קריסת המודל השבדי: מנהיג המאבק בקורונה מודה בטעות
האפידמיולוג אנדרס טגנל, שבהמלצתו נמנעה שבדיה מסגר כמו שאר העולם והשאירה את בתי הספר, הברים והמסעדות פתוחים, מודה: "יכולנו לפעול טוב יותר". שבדיה שמינית בעולם בתמותה ולפרקים הייתה הראשונה באירופה. המונים מתו בבתי אבות: "מהמבוכות הגדולות ביותר שלנו"
הקורונה בעולם:
- הדרך לשמור מרחק: נעליים במידה 75
- שיר הקורונה של הנשיא הכדורגלן ג'ורג' וואה
- סבתא התחפשה לחד קרן כדי לחבק את הנכדים
- הנסיך חגג במסיבה בסגר ונדבק בקורונה
דבריו של האפידמיולוג, אנדרס טגנל, באים בצל ביקורת הולכת וגוברת על האופן שבו טיפלה הממשלה בשטוקהולם במשבר. שבדיה, נזכיר, התבדלה מרוב מדינות העולם כשהחליטה שלא לשתק את כלכלתה, אלא להסתפק בקריאה לתושבים לשמור על ריחוק פיזי ולהקפיד על היגיינה. בתי הספר ובתי העסק, בהם ברים ומסעדות, נשארו פתוחים לאורך כל ימי המגפה, ונאסרו רק התקהלויות של יותר מ-50 איש. בשבועות האחרונים כבר נעשה ברור-למדי כי לא היה די בצעדים האלה כדי למנוע את התפשטות הנגיף.
שיעור התמותה מהקורונה בשבדיה אמנם נמוך יותר מאשר בכמה מדינות באירופה שאימצו הגבלות חריפות בהרבה, בהן בריטניה, ספרד ואיטליה, אבל הוא עדיין גבוה למדי: הוא עומד על 443 מקרי מוות לכל מיליון תושבים, ופירוש הדבר שבחישוב של מספר המתים ביחס למספר התושבים שיעור התמותה בשבדיה הוא השמיני בגובהו בעולם. בחלק מחודש מאי שיעור התמותה בה היה הגבוה ביותר באירופה.
מספר המתים בשבדיה גם גבוה בהרבה מאצל שכנותיה הנורדיות: 4,468. לשם השוואה, בדנמרק מתו 580 בני אדם, בפינלנד 320 ובנורבגיה 237. המצב בשבדיה חריג כל כך ביחס לצפון אירופה, עד שבשבוע שעבר כשנורבגיה ודנמרק הודיעו כי הן מסירות את הבקרה בגבולות ביניהן ויוצרות "בועת תנועה" – הן החליטו להותיר את שבדיה מחוץ לבועה הזו.
"כן, אני חושב שיכולנו לפעול טוב יותר, זה ברור", הודה היום טגנל, האפידמיולוג הראשי של הסוכנות השבדית לבריאות הציבור. "אם היינו יודעים על המחלה בדיוק את מה שאנחנו יודעים עליה היום, אני חושב שהיינו בוחרים לעשות משהו שנמצא איפשהו בין מה ששבדיה עשתה למה ששאר העולם עשה". כשנשאל אם שיעור התמותה הגבוה בארצו גרם לו לשקול מחדש את הגישה הייחודית שבחר לניהול המגפה השיב: "כן, בהחלט".
חסינות העדר לא הגיעה
למרות החרטה המסוימת שהביע, טגנל טען שעדיין לא ברור מה ארצו הייתה צריכה לעשות אחרת. לדבריו מדינות אחרות עדיין אינן מסוגלות לומר אילו אