אל תדווחו לי ששרב בחוץ. תסבירו לי למה

לדווח ב-2020 על אדם שמת ממכת חום מבלי להזכיר את משבר האקלים זו זילות חיי אדם, ואי-מילוי תפקידה של התקשורת: לקשור בין סיבה לתוצאה

יובל מירקופורסם: 20.05.20 , 11:23

(צילום: shutterstock)

התקשורת דיווחה השבוע בין השאר על "שרב קיצוני וחריג", ש"מסתמן כממושך ביותר אי פעם לתקופה", ועל גבר כבן 60 שמת ממכת חום. כמעט אפשר לטעות שהשרב הוא עניין אקראי ומשולל קונטקסט, משהו שפשוט נוחת עלינו וצריך ללמוד להתמודד איתו. אלא שבמדינות עולם שלישי כבר מתים כל שנה המונים ממכות חום, והמספרים מטפסים במהירות בהתאם לטמפרטורה העולמית הממוצעת המזנקת גם היא. אם זה עוד לא ברור - החיים שלנו בסכנה, ואם לא נפנים שקיים איום ממשי ונכנה אותו בשמו, משבר האקלים יהפוך למציאות בלתי ניתנת לשינוי.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

משבר האקלים הוא שם קוד לאינספור תופעות טבע קיצוניות ובלתי צפויות שנגרמות בעקבות התחממות אינטנסיבית של כדור הארץ. ההתחממות נוצרת מעלייה בריכוז גזי חממה באטמוספירה, שמופקים כחלק מתהליך שריפת דלקים מאובנים (גז, פחם ונפט) לצורכי הפקת אנרגיה.

מאז המהפכה התעשייתית עלתה הטמפרטורה העולמית בכמעלה אחת בממוצע עולמי, ובמזרח התיכון היא עולה פי 1.5 יותר מהר. מדובר בנתון דרמטי בהקשר של מערכות אקלים עולמיות: אפילו עלייה של שתי מעלות צלזיוס עד סוף המאה, שהיא התרחיש האופטימי לדעת מדעני אקלים, תגרום לעלייה משמעותית במספר גלי החום ועוצמתם, לירידה של 17% בכמות מי השתייה באזור ישראל, לעלייה גדולה בסיכון לבצורת ובאירועי גשם כבד הגורמים לשיטפונות, להכפלה של מספר המינים בסכנת הכחדה (כולל מינים חיוניים לייצור מזון כמו דבורים), להגברת הסיכון לשריפות ועוד. לאחרונה פורסם דו"ח של מדעני אקלים שהעריך שתוך 50 שנה, יותר ממיליארד בני אדם יחיו בתנאי חום בלתי נסבלים או יהפכו לפליטים.

אי אפשר להמשיך להכחיש שמשבר האקלים הוא האיום המרכזי של המאה ה-21. יותר מזה, אי אפשר להמשיך להכחיש שמשבר האקלים הוא תוצאה של התנהלות אנושית מכוונת, של מערכת כלכלית עולמית שדוחקת לקצה את הקיבולת של משאבי הטבע כאמצעי להשגת צמיחה מתמדת ואנרגיה זולה, ושל המדיניות הפוליטית שמשמרת את אותה מערכת. זהו הסיפור השלם של משבר האקלים, וצריך לדרוש שהוא יסופר כראוי.

אבל התקשורת הממוסדת ממעטות להביא לשיח המיינסטרימי את המשבר כעניין חדשותי בעל ערך לציבור, כולל השלכותיו ודרכי ההתמודדות איתו. אמנם חל שיפור בנושא בשנים האחרונות, אבל זו טיפה בים. דיווחים רפים וניטרליים לכאורה על "אירועי מזג אוויר" מונעים מהציבור להבין מול מה הוא עומד.

לדווח על אדם שמת בשנת 2020 ממכת חום מבלי להזכיר את משבר האקלים זו זילות חיי אדם ואי-מילוי תפקידה העיקרי של התקשורת: לקשור בין סיבה לתוצאה, להעז להוציא את האמת החוצה ולהוביל את השיח ההכרחי.

לתקשורת יש תפקיד מרכזי במאבק מול משבר האקלים. אם היא לא תהדהד הלאה את הסיפור, לעולם לא נצליח להיאבק ולבצע את הצעדים שימגנו אותנו מפניו. ההסכמה בקהילה המדעית על כך שבתוך עשר שנים נגיע אל נקודת האל חזור צריכה להיות קטליזטור לפעולה של כל אחת ואחד מאיתנו, ובמיוחד של גורמים בעלי השפעה רחבה.