אבל זה לא מספיק בשביל להתפרנס", אמרה.
וולך נאלצה לעזוב את הדירה שגרה בה בתל אביב ולעבור להתגורר בדירה של בן זוגה בצפון הארץ. "המזל שהיה לי את הפתרון הזה ועכשיו אני לא צריכה לשלם שכר דירה, ההורים עוזרים לי הרבה בתקופה הזו, זה מאוד קשה".
ספיר מספרת שבמקצוע שלה כמעט ולא ניתן לעבוד רק עבור מעסיק אחד: "אני שכירה בקונסרבטוריון, שם הוציאו אותנו לחל"ת כי אין הופעות ומה שאני מקבלת מביטוח לאומי זה ממש מזערי. במקביל אני מופיעה באופן עצמאי ומלמדת, עכשיו הכל פשוט נעצר וזו תקופה קריטית עבורי גם מבחינה מקצועית - זה הזמן שלנו לבנות את השם שלנו והקהל - אבל אנחנו לא יודעים מתי נוכל לחזור אל הקהל שוב".
גם השחקן והמוזיקאי עדי זק, לא רואה את האופק. "מ-15 במרץ סגרו את כל התיאטראות בארץ ומאז אנחנו בבית. אנשים בתחום שלי נאלצים לאלתר ולמצוא דרכים להתפרנס, חלק עושים שיעורים פרטיים בזום או הופעות בבית אבות וחלקם פשוט מקווים לפיצויים וסיוע מביטוח לאומי".
עדי חי בחיפה ונאלץ להתנחם בשכר דירה נמוך יותר מתל אביב, אך מספר על החברים מהתעשייה שלו שנמצאים בקשיים כלכליים. "הרבה חברים שלי חזרו לגור אצל ההורים כי לא יכלו להחזיק את הדירה במרכז, היו כאלה שנאלצו לעסוק במקצועות אחרים כי אין ברירה חייב להביא כסף ואוכל הביתה".
הוא הוסיף: "זה בעיקר לשרוד את התקופה הזו, אנחנו גם לא יודעים מתי נחזור בתיאטרון אתה לא יכול להפעיל הצגה של 20 איש, זה אולי מכסה משכורת של שחקן אחד וגם אנחנו לא יודעים אם אנשים ירצו להגיע למקומות צפופים עם הרבה קהל כי יפחדו להידבק".
"זה מצב קיצוני, מפחדת שאשאר בלי כלום"
כידוע, בענף התעופה המצב קשה לא פחות, וקשה לראות מתי ישתפר. אדית שמונר מרחובות התקבלה לעבוד כדיילת קרקע בנתב"ג, ונתבקשה לעבור קורס של שבועיים כבשסיומו פוטרה. "עברנו קורס אינטנסיבי מאוד. כל יומיים בערך נבחנו על החומר והשקעתי ממש כדי לעבור את הקורס ולהתקבל לעבודה אבל יום לפני המבחן האחרון בקורס, הודיעו לנו שאנחנו מפוטרים", סיפרה.
לפני קורס הדיילות אדית עבדה כדיילת שיווק וגם בתחום זה היא מתקשה למצוא עבודה: "למרות שאני לא רוצה לחזור אחורה, ניסיתי לחפש גם במכירות אבל קשה למצוא עבודה גם בתחום הזה עכשיו". בכאב היא אומרת שלא דמיינה שתהיה מובטלת בשנות העשרים לחייה "זה מצב קיצוני, אני מפחדת שאשאר בלי כלום, אני צריכה לחשוב עשר פעמים אם לקנות משהו ומשתדלת לא לבזבז כסף כדי לא להיעזר בהורים".
מפעל הזכוכית פניציה צפוי להיסגר: "יום עצוב"
בתוך כך, אם לא יקרה נס של הרגע האחרון , מפעל הזכוכית פניציה שבאזור התעשייה ציפורית בנוף הגליל יחל את תהליך סגירתו ביום חמישי. ועד העובדים חתם אתמול על הסכם עם ההנהלה בדבר פיצויים ל-280 עובדי במפעל שיפוטרו - לצורך סגירתו של המפעל הקיים כבר יותר מ-80 שנה.
ביום חמישי צפוי להתחיל תהליך כיבוי התנור, שבו מיוצרת הזכוכית, הליך בלתי הפיך שמשמעו סגירת המפעל.
"אני יודע שבזמן שחתמתי על ההסכם אבא שלי התהפך בקברו", אמר יו"ר הוועד, חיים קטרו - דור שלישי לעובדים במפעל. "זה יום עצוב שבו מאות אנשים הולכים הביתה, ומדובר במקרים רבים באנשים מבוגרים, בשנות ה-50 וה-60, שאני לא יודע אם ואיך ימצאו עבודה אחרת. "אף אחד גם לא ייצא מפה עם מיליונים, שיוכל לשבת בבית ולא לעבוד. קיבלנו את מה שמגיע לנו, אולי טיפה יותר. רק שלאנשים יהיה ממה להתקיים עד שימצאו משהו אחר".
היום ינסה מנכ"ל פניציה, אייל זגגי, לשכנע את ועדת הכספים של הכנסת לפעול להצלת המפעל. על מנת להשאיר את מקום העבודה המרכזי כל כך, פעיל, יש צורך בהזרמת 30 מיליון שקל מחד, וצמצום הייבוא הזול מטורקיה וסין מאידך.
לפי ההבנות בין הליכוד לכחול לבן, מספר השרים צפוי להיות כפול מהמספר שאושר בעבר בחוק - ויתמנו יותר מ-40 שרים וסגני שרים סביב שולחן הממשלה. העלויות צפויות להגיע קרוב למיליארד שקל בשל מגוון השירותים והתנאים שעל המדינה כעת לממן: לשכת שר, הכוללת את שכרם של השר ושמונה אנשי לשכתו, רכב שרד ונהג, כשאחזקת הלשכה וכל ההטבות (לא כולל נסיעות לחו"ל ואירועים), מגיעה לכ-6 מיליון שקל בשנה.
לפנייה לכתב/ת 
