34 אזרחים מול 34 שרים: מה מטריד את הישראלים?

34 שרים נשבעו אתמול (א') אמונים לממשלה הגדולה ביותר בתולדות ישראל, זאת בזמן שאזרחים רבים נאבקים עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. בעקבות השבעת הממשלה כינסנו 34 ישראלים שסיפרו על הדברים שמטרידים אותם ברמה האישית וברמת המדינה. לתשומת לב השרים, ראש הממשלה, וראש הממשלה החלופי.

השרה החרדית הראשונה והד"ר להיסטוריה: הפנים שמאחורי הממשלה

מהקורונה ועד לנטפליקס: המשימות המרכזיות של הממשלה החדשה

תומר בוחבוט, בן 41, מבאר שבע.

ברמה האישית: "מטריד אותי מאוד היחס לעצמאים ברמה האישית. אני משלם מיסים אסטרונומיים זה שנים, גם ביטוח לאומי, ובשעת משבר אנחנו גרים במקום שאינו תומך ועוזר".

ברמת המדינה: "עצוב לראות את אזרחי ישראל משוסעים חברתית. אני קורא לקברניטי המדינה למנות שר שיהיה ממונה על איחוי הקרעים בחברה הישראלית".

ירון סמימי, בן 38 מנתיבות.

ברמה האישית: "הכי מטרידים אותי הפערים שנוצרו אצל ילדינו בתקופה המאתגרת שעברנו. בנוסף נאלצנו להתמודד עם יציאה כאובה של חברים רבים לחל"ת והשבתת תוכניות רבות".

ברמת המדינה: "נדמה שהלכידות החברתית שלנו בישראל יודעת להרים ראש תמיד בעתות משבר וזה ממש מחמם את הלב וכל כך חשוב, בטח לאור ממשלת האחדות שקרמה אור וגידים ותוסיף עוד אור ואהבה".

(צילום: מקסים אמזלג)

דן בונבידה, בן 36 מדימונה. ברמה האישית: "מה שמטריד אותי זה שאני לעתים לא מספיק להושיט יד לכל מי שצריך. מבחינתי הדרך לאדם טוב יותר היא הכלה אמיתית ומשם אני חושב שאדם נבנה כאזרח".

ברמת המדינה: "יש מורכבות בגופי השלטון המקומי, לפני שנתלים באילנות גבוהים. הגיע הזמן שמנהיגי השלטון בכל עיר יבנו את הצעירים כשותפים ולא כבובות על חוט בלי משקל ועשייה ציבורית".

לאה סולומון-יהושע, מרצה באוניברסיטת בן גוריון.

ברמה האישית: "שיטות ההוראה בבתי הספר, גם בשנת 2020, תקועות במאה ה-19: ארבעה קירות, שולחנות, כיסאות, צפיפות בכיתות ומבחנים שבודקים יכולת של דג לטפס על עץ".

ברמת המדינה: "שהנכדים של כולנו עדיין ישלמו את הריבית על ההלוואות, והגירעון הקיים כדי לשלם את הוצאות הממשלה המנופחת שקמה".

(צילום: משה איתן קליין)

קרן שליסל אלקבץ, אמא לשלושה מבית קמה.

ברמה האישית: "מטריד אותי שיש לנו זיכרון קצר, קולקטיבי ואישי. בשיא ימי הקורונה השיח היה על הערכה של הדברים החשובים באמת בחיים, הייתה אשליה שדברים ישתנו, ייראו אחרת".

ברמת המדינה: "מטריד אותי שההתנהלות היא בשיטת 'כיבוי שריפות'. יש תחושה שלקברניטי הספינה אין מושג לאן מפליגים וזה גם לא ממש מעניין אותם".

שרה אינדורסקי, בת 68.

ברמה האישית: "מטרידה אותי חוסר היכולת למעוך את הנכדים, לטוס לחו"ל, לפגוש חלק מהם ולטייל".

