פרופ' רוטשטיין מגיב לבר סימן טוב: "פעלנו בחוכמה? קשקוש"
מנכ"ל הדסה אמר בריאיון ל-ynet כי "האווירה במשרד הבריאות רותחת" אך ציין: "בתור אדם שאינו רופא, בר סימן טוב עשה את המקסימום". הוא שלל אפשרות שיהפוך מנכ"ל המשרד: "אשמח לייעץ לשר הבריאות הנכנס"
ברקע דברי שר הבריאות היוצא יעקב ליצמן ולפיהם "הייתה בהלת יתר" בכל הקשור לצעדים שננקטו לבלימת התפשטות הקורונה, וכי ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנע ללחץ של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, התראיין הבוקר (ב') באולפן ynet הפרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה ואמר כי "האווירה במשרד הבריאות רותחת". לדברים התייחס באולפן גם סימן טוב, שאמר כי "אני מכבד את ליצמן, פעלנו בחוכמה". על תגובה זו אמר רוטשטיין כי מדובר ב"קשקוש", והוסיף: "אני לא רוצה לפגוע במנכ"ל בר סימן טוב, הוא עשה את המקסימום בתור אחד שאינו רופא".
פרופ' רוטשטיין התייחס לחילופי הדברים ואמר: "אני ביחסי עבודה עם ליצמן עשור או יותר, אני מכיר את הנפשות האחרות במשרד, אני באמת התפלאתי". הוא הסביר: "אם תשים לב התגובות שמגיעות מתוך משרד הבריאות כל הזמן תחת 'בכירים במשרד הבריאות' תבין שהאווירה שם רותחת". רוטשטיין ציין "מותר לטעות" וביקר את היעדר השיח במשרד. לדבריו, "זה מה שהיה חסר, רב שיח עם קבוצות מומחים".
- בר סימן טוב אומר "פעלנו בחוכמה"
"זה קשקוש. תסתכל על מצרים, יותר טובה מאיתנו, קפריסין, יותר טובה מאיתנו, כריתים יותר טובה מאיתנו, יוון כולה. יש להם גם כן את ברסי? הוא גם סגר אותם בסגר נוראי? לא משנה מה עשו ומתי עשו. הבעיה בבריטניה נגיד, שהאשימו את ג'ונסון שהוא פעל מאוחר מדי - אני לא בטוח שזה נכון. אני כן בטוח שיש דמיון גדול מאוד בין בריטניה ובלגיה, צרפת ואיטליה, וזה שונה ממדינות מזרח התיכון ומדינות המזרח הרחוק".
- אבל את כל זה לא ידענו
"כל הטענה שלי אם המדיניות לא הייתה נקבעת על ידי בן אדם אחד, אם המערכת הייתה מסוגלת לפתוח את הפה ולדבר בזמן אמיתי בלי להיות מאוימת, אילו היה מתקיים רב שיח אמיתי שמבוסס על נתונים, אילו היינו דוגמים היה אחרת. בא משרד הבריאות ואמר לא צריך לעשות בדיקות, הבדיקות לא הצילו אף חולה. למה שכחנו את זה? גם היום, אני מזהיר שאנחנו פותחים את בתי הספר צריך לדגום את המורים".
"אם לא נבדוק אנחנו ניצור עוד מוקדי הדבקות, אי אפשר לפעול היום בעיניים סגורות, זו לא המגפה של 1918. היום יש לנו כלים וצריך לנצל אותם, צריך לדגום את האוכלוסייה. אי אפשר לבוא ולהגיד יהיו מיליון חולי קורונה, 5,000 מונשמים ומספר מתים באלפים. אי אפשר להגיד את זה, ואחרי שזה לא קורה להגיד 'איך ניצלנו'".
- אף אחד לא יודע מה היה קורה
"אנחנו יודעים מה קרה בסגר. כל התופעה של בני ברק וירושלים וביתר עילית ובית שמש קרו בסגר. שאתה לוקח בן אדם בריא יחד עם איש אחד חולה אתה מקבל כולם חולים. שעושים סגר צריכים לדגום ולהבין את מי סוגרים, היה צריך לחלק את הארץ לאזורים ירוקים ואדומים, בתוך הסגר היה צריך לבדוק מי חולה ומי לא ולבודד אותם".
פרופ' רוטשטיין ציין את מחדל בתי האבות ואמר כי "דיברנו על כך שמי שמסוכן זה האנשים המבוגרים ודווקא שם נכשלנו. לא הגנו על הקשישים בבית האבות". לדבריו, ניתן היה למנוע 40% ממקרי המוות מקורונה בישראל. "עובדה שאחרי שהעלו את פרופ' גמזו לראש ועדה בנושא והוא התחיל לטפל בזה עצרנו, אז אפשר היה למנוע".
- המערכת לא נתונה בידי אדם אחד, כולם אהבלים?
|חס וחלילה. פשוט עצרנו מאה אלף אנשים בבית כדי לחלץ סדר גודל של 70-80 חולים בקורונה. היינו תחת הקונספציה הזאת שאנחנו מסוגלים לשמור בבית שבועיים ויצאנו מהבעיה קרסה, עובדה. עובדה שלא היה לנו אף חולה קורונה לפני שהביאו את הקורונה לישראל. השאלה היא מה עשינו עם אלה שהגיעו?"
- אנחנו לפני גל שני?
"לדעתי, לא צריכים להפסיק לדגום את האוכלוסייה הבריאה במדגמים סטטיסטים. יש לנו מספיק מומחים לסטטיסטיקה שיכולים ליצור מדגם שיכולים להגיד מה קורה. מה שחשוב זה המורים. גם פה אם ראש העיר החל ממוצ"ש קיבלנו החלטה שהדסה תסייע לעיריית ירושלים לדיגום המורים. גם שמעתי שמועה שבית חולים איכילוב יתגייס לעירית ת"א לדגום את המורים. אם הציבור ידע שאנחנו דגמים את המורים הוא גם יהיה יותר רגוע".
- אתה אומר לדגום מורים בבית הספר, גם גננות?
"כן, כל מי שבא במגע שהוא עולה להגדרה שנקרא סופר ספרדר (מפיץ). בן אדם שבא עם מגע עם 30-40 איש ביום עבודה אחד נקרא סופר ספרדר. יכול מאוד להיות שנעבור שבועות ללא ווירוס ונשאל את עצמנו האם לקראת החורף נמשיך את המדיניות הזאת ואני טוען שכדאי להמשיך במדיניות של הדגימות האקראיות כי מזג האוויר מאוד משפיע".
פרופ' רוטשטיין הסביר: "אני מפחד מהטמפרטורות הקרות מכיוון שהווירוס יותר ערני. בתקופה הזו (בקיץ) אתה תראה שהסטטיסטיקה תהיה מעט מאוד הדבקות יחסית להדבקות קודמות".
- למה שלא תלך ותהיה מנכ"ל משרד הבריאות?
"אני מסרב חד משמעית. יש לי משימת חיים עכשיו - אי אפשר להתעלם, אני אחרי קריירה של כמעט 40 שנה בשיבא, יצאתי ממנה בחיים זה גם כן נס, לקחתי על עצמי משימה שניה של הדסה שגם היא קריירה ציבורית, אני לא נוהג לנטוש באמצע את המוסד. יחד עם זאת אני אשמח מאוד להיות יועץ לשר הבריאות שנכנס, אשמח להקיף את עצמי בסביבה של קולגות ולעשות איזו מועצה שתשב עם משרד הבריאות פעם בשבוע".
לפנייה לכתב/ת 
