תקווה להט"בית, דווקא בממשלה הזאת
בכנסת הנוכחית נרשם ייצוג שיא של ח"כים מהקהילה. שניים מהם מחזיקים במשרדי ממשלה נחשבים. כל אחד יכול להוביל בגזרתו שלו את התיקון
מצביעי כחול לבן רבים, שהתאכזבו עמוקות מהפרת ההבטחה של בני גנץ שלא לשבת תחת ראש ממשלה עם כתב אישום, קיוו לממשלה אחרת. גם אלו מביניהם שרצו אחדות לא רצו כנראה את האחדות הזאת, שנוצרה בדרך מעוררת בחילה של המצאות משרדים וחלוקת ג'ובים מופקרת. אבל אם יש מקום לתקווה קטנה עבורם, זו קרן האור שיכולה לבצבץ בכל הקשור לקהילה הלהט"בית - בתנאי שנבחרי הציבור שהגיעו לכנסת עם הדגל הזה יהיו מספיק אמיצים כדי לנופף בו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הרבה בעיות מונחות לפתחה של הממשלה עמוסת התפקידים המגוחכים, מהמשבר הכלכלי ועד האלימות כלפי נשים. אבל הקואליציה הזו, דווקא בהרכבה הייחודי, צריכה גם לעשות צעד קטן עבור המוני הומואים ולסביות שבקיץ 2018 נהרו לכיכרות כדי לדרוש שוויון, אחרי שראש הממשלה הצביע נגד פונדקאות לגברים.
נכון, זו ממש לא הממשלה המושלמת גם בהיבט הזה: החרדים עדיין יושבים על השאלטר בכל הקשור לענייני דת ומדינה, ולא יהססו לסכל כל יוזמה פרו-להט"בית שתועלה לשולחן, אם תועלה. אלא שמול הספקנות שהומואים ולסביות רבים חשים באשר ליכולת של בית המחוקקים הישראלי להביא לשינוי אמיתי בחייהם, משהו משמעותי בכל זאת השתנה במאזן הכוחות. כמו שגנץ בעצמו ציין, זאת כבר לא ממשלת חצי העם שאליה התרגלנו.
אחרי שנים רבות מדי שבהן מפלגות שחרטו על דגלן את קידום זכויות הלהט"ב הסתפקו בצעקות מהאופוזיציה, יש להן עכשיו גישה לתקציבים ולמוקדי קבלת ההחלטות. 19 חברי הגוש של גנץ, שהבטיחו במהלך שלושה קמפיינים לקדם את זכויות הקהילה הגאה, יצטרכו גם לעשות ולא רק לדבר.
זה לא יהיה להם קל, אבל נתוני הפתיחה מעודדים: בכנסת הנוכחית נרשם ייצוג שיא של ח"כים מהקהילה, חמישה (מספר שיעלה לשישה אם יוראי להב-הרצנו ייכנס לכנסת דרך החוק הנורווגי). שניים מהם, אמיר אוחנה ואיציק שמולי, מחזיקים במשרדי ממשלה נחשבים. כל אחד מהם יכול להוביל בגזרה שלו את התיקון. כל זה בזמן שמארגן “מצעד הבהמות” בעבר בצלאל סמוטריץ' נותר בחוץ, ורפי פרץ שתמך בטיפולי המרה נדחק לתפקיד שולי.
שמולי אפילו דאג להכניס להסכם הקואליציוני סעיף חסר תקדים, שלפיו המדינה תעניק סיוע כלכלי לזוגות חד-מיניים שעברו הליך פונדקאות בחו"ל. לפי בדיקה של המרכז להעצמת האזרח, שיעור היישום של הסכמים קואליציוניים בממשלה הקודמת חצה את ה-70 אחוז, אז אולי יש פתח צר לאופטימיות גם בתנאים הלא פשוטים שבהם קם יצור הכלאיים החדש בכנסת.
בכל הקשור לסוגיה הלהט"בית, הממשלה הנוכחית פועלת בגבולות גזרה ברורים: בין האמירה החשוכה והמבחילה של פרץ ("ברוך השם, הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה") בראיון ל"ידיעות אחרונות" בינואר האחרון, לבין קביעת בג"ץ ההיסטורית בפברואר לאפשר פונדקאות לבני זוג מאותו מין, ולעגן את הנושא בחקיקה בתוך שנה. שני האירועים האלה, שונים כל כך זה מזה, צריכים להיות הכוח המניע של כל ח"כ ושר שהנושא בדמו.
גם אם המהפכה לא תתרחש מחר, הגיע הזמן לצעדים בכיוון הנכון, בעזרת האנשים הנכונים במקום הנכון. הקהילה הלהט"בית, בפרפרזה על דבריו של ניר ברקת לאחר שלא מונה לשר, למדה לרוץ למרחקים ארוכים - אבל הגיע הזמן להתחיל לראות את קו הסיום.
- סער גיט הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
מומלצים