ברמת המדינה: "מטרידה אותי רמיסת הערכים. האפשרות שאדם עם שלושה כתבי אישום שברגיל לא יכול להתקבל לעבודת שמירה יכול להציע עצמו כמנהיג באמצעות תרבות השקר ולקבל מחיאות כפיים".

אלון יעקובי, בן 37 מתל אביב.

ברמה האישית: "בעקבות הקורונה אני במעגל המפוטרים ויש בחיי חוסר ודאות כלכלית. בזמן שאני מחפש את עצמי ואת שכר הדירה הבא ממציאים פה תיקים ומשלמים מיליארדים לשרים ומשרדים".

ברמת המדינה: "השסע החברתי ממשיך להעמיק מדי יום. הגזענות והאפליה נגד מגזרים קטנים גדלה, וכל זאת בחסות הממשלה שמדברת רק על ביטחון ולא על החברה".

שני דימנט, בת 40 מרעננה.

ברמה האישית: "כאם חד-הורית הייתי מצפה להתייחסות טובה יותר מהמדינה כלפינו. יש פערים גדולים ברמת ההכנסה בין גברים לנשים, אפילו אם הם יעשו בדיוק את אותה העבודה".

ברמת המדינה: "אני מקווה שהממשלה הזו תשכיל לעבוד בדרך היושר ולא רק על פי אינטרסים פוליטיים קטנים".

יובל בסון, בן 32 מתל אביב.

ברמה האישית: "אמנם כבר יצאנו כביכול ממשבר הקורונה, אבל אני עדיין חושש מהתפרצות חוזרת או גל שני, בטח כשאני חושב על הוריי שנמצאים בקבוצת סיכון".

ברמת המדינה: "מה שהכי מציק לי זו השליטה הצבאית ביהודה ושומרון. זה תמיד מפריע לי, וזה שאף אחד לא שואל את השאלה כמה זה עולה לנו".

רפי לוזון, מדריך נוער מכרמיאל.

ברמה האישית: "מטריד אותי שאין מספיק התייחסות לנכים במדינה. כמו כן, אין מספיק התייחסות לנערים ונערות בסיכון. המצב שלהם נהיה יותר קשה מיום ליום. יש גם יותר ויותר משפחות מצוקה".

ברמת המדינה: "מטריד אותי שאנחנו לא מתקרבים בכלל לעשות שלום. מטריד אותי שאנחנו כמדינה לאט לאט מאבדים את הערכים שלנו, ובעיקר את הנושא של כיבוד האחר".

עמרי דה גרסיה, מנכ"ל חברת "אקולוגיה לקהילה מוגנת" מקריית מוצקין.

ברמה האישית: "הכי מטריד אותי זה המצב הכלכלי. ההתמודדות היומיומית החודשים והמרדף אחר סגירת החודש. הרצון, שמצוי אצל כל אדם, לספק את הצרכים הבסיסיים התערער בתקופה הזו".

ברמת המדינה: "הדבר המטריד ביותר זו ההתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה שפגע במשפחות רבות. יחד עם השיסוע הגובר זה שם אותנו כעם במקום לא טוב".

(צילום: יח"צ )

אורית שחם וואלך, בעלת משרד יחסי ציבור.

ברמה האישית: "אני חוששת מזה שכל הידע והניסיון שצברתי בעשרים השנה האחרונות לא יוכלו לבוא לידי ביטוי בגלל המצב הקשה שאליו נקלע תחום השיווק, הפרסום ויחסי הציבור בעקבות הקורונה".

ברמת המדינה: "דווקא עכשיו כשכוננה ממשלה חדשה כולי תקווה שריבוי הדעות בתוך הממשלה יצליחו להביא לידי ביטוי את ייצוג כלל המגזרים במשק".

הרב יואב אנדי, ראש המדרשה למנהיגות בקיבוץ חנתון.

ברמה האישית: "יש שאלות כלכליות, אי-ודאות כלכלית והמחשבה אם אנחנו חוזרים לשגרה או אם השגרה פשוט תשתנה ואין למה לחזור כי דברים יצטרכו להשתנות".

