שרת העלייה והקליטה הבאה: "אירוע מרגש"
בגיל שלוש עלתה פנינה תמנו שטה יחפה לישראל. אחרי 36 שנה היא סוגרת מעגל עם מינויה לשרת העלייה והקליטה, ותהיה גם השרה הראשונה מקום המדינה שהיא ילידת אתיופיה. "צריך לאהוב את העולים ולזכור שהם נכס"
"זה אירוע מאוד מרגשי עבורי. סגירת מעגל לשם פתיחת מעגל חדש": כך אמרה שלשום (יום ה') חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שרת העלייה והקליטה הבאה של ישראל. מינויה של שטה קובע תקדים היסטורי: היא השרה הראשונה מאז קום המדינה שהיא ילידת אתיופיה.
"ברגעים האלה מי שמלווה אותי זו הילדה בת השלוש שהגיעה לארץ יחפה, בלי אמא, ואחרי מסע קשה. אני זוכרת את הרגעים והשנים הקשות במרכז הקליטה ומרגש לחשוב שהילדה הזאת תהפוך לשרה בממשלת ישראל", היא אמרה.
"יש פה משהו מאוד סמלי, בייחוד שאני אהיה אחראית לעידוד העלייה לארץ והקליטה", הוסיפה. "עולה חדש תמיד נשאר עולה חדש ולא משנה כמה שנים עוברות. הנפש של עולה חדש והעלייה לארץ פועם בלב. זה תמיד ליווה אותי. העלייה זה הלב של מדינת ישראל. ככה נבנתה המדינה הזאת".
את היום החלה תמנו שטה בפגישה עם הוריה שנתנו לה את ברכתם ומאוד התרגשו. משם נסעה לבית הכנסת של סבא שלה באשדוד, שם יש ספר תורה בן יותר מ-200 שנה שסבה שהיה קייס גדול הבריח לארץ ישראל דרך ארה"ב.
תמנו שטה נכנסת למשרד שנדחק בשנים האחרונות לשוליים בשעה שהוא הופך להיות שוב רלוונטי עם צפי לעלייה לארץ של בין 50 ל-100 אלף יהודים בשנה בעקבות משבר הקורונה. "אנו כמדינה צריכים להיות ערוכים לא רק לעלייה אלא לזכור שמרגע שנוחתים יש תהליך של קליטה ושילוב שתלוי בנו איך אנו עושים את זה. לא צריך רק לאהוב עלייה אלא גם לאהוב את העולים ולזכור שהם נכס", אמרה תמנו שטה.
"מאוד שמחתי שבתוך קווי היסוד של הממשלה מופיע סעיף שלפיו הממשלה תיתן דגש לנושא העלייה והקליטה ותפעל נחרצות להגברת העלייה מכל ארצות תבל וקליטתם המוצלחת", היא אמרה. "זה בעשרת הדיברות של הממשלה הקרובה והמשימה שלי זה ההיערכות הטובה ביותר לעניין. אני מצפה שהנושא הזה יהיה בראש סדר העדיפויות וההתחלה טובה כי זה בקווי היסוד של הממשלה".
תמנו שטה, בת 38, נולדה ב-1981 בכפר וזבה במחוז גונדר שבאתיופיה, וב-1984, כשהייתה בת שלוש, עלתה לישראל במבצע משה דרך סודן. תחילה התגוררה עם משפחתה במרכז הקליטה בפרדס חנה, וב-1988 עברה לפתח תקווה, שם היא מתגוררת עד היום. היא התחנכה באולפנת צפירה, ולאחר מכן עברה לפנימיית כרמית ולמדה בתיכון "מכללת אורט" בגבעת רם בירושלים.
בשנת 1999 התגייסה לצה"ל לתפקיד סמלת מבצעים בפיקוד העורף, ומעת לעת הייתה גם זמרת בפיקוד, בטרם הוקמה בו להקה רשמית. ב-2002 החלה את לימודיה במשפטים, ובמקביל הייתה מדריכה של ילדים ונוער בסיכון ופעילה חברתית בשכונות מוחלשות בפתח תקווה.
ב-2004, עם היבחרה לסגנית יו"ר איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה בישראל, החלה תמנו שטה לעסוק בפעילות ציבורית. ב-2006 היא הייתה ממקימי מטה המאבק לקידום שוויון חברתי לקהילה האתיופית, והובילה מחאות נגד גזענות ואפליה, בעיקר בפרשת תרומות הדם ובנושאי אפליה דתית ואפליית תלמידים במערכת החינוך. בתקופה זו גם עשתה את צעדיה הראשונים בעולם התקשורת.
בשנת 2007 הגישה בערוץ הראשון לצד אורי לוי את תוכנית האקטואליה "שישי בחמש". בשנים 2012-2008 שימשה כתבת המשפטים של הערוץ הראשון. ב-2006 נבחרה לנציגת ציבור במועצת העיתונות בישראל, ובשנת 2007 הוסמכה לעריכת דין. בתחום זה עסקה תקופה קצרה, עד שב-2008 עברה באופן מוחלט לתחום התקשורת.
בשנת 2006 הובילה את המאבק שפרץ שנית נגד פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, ונגד אי-קליטתם של תלמידים ממוצא אתיופי באור יהודה ובפתח תקווה. על כך נבחרה לכהן כסגנית יו"ר איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה, והייתה חברה בעמותת "עולים ביחד" שמטרתה סיוע לאקדמאים יוצאי אתיופיה.
בשל פעילותה החברתית בעשור האחרון, ובעיקר בשל המאבקים שהובילה נגד אפליה וגזענות, זכתה תמנו שטה לפני ארבע שנים באות מרטין לותר קינג מטעם מכון Drum Major, שהוענק לה על ידי בנו של לותר קינג ונשיא המדינה ראובן ריבלין. ב-2012 עזבה את תחום התקשורת והתמודדה לראשונה לכנסת ה-19 מטעם מפלגת יש עתיד, וכשהייתה בת 31 נבחרה לכהן כחברת כנסת.
תמנו שטה היא האישה יוצאת אתיופיה הראשונה שנבחרה לכנסת בישראל, והיא אף מונתה לסגנית יו"ר הכנסת בקדנציה הראשונה שלה. ב-2015 הייתה ממובילי מחאת יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית. בבחירות האחרונות בחרה השרה להתפצל מיש עתיד וחברה לבני גנץ.
לפנייה לכתב/ת 
