כל מחלות הרקע של ארה"ב התפרצו בבת אחת
ימים אלה הם נקודת הרתיחה שאליה הגיעה האומה האמריקנית בגלל הנצחת הפערים הכלכליים, הגזענות והיכולת לקנות כוח וחופש בכסף מושחת
המחאות בארה"ב בין ג'פרי אפשטיין לדונלד טראמפ(צילום: AP, gettyimages)
אינני רופא ואינני יודע למלא מרשמים, אבל אם יכולתי, הייתי מיד מורה לחסן את ארה"ב. מקרה מובהק של חולה עם מחלות רקע. איך אני יודע? אני מביט על הסטטיסטיקה האיומה: יותר מ-100 אלף מתים ממגפת הקורונה, 1,500 בכל יום, והסוף אינו נראה באופק. העקומה טרם השתטחה. אמריקה חולה, ולא רק בנגיף.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ביממה האחרונה צפיתי בשלושה אירועים שהתחברו למעין משולש. הם לכאורה לא קשורים זה לזה, אבל יחד הם מספרים את הסיפור של אמריקה בעת המודרנית. אולי בכלל.
הראשון היה סיקור הפגנות הזעם ברחבי ארה"ב על הרצח של ג'ורג' פלויד במיניאפוליס, השני היה האיחוד של קפסולת החלל "דראגון" עם תחנת החלל הבינלאומית, והשלישי היה שידור הסדרה התיעודית "עושר מחריד" (Filthy Rich) על ג'פרי אפשטיין בנטפליקס. שלושה עולמות, שלושה סיפורים, שמתאחדים כולם למקום אחד ובו מדינה וחברה - דמוקרטיות, מגוונות, פורצות דרך - ובעת הזו במשבר עמוק.
זאת אמריקה: היא מגיעה לחלל ומציגה לאנושות טכנולוגיות מתקדמות, אבל באותה עת ממש, על הקרקע, מדובר באומה מפוצלת, חצויה, אלימה, מקוטבת בין עשירים לעניים, בין לבנים למיעוטים.
סיפורה של ארה"ב כיום הוא הפערים הכלכליים והחברתיים. השיטה הכלכלית האמריקנית, המבוססת על חופש ויוזמה, נלקחה בשבי בידי מיעוט קטנטן, זעיר, של עשירים מופלגים שהיטיבו להשתלט על המערכת הכלכלית ואחריה הפוליטית. החלום האמריקני של הזדמנות שווה, של הטוב מנצח, נפל חלל בפניהם.
שורש הרע שאנחנו רואים עתה בא לידי ביטוי בסדרת הטלוויזיה על אפשטיין, המהווה מיקרוקוסמוס של אמריקה היום. אדם מוכשר, מבריק כנראה, אבל עבריין מין סדרתי ונוכל מדופלם, שמהרגע הראשון בחייו רימה, שיקר, פגע ודרס נערות שנפלו קורבן ליצריו המיניים, אבל המערכת סלחה לו, קיבלה אותו והעשירה אותו.
במשך יותר מעשור נהגה בו מערכת החוק והמשפט בארה"ב בעדינות, ובעזרת קשרים, חברים וכסף – כמובן שכסף - הוא קנה לעצמו זמן כדי לשוב ולפשוע. ובינתיים, הגדולים והחשובים בארה"ב ובעולם באו בצל קורתו ונהנו מעושרו של פושע המין המורשע.
זאת השחיתות הטוטלית: חולשתה של מערכת הצדק האמריקנית הוכיחה שבארה"ב של היום הכסף יענה על הכול.
הסימפטומים של המחלה נראו מזמן. ארה"ב תחת דונלד טראמפ מוותרת על התפקיד המוביל שלה בעולם, מתמקדת בעצמה, מתעלמת ממשבר האקלים ומתרחקת ממשברים בינלאומיים כמו אלה בחצי האי קרים או בסוריה. בדלנות. אמריקה לפני הכול.
(צילום: AFP PHOTO / Facebook / Darnella Frazier,gettyimages)
ארה"ב היא דוגמא לעולם כולו. היא לימדה אותו כיצד אומה נלחמת לעצמאותה ומנחילה לאנושות הצהרת עצמאות שלא איבדה מטעמה גם כמעט 250 שנה אחר כך. הערכים שלה, הדמוקרטיה שלה, הם מקור לחיקוי. המדע, המחקר, התרבות והספורט שלה הגיעו להישגים מופלאים. אבל המחלות הפנימיות החלישו את המערכת החיסונית, והערכים האלה קרובים להתמוטט אחרי שהקורונה חדרה לגוף האומה האמריקנית ותוקפת אותה מבפנים.
ברגעים האלה, כאשר מתרחבים והולכים האש, המרי האזרחי, מעשי הביזה והפרעות, זקוקה ארה"ב יותר מכל למנהיגות. ברגעי מבחן כאלה מנהיגים נולדים או נעלמים. בסוף השבוע, כאשר המפגינים התקרבו לבית הלבן, הוברחו הנשיא טראמפ ומשפחתו לבונקר תת-קרקעי כדי לשמור על ביטחונו. מטאפורית, ייתכן שהוא עדיין שם. העם האמריקני, העולם, מחכים לו.
ד"ר נחמן שי הוא פרופסור אורח באוניברסיטת אמורי באטלנטה, ארה"ב, מטעם "המכון ללימודי ישראל". בעבר היה ח"כ, דובר צה"ל וסגן נשיא בכיר באיחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר נחמן שי
צילום: ג'ורג' גינסברג
מומלצים