ברמת המדינה: "אני תוהה אם הדור הצעיר מאבד את האמון בפוליטיקה בכלל. הנזקים לטווח הארוך של המשחקים המלוכלכים והממשלות המנופחות. השני הוא החזרה לשגרה ומה יהיה עם אלו שלא יכולים לחזור לשגרה".

רדא ג'אבר, עורך דין תושב טייבה.

ברמה האישית: "אלימות, פשיעה וחוסר ביטחון אישי הם הנושאים שמדאיגים אותי ביותר ברמה האישית והחברתית".

ברמת המדינה: "מדאיגות אותי ההשלכות של חוק הלאום על מעמדי הלאומי והפוליטי במדינה, יחד עם העמדת השליטה בשטחים הכבושים וסתימת הגולל להסדר שיבטיח חירות לבני עמי".

סאמיה ערמוש מחמיד, פעילה חברתית מחיפה.

ברמה האישית: "מטריד אותי נושא הזכויות הסוציאליות לעובדים עצמאיים. המשבר האחרון המחיש לי עד כמה אין לעצמאים גב ועד כמה הם שקופים".

ברמת המדינה: "השיח הגזעני והמתלהם, לצד האלימות המשתוללת בחברה הישראלית בכלל, ובחברה הישראלית בפרט. אלה דברים בלתי נתפסים ובלתי נסבלים".

כאמל אגבאריה, יועץ ראש העיר תל אביב-יפו לענייני החברה הערבית.

ברמה האישית: "מאוד מוטרד מקולגות וחברים שנמצאים בחל"ת וייתכן שחלקם לא יחזרו לעולם התעסוקה. אי הוודאות בהחלט זורעים ויוצרים תחושה של חוסר יציבות".

ברמת המדינה: "ממשלה מנופחת, תפקידי שרים של כלום ושום דבר. הם מנותקים מהציבור, לא חשים בכאבם של יותר ממיליון מובטלים. נוצר כאן שסע כלכלי קשה לאיחוי וכל זה מהול בפערים חברתיים גדולים".

תאבת אבו ראס, פעיל חברתי מקלנסוה.

ברמה האישית: "הביטחון האישי שלי הוא דאגתי הראשונה. האלימות והפשע הגואה בחברה הערבית מסכן כל אדם בחברה, במיוחד אלה הפעילים נגד אלימות".

ברמת המדינה: "מטרידה אותי האווירה הפוליטית המידרדרת והגזענות הגואה בחברה הישראלית שפוגעת בחוסן של חברה זו".

ג'האד בדיר, עורך דין מכפר קאסם.

ברמה האישית: "מטרידה אותי חוסר האכיפה בחברה הערבית בכל הנוגע לנשק, אלימות ועבירות כלכליות מאורגנות, שהמשטרה נותנת להם יד חופשית לפעולה".

ברמת המדינה: "מטריד אותי היחס לערבים, והיחס המיוחד לכל מי שאינו ערבי. מטריד שאין צמצום פערים בכל היבט אפשרי ושיש דין אחד לערבים ואחר למי שאינו ערבי".

מחמד נדאל מחאמיד, פעיל חברתי מיפו.

ברמה האישית: "בגדול מטרידות אותי הבעיות של רוב בני גילי – בעיות הקיום של הזוגות הצעירים שסובלים מיוקר המחיה והדיור קשה ההשגה והמצב הכלכלי שמידרדר מיום ליום".

ברמת המדינה: "מטרידה אותי הגזענות שהולכת וגדלה מדי יום כלפי המגזר הערבי בארץ, ומדיניות האיפה ואיפה שרק הולכת והופכת ליותר משמעותית".

אחמד רסלאן, עורך דין מאעבלין.

ברמה האישית: "אין ביחסי הגומלין ביני לבין המדינה איזון. המדינה נוהגת בסטנדרט כפול ומגלה כלפינו יחס מפלה לעומת קבוצות אחרות בחברה הישראלית, וזאת בלשון המעטה".

