בהיעדר ממשלה, ראשי עיר ניהלו את המדינה

בעת משבר כמו הפלונטר הפוליטי או מגפת הקורונה, נכנס השלטון המקומי לוואקום ותפקד היטב. ראש העיר רעננה מקווה שבירושלים מבינים זאת

חיים ברוידאפורסם: 15.05.20 , 11:45

חיים ברוידא(צילום: אלי דסה)

חוסר היכולת להשביע ממשלה בישראל, גם לאחר יותר מ-500 ימים, נתן ביטוי נוסף למה שמשבר הקורונה כבר לימד אותנו: הרשויות המקומיות הן החוסן ועמוד השידרה של החברה ושל המדינה. המגפה היא בבחינת נקודת האל-חזור שממנה והלאה יידרשו ממשלות ישראל לראות ברשויות המקומיות שותפות מלאות, ולשלבן בקבלת הכרעות לאומיות. בטח ובטח לא להנחית החלטות שלטוניות, שבכורח המציאות אינן ניתנות ליישום בפועל. במשבר הקורונה היו כאלה למכביר.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

חלפו הימים שבהם השלטון המקומי עסק רק בפינוי האשפה והפעלת גני הילדים. היום הרשויות המקומיות מקיפות את מעגל החיים של התושבים, מגיל לידה ועד האזרח הוותיק, בתעסוקה, בחדשנות, ביזמות, בתנועה, בתחבורה ובדיור בר השגה.

המצב הפוליטי לא מוסיף ביטחון ברמת האמון הציבורי, ובהעדר תקציב מדינה, וללא עשייה פרלמנטרית בכנסת ובוועדות שלה, נוצר שיתוק ביכולת להתאים את סדרי העדיפויות הלאומיים. את הריק שנוצר מילאו בהצלחה ראשי השלטון המקומי.

לכן, אני פונה לשלטון המרכזי בבקשה: תגדירו משימות ויעדים, אך תנו לראשי הרשויות את מרחב התמרון לבצע אותם על פי היכולות של כל רשות בסביבה שבשליטתה ובאחריותה.

נכנסתי לתפקיד ראש העיר רעננה לפני כשנה וחצי, וכמוני מצאו עצמם כל ראשי הרשויות האחרים בישראל מתחילת הקדנציה - סוף שנת 2018 - בוואקום של הנהגה ארצית הטרודה בהישרדות פוליטית ושלושה סבבי בחירות. אבל השלטון המקומי הוא גוף מסודר שזרועותיו מצויות בקשר רציף זו עם זו, וראשי הרשויות בוחנים פתרונות שיתופיים ולומדים זה מזה.

הרשויות המקומיות מילאו במהלך המשבר הפוליטי את החלל שנוצר בהיעדר ממשלה, והן העניקו פתרונות יצירתיים בתקופה שבה שרים בממשלת המעבר לא היו רשאים להכריע בסוגיות מהותיות.

ימי הקורונה הוכיחו שבעת משבר נושאים התושבים את עיניהם בראש ובראשונה לרשות המקומית שבה הם מתגוררים. הם מצפים מראשי הערים והיישובים ומהרשות המקומית כיחידת הביצוע, לתת תשובות ישירות ופתרונות לכל נושא ועניין, החל ממצוקות בעלות אופי עירוני ועד לשאלות פרטניות דוגמת פינוי אשפה נקודתי.

לכן אימצנו גישה פרואקטיבית ולא המתנו לפתרונות מהדרג הממשלתי. בעצמנו התווינו מדיניות מקומית על פי אופי העיר והיישוב, הפעלנו מערך מתנדבים, חילקנו מזון ותרופות, העמדנו אמני רחוב לטובת התושבים במרפסות, הפעלנו מערך מניעה ואכיפה של צווים, הענקנו הקלות לבעלי עסקים ויישמנו מערכים מקוונים כדי למלא את שעות הפנאי הרבות בימי הסגר.

כבר שנים שהרשות המקומית היא המגיבה הראשונית לכל אירוע אזרחי בשטחה. היא מכירה את הסביבה ואת אופי ויכולות הביצוע. בעידן שבו העורף הפך לחזית, ההנהגות המקומיות צברו ניסיון רחב בהתמודדות עם מצבי חירום, החל מאירועי טרור, נפילות של רקטות וטילים, וכלה בתרגולות ויישום מודלים אופרטיביים להתמודדות עם רעידות אדמה, שיטפונות ופגעי מזג אוויר.

ניתוח הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות בחודשי הקורונה הביא לכדי מסקנה כי מה שרואים מהמשרדים בירושלים לא תואם את המציאות. לדוגמה, להעביר לראשי הרשויות בסוף שבוע דף הנחייה על חידוש מערך לימודים בתכתיב של קפסולות, זו הנחתה שאינה ניתנת לביצוע בשטח. היוועצות קודמת עם הרשויות הייתה מונעת את הבלבול והכאוס מול הורי התלמידים.

נותר לקוות שעם הקמת ממשלה חדשה, יידע גם השלטון המרכזי להעריך את היכולות של השלטון המקומי ולהעביר משאבים וסמכויות לניהול וקבלת החלטות עצמאיות בראייה של טובת התושב.