הקרב על הונג קונג: "רגע מסוכן ביחסי ארה"ב-סין"
כוונת סין להגביל את האוטונומיה של הונג קונג עם חוק נגד "חתרנות" מעוררת זעם בארה"ב – שמאיימת לבטל את זכויות המסחר של המרכז הכלכלי העולמי. בצל ההאשמות שבייג'ינג אחראית לקורונה ודיווחים שבממשל טראמפ שקלו לחזור לניסויים גרעיניים, המומחים מזהירים: "אין מנגנון למניעת חיכוך"
כוונת סין לחוקק "חוק ביטחון לאומי" חדש שיחול על הונג קונג – כזה שעלול לפגוע באוטונומיה של הטריטוריה ואף אולי לאפשר לבייג'ינג הקומוניסטית להקים בסיסי מודיעין בתוך העיר – מעוררת התנגדות רבה לא רק בקרב הפעילים הפרו-דמוקרטיים שם, אלא גם ברחבי העולם, ומחריפה את הסכסוך עם וושינגטון, שם נשמעים איומים לתגובה חריפה אם המהלך הסיני ייצא לפועל.
המלחמה בין סין לטראמפ מאיימת על טייוואן
המלכוד הסיני של טראמפ / פרשנות
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
החוק שאותו מקדמת כעת סין נועד לדבריה להיאבק בהתבדלות, בחתרנות, בטרור ובהתערבות זרה בהונג קונג. הצעת החוק הוצגה אתמול בכינוס השנתי של הקונגרס הלאומי בסין, שנחשב לפרלמנט הסמלי שלה ולחותמת גומי להחלטות שכבר התקבלו על ידי ההנהגה הקומוניסטית.
המחוקקים בוושינגטון דורשים כעת להגביר את הלחץ על בייג'ינג ושוקלים לבטל את זכויות המסחר המיוחדות שיש להונג קונג עם ארה"ב, למרות שכמה ממנהיגי התנועה הפרו-דמוקרטית בהונג קונג חוששים מתגובה אמריקנית שכזו, ויש שם מי שמכנה זאת "אופציה גרעינית" – כזו שתפגע בכל הצדדים.
מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו תקף אמש בחריפות את החוק המוצע, שמתנגדיו חוששים כי יהווה נקודת מפנה היסטורית ביחסים של סין עם הונג קונג, שזכתה לאוטונומיה רבה לאחר שהושבה משלטון קולוניאלי בריטי לידיה של בייג'ינג ב-1997. פומפאו אמר כי החוק הוא בגדר "הפעמון שמבשר על מות האוטונומיה הנרחבת שבייג'ינג הבטיחה להונג קונג".
בשנה שעברה – אז טלטלה את הונג קונג תנועת המחאה הסוערת שפרצה מחשש שסין מנסה לפגוע בזכויות האוטונומיות של הטריטוריה – הקונגרס האמריקני העביר ברוב גדול חוק שמורה לבטל את הגישה המועדפת שיש להונג קונג לכלכלה האמריקנית, אם השלטונות בארה"ב יגיעו למסקנה שהיא לא נהנית עוד מאוטונומיה.
פומפאו אמר אמש שהמהלכים האחרונים של בייג'ינג ישפיעו "באופן בלתי נמנע" על החלטת מחלקת המדינה בנושא. "ארה"ב דוחקת נמרצות בבייג'ינג לשקול מחדש את ההצעה ההרסנית שלה, לעמוד בהתחייבויות הבינלאומיות שלה ולכבד את הרמה הגבוהה של אוטונומיה בהונג קונג, את המוסדות הדמוקרטיים ואת החירויות האזרחיות שלה – שהם הכרחיים על מנת לשמור על המעמד המיוחד שלה על פי החוק האמריקני".
להסתדר בלי הונג קונג
פומפאו דחה עד כה את ההכרעה בשאלת הסיווג האמריקני של רמת האוטונומיה בהונג קונג, החלטה שכאמור תשפיע על הגישה שלה לכלכלת ארה"ב. את הדחייה הזו הוא הסביר בכך שהקונגרס העממי הלאומי של סין רק כעת מתכנס. בעבר העריכו מחוקקים בוושינגטון שממשל טראמפ יימנע בסופו של דבר מסנקציות כלכליות שייפגעו במסחר עם הונג קונג. על החוק בשנה שעברה, שאליו התנגדה בייג'ינג נחרצות, טראמפ לא חתם ברצון של ממש, כיוון שאז המשא ומתן על הסכם לסיום מלחמת הסחר עם סין היה בעיצומו.