ברמת המדינה: "המדינה אינה משרתת את ערכיה שנוסדה עליהם וממשיכה להקדיש את כל האמצעים לשירות ההישרדות הפוליטית של היושבים בראשה".

נעמי זולברג, אם לשלושה משדרות.

ברמה האישית: "אני מרגישה שהחזרה לשגרה של המשק מהירה מדי וחסרת היגיון".

ברמת המדינה: "יש ייאוש גדול כשאני מתבוננת בנעשה בפוליטיקה. יש הרגשה של בדיחה אחת גדולה שנעשית על גבו של הציבור".

(צילום: דביר אבירם)

חנן בר אסולין, בן 36 מיפו. ברמה האישית: "העסק שלי הוקפא באחת יחד עם כל המדינה בגלל התפרצות הקורונה והמדינה צריכה לחשוב איך אנחנו נתאושש מכל זה".

ברמת המדינה: "הציפייה מהממשלה היא להתחשב באלה שעובדים קשה עבור לחמם, שיבינו מה קורה בשטח, ושהמענק יהיה מותאם לעצמאים".

ישראל תורג'מן, בן 28 ואב לשלושה מדימונה.

ברמה האישית: "לצערי אני לא יכול להגיע לישיבה וללמוד, אבל ברמה המשפחתית התגבשנו מאוד. אנחנו נמצאים הרבה עם הילדים ונהנים מהמון זמן איכות שלא היה קיים קודם".

ברמה המדינית: "הפריע לי מאוד שיש ציבור גדול שמוחה נגד הקמת ממשלת האחדות ומימוש רצון העם וכל זאת בעת שאנחנו מתמודדים עם משבר שלא הכרנו".

ראניה אבו אלהווה, בת 23 ממזרח ירושלים.

ברמה האישית: "מטריד אותי שאני לא מרגישה אזרחית. התחושה היא שכל הזמן מתייחסים אלינו כאילו שאנחנו פליטים במדינה".

ברמת המדינה: "הכי מטרידה אותי זו ההתייחסות לחברה הערבית. מתייחסים לערבים באופן גזעני וקיצוני בהרבה מוסדות במדינה".

צבי שור, בן 28 מירושלים.

ברמה האישית: "הכי כואב לי שאני מתמודד עם בעיות שקשורות לאמא של הילד שלי ושאני צריך להילחם על הזכות המינימלית של להיות אבא לילד שלי".

ברמת המדינה: "הכי מפריע לי שאין שוויון וצדק בבית המשפט לענייני משפחה בין גבר לאישה. משום מה האישה זוכה תמיד בזמן שהגבר כבר נהיה החלש והאישה משתמשת בכל הכוח שהיא מקבל כדי לרמוס את הגבר".

תאיר זקן, בת 23 מירושלים.

ברמה האישית: "כאדם עם מוגבלות הכי מטריד אותי שהורידו את קצבת הנכות, שגם ככה ברצפה, ויש תחושה שזה בקרוב עוד ירד עקב המצב הכלכלי החמור במדינה".

ברמת המדינה: "הכי מטרידה אותי הממשלה האינטרסנטית עם מספר שרים שמעולם לא היה, וכל אחד צריך נהג ומאבטח בסכומים עצומים במקום להשקיע באנשים שאיבדו את הזכות של לכלכל עצמם בכבוד".

אושר אבקסיס, בת 33 ממרכז הארץ.

ברמה האישית: "המטרד היחיד שיש לי כרגע זה עתיד הילדים שלי. החינוך בארץ במתווה של היום לא מאפשר חזרה לשגרה, וזה גורם לפגיעה במקור הפרנסה שלי".

ברמת המדינה: "הכי מטריד אותי שהאמונה שלי במדינה אבדה. פוגעים לנו בחוק היסוד, בחירות, בילדים שלנו. פשעי מדינה מהגדולים שנראו בתולדות העם".

