נפלא פה? עובדה שהירידה מהארץ בשפל
גם אם נדמה לכם שברלין וסן פרנסיסקו מתמלאות מדי שנה בישראלים לשעבר, המספרים מראים אחרת. עכשיו השאלה מה עושים עם אלה ששם
ארכיון. דגל ישראל על שער ברנדנבורג בברלין(צילום: AFP)
כולם עוזבים ועוברים לברלין או לסן פרנסיסקו? על פי הנתונים ממש לא. מספר המהגרים מישראל בשנים האחרונות נמצא בירידה משמעותית. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשלושת העשורים האחרונים - שנות השיא בהגירת ישראלים לחו"ל היו 2004-2001, שנות האינתיפאדה והמשבר הכלכלי, וכן השנים 1993 ו-1995. בתקופות אלה עזבו יותר מ-27 אלף ישראלים מדי שנה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בשנתיים האחרונות, לעומת זאת, בהמשך למגמה של כמעט עשור, נרשם שיא שלילי הן בירידה מהארץ והן במאזן ההגירה (מספר היוצאים מהארץ פחות מספר החוזרים): ב-2017 עזבו רק 14.3 אלף למדינות אחרות, ומאזן ההגירה, שעמד על כמעט 20 אלף ישראלים בשנות האינתיפאדה ועל יותר מ-15 אלף בתחילת שנות ה-90, עמד על כ-5,800 בלבד.
במונחים ריאליים, הכוללים את הגידול באוכלוסייה, מדובר בירידה משמעותית אף יותר. לדוגמה, מספר העוזבים ב-1993 וב-2001 הייתה זהה (27.2 אלף), אולם אם לוקחים בחשבון את הגידול באוכלוסייה בישראל בשתי נקודות הזמן הללו, מדובר בירידה של 18% במספר המהגרים מישראל.
- הם תפסו אמריקה. אנחנו עוד נתגעגע אליהם
/ ד"ר נחמן שי
אם ב-1990 עמד שיעור העוזבים לחו"ל לאלף איש על 5.3, ובשנים 2002-2001, שנות המשבר הכלכלי והאינתיפאדה, היה שיעור היוצאים 4.2 – הרי שב-2017 הוא עמד על 1.6 בלבד. זוהי ירידה של כ-70% במונחים ריאליים תוך פחות משלושה עשורים.
כלומר, גם אם מספר היוצאים נמצא בירידה מתונה בלבד בשנים האחרונות, הרי שהגידול המשמעותי באוכלוסייה הופך את ההגירה מישראל לתופעה מצומצמת ושולית יותר ויותר.
במעגלים חברתיים ותקשורתיים מסוימים נדמה לעיתים שעשרות אלפי ישראלים גודשים כיום את רחובותיה של ברלין. אולם מחקרים עדכניים שנעשו בשנים האחרונות בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית לבין אוניברסיטת וופרטל בגרמניה, מעלים שבין 25-20 אלף ישראלים בלבד מתגוררים כיום בגרמניה כולה, פחות מ-5% מסך הישראלים בתפוצות השונות.
רובם של המהגרים מישראל ציינו שהסיבה המרכזית לעזיבה הייתה שיפור רמת החיים הכלכלית או הזדמנויות מקצועיות קורצות מעבר לים. מעטים ציינו את המצב הביטחוני או את הרצון להתנתק מהישראלים ומהישראליות. למעשה, המהגרים מישראל דומים למהגרים אחרים ברחבי העולם, המחפשים הזדמנויות כלכליות חדשות במדינות העשירות בצפון אמריקה ומערב אירופה.
נתונים אלה מזמינים אותנו למבט מחודש על הישראלים בחו"ל. אין צורך עוד לחשוש מהם, כמו היו מראה שממנה משתקפות הבעיות הכלכליות והחברתיות בישראל, או להתייחס אליהם כחיילים הנוטשים את שדה הקרב באמצע המערכה. במקום זאת מוטב אם נראה בישראלים בחו"ל גשר לקשרים בינלאומיים ואף הזדמנות לשדרוג ולהשבחה מקצועית של המערכות הציבוריות והעסקיות בישראל.
אורי אלטמן(צילום: טל זיגדון)
יתרה מזאת, ישראלים רבים בתפוצה מעוניינים לשמר את זהותם הישראלית והיהודית. הם מתקשים להתחבר לקהילה היהודית המקומית והניסיון להנחיל את הזהות הישראלית לדור הבא, שכבר לא גדל בארץ, נעשה קשה במיוחד. שיעור ההתבוללות הגבוה בקרב הישראלים בתפוצה מעיד על כך: הנתון המקובל בקהילה הישראלית בארה"ב עומד על כ-75% התבוללות בקרב בני הדור השני להגירה.
אחרי יותר מ-70 שנה שבהן עברה ישראל טרנספורמציה ממדינה ענייה הקולטת פליטים למעצמה ביטחונית וכלכלית, הביטחון העצמי שלה יכול לעמוד איתן גם אל מול אזרחיה בתפוצות. הבחירה לראות בהם שגרירים עשויה לחזק את זהותם הישראלית והיהודית ואף להגדיל את סיכויי חזרתם בעתיד. אם במאה הקודמת מדינת ישראל הייתה הפרויקט הגדול של העם היהודי, במאה הזאת, העם היהודי הוא הפרויקט הגדול של מדינת ישראל.
- אורי אלטמן הוא אנליסט בחברה לייעוץ כלכלי וחוקר במכון לאסטרטגיה ציונית. מחקרו על ההגירה מישראל בעשורים האחרונים פורסם לאחרונה במסגרת המכון. המחקר נערך בתמיכת ההסתדרות הציונית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
אורי אלטמן
צילום: טל זיגדון
מומלצים