דניס קווק, מחוקק פרו-דמוקרטי מהונג קונג, אמר אתמול לקהל אמריקני שהאופוזיציה בעיר מוקירה את התמיכה האמריקנית בטרטוריה האוטונומית-למחצה. הוא קרא לשמור על ערנות, תוך שהוא מביע חשש שהמשטרה בעיר תצא בימים הקרובים למבצעי דיכוי נגד פעילי המחאה, בצל הקריאות לחידוש ההפגנות שפסקו בעקבות מגפת הקורונה.
עם זאת, הוא הביע חשש מכך שארה"ב תבטל את זכויות המסחר המיוחדות שיש להונג קונג, למרות שהודה שרבים בעיר זועמים על המהלך החדש של סין ויתמכו כנראה בתגובה אמריקנית כזו. "זה כמעט כמו אופציה גרעינית, שאם אתה משתמש בה, כולם ייפגעו, ולהונג קונג יהיה קשה מאוד להיבנות מחדש", קווק אמר במפגש מקוון של חברי תנועת קרן הריטג' השמרנית.
קווק הוסיף שקלף המיקוח היעיל ביותר יהיה להדגיש את החשש מהפגיעה בכלכלה של הונג קונג, אחד ממרכזי הסחר הגדולים בעולם, ובריחת משקיעים ממנה. "אם סין תהיה כל כך טיפשה ותאמין שהיא יכולה להסתדר בלי הונג קונג ולא צריכה מרכז פיננסי בינלאומי, אז ברור שאין משהו שניתן לעשות כדי לשכנע אותה אחרת", אמר.
קווין הסט, יועץ כלכלי בכיר של הנשיא דונלד טראמפ, השמיע טיעון דומה, ואמר לכתבים בבית הלבן, כי "הזלזול בחוק" מצד בייג'ינג יהיה "מאוד מאוד רע לכלכלה הסינית". דוגמה לאפשרות של פגיעה בכלכלה ניתנה אתמול, כאשר הבורסה בהונג קונג צללה ב-5.6% לאחר חשיפת פרטי החוק החדש שמקדמת סין.
מנגד, תומכי סין בהונג קונג טוענים כי החוק החדש יחזק דווקא את הכלכלה. מנהיגת הונג קונג קארי לאם, שמבקריה מכנים אותה "בובה של בייג'ינג", אמרה כי תפעל לקדם את החוק החדש שמוצע כעת בסין.
אתמול, עם חזרתה מבייג'ינג, אמרה לאם ביחס לחשש מפגיעה בכלכלת הונג קונג כי "השווקים עולים ויורדים", והזכירה שהיו אלה דווקא ההפגנות הסוערות בשנה עברה שפגעו בכלכלת העיר. "אחרי שעברנו כמעט שנה שלמה של שיבושים, אלימות ואי-ודאות, כל דבר שקשור להבטחת הביטחון הלאומי ושיסייע לייצב את הסביבה נדרש על מנת לקדם השקעות מקומיות", היא אמרה.
הרגע המסוכן ביותר?
בינתיים, בקונגרס האמריקני יש תמיכה משני צדי המתרס להגברת הלחץ על סין. שני סנאטורים, הרפובליקני פאט תומי והדמוקרט כריס ואן הולן, הציעו אתמול חוק שיטיל סנקציות על כל מי שיהיה מעורב בפגיעה באוטונומיה של הונג קונג, כולל בנקים.
מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, אף הזהיר כי ארה"ב תיאלץ לבחון מחדש את היחסים עם סין אם זו תוציא לפועל את כוונתה להגביל את פעילות האופוזיציה בהונג קונג. הסנאטור מרקו רוביו, בעל בריתו של הנשיא טראמפ, הביע חוסר אמון מוחלט בבייג'ינג, ואמר כי היא "תשקר כדי להשיג כל הסכם".