שרה רוזנבוים, בת 45 מבית שמש. ברמה האישית: "הכי מטריד אותי זה איך עושים פה שלום בעם. יש מתח בין הקבוצות השונות חילונים, חרדים, ערבים".

ברמת המדינה: "הכי מטרידה אותי מעורבות היתר של בג"ץ בדברים שאמורים להתבצע על ידי בחירת העם".

יצחק שבתאי, בן 31 מאלעד.

ברמה האישית: "מטריד אותי שאנשים לא מצליחים לסגור את החודש ורוב הצעירים לא יכולים לרכוש דירה בכוחות עצמם. אנחנו לא רוצים 34 שרים, מספיק לנו רק אחד, אבל שיעשה מה שצריך כדי שכל הזוגות הצעירים בישראל יוכלו לקנות דירה, גם אם אין להם הון עצמי מופרז".

ברמת המדינה: "מטריד אותי שהחרדים הפכו לשק החבטות של הפוליטיקאים והתקשורת. שדמנו הפך להפקר".

סער נווה.

ברמה האישית: "הייתי מאוד בלחץ. לא הבנתי לאן החיים שלי הולכים ברמה האישית, הרוחנית והנפשית, אבל מרגיש שאנחנו נכנסים לתקופה חדשה ויותר רגועה".

ברמת המדינה: "אני חושבת שזו הממשלה הכי ביזיונית שנראתה אי פעם. כל ההבטחות שנתנו לנו נמוגו. לא מטפלים בבעיות האמיתיות כמו נניח העלייה באלימות כלפי נשים. זה מרגיש שירקו לנו בפרצוף".

נועה לאריש, עצמאית ממושב עדנים.

ברמה האישית: "אני כרגע בהקמה של עסק לתכשיטים ואני שוקלת את צעדיי, אם בכלל כדאי לי לפתוח את העסק הזה, כי לא ברור מה יהיה, מאיפה יהיה למדינה כסף?".

ברמת המדינה: "המשבר הזה הוא בעיקר כלכלי. איך הממשלה הכי יקרה בתולדות מדינת ישראל תטפל בזה? כל מה שיהיה פה זה הגדלת הגירעון. מאיפה הם יסגרו את הגירעון הזה?".

מתן אבני מחיפה.

ברמה האישית: "בתור עצמאי אני בחוסר ודאות מוחלט. לפני חודשיים הפרנסה שלי נעצרה ב-75% וגם עכשיו לא ברור לנו איך אנחנו אמורים לחזור לשגרה בלי שנתנו לנו הנחיות ותנאים ברורים".

ברמת המדינה: "אנחנו במשבר הכי גדול שהיה כאן במאה השנים האחרונות, אבל לא לממשלה הזו פיללנו. חברי כנסת מתמנים לשרים לפי מי שנאמן למנהיג, ורק אחר כך חושבים אם הם מתאימים לתיקים שלהם".

ארי סנוני, בן 31 מרמת השרון.

ברמה האישית: "התחתנתי לפני יומיים והיה קשה כי ההורים שלי ורבים מהמשפחה שגרים בחו"ל לא יכלו להגיע. בנוסף, בגלל הגבלות הקורונה גם הרבה אנשים מהארץ לא יכלו להגיע".

ברמת המדינה: "מפריעים לי בעיקר הפקקים שחזרו לחיינו. המדינה חייבת לבנות יותר כבישים כדי שלא יהיו כאלה פקקים".

דן רפאל גבאי מעכו.

ברמה האישית: "עשו עלינו סיבוב. אני לא מזלזל בנגיף, אבל אני חושב שביחס למספר הנפטרים זה היה מוגזם לסגור את כל המדינה".

ברמת המדינה: "עשו מאיתנו בובות בתיאטרון ומכאיבים לנו בכיס, בזמן שהממשלה הזו מוציאה כספים על דברים לא רלוונטיים. ברור שאם היו פחות משרדים הם היו יותר יעילים".