מרטין לי, שנחשב לאחד ממייסדי תנועת הדמוקרטיה של הונג קונג, השמיע טיעון דומה בוועידה המקוונת אתמול של קרן הריטג', והזהיר שסין עלולה להפר את הסכם הסחר החלקי שעליו חתמה לאחרונה עם ארה"ב. "אם בייג'ינג יכולה בהרף עין לקרוע הסכם בינלאומי שנרשם באו"ם מבלי שתיענש ותישא באחריות על כך, זה יעודד אותה להפר הסכמים בינלאומיים נוספים", הוא אמר.
הונג קונג היא רק סוגייה אחת שמלבה כעת את המתיחות בין ארה"ב לסין, שתי הכלכלות הגדולות בעולם. טראמפ ופומפאו האשימו את בייג'ינג באחריות למגפת הקורונה וטענו כי לא פעלה מהר מספיק – טיעון שמבקריהם אומרים כי הוא נועד להסיט את האשמה מהמחדלים-לכאורה של הממשל עצמו בניהול המשבר בארה"ב.
ריצ'רד האס, נשא המועצה ליחסי חוץ, הזהיר כי שתי המעצמות נמצאות "ברגע המסוכן ביותר" ביחסיהן, מאז שהיחסים הללו נורמלו לפני כארבעה עשורים. "רשימת המחלוקות הולכת וגדלה (הונג קונג היא רק האחרונה שבהן), אך אין שום רציונל אסטרטגי עבור היחסים או תוכנית למניעת חיכוך. שתי המעצמות עלולות רק להפסיד", כתב האס בציוץ בטוויטר.
בין המחלוקות הנוספות שמטרידות כעת את יחסי סין וארה"ב גם זו הנוגעת לטייוואן, כשלאחרונה מגבירה בייג'ינג את הקריאות לאיחוד עמה. סוגייה נוספת היא רצונה של וושינגטון לצרף את בייג'ינג להסכם להגבלת הארסנל הגרעיני של המעצמות, הסכם שכעת חתומות עליו רק ארה"ב ורוסיה.
מתיחות גרעינית
תוקפו של ההסכם הזה, New START, אמור לפוג בתחילת השנה הקרובה, ובינתיים דוחה וושינגטון את קריאותיה של מוסקבה לחידושו בשל רצונה לצרף לשיחות את בייג'ינג – שמסרבת לכך.
בהקשר זה דיווח הלילה העיתון "וושינגטון פוסט" כי בממשל טראמפ דנו לאחרונה באפשרות לערוך ניסוי גרעיני ראשון מאז הפסקת הניסויים הללו ב-1992. לפי הדיווח, הנושא עלה בפגישה שבה נכחו בכירי מערכת הביטחון האמריקנית, בעקבות טענות הממשל שרוסיה וסין עורכות ניסויים גרעיניים בעוצמה נמוכה.
גורם בממשל אמר שמטרת ניסוי שכזה תהיה לא רק להגיב לניסויים שלטענת האמריקנים סין ורוסיה מבצעות בסתר – טענה שאותה שתיהן מכחישות – אלא גם להפעיל לחץ על מוסקבה ובייג'ינג לחתום על הסכם משולש, שכאמור יסדיר את ארסנל הנשק הגרעיני של שלוש המעצמות הגדולות. עם זאת, באותה פגישה התגלעו חילוקי דעות קשים ובסופו של דבר הוחלט לפי הדיווח לנקוט בתגובה אחרת לניסויים שרוסיה וסין מבצעות לכאורה.
הדיווח הזה הגיע ימים ספורים לאחר שארה"ב הודיעה כי תפרוש מאמנת השמיים הפתוחים, שמאפשרת טיסות מעקב לא חמושות מעל המדינות החברות בהסכם. האמנה נכנסה לתוקף בשנת 2002 ונועדה להגביר את הביטחון והאמון בין המדינות החברות ולמנוע עימותים ביניהן. ארה"ב טוענת כי רוסיה מפרה את ההסכם.
באוגוסט אשתקד פרשה ארה"ב מהאמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF), הסכם שנחתם בינה לבין רוסיה ב-1987, בשלהי המלחמה הקרה, אחרי שנים של האשמות הדדיות על הפרת ההסכם. האמנה הביאה לחיסול ארסנל הטילים הגרעיניים לטווח קצר של שתי המעצמות הגרעיניות הגדולות בעולם.
לפנייה לכתב/ת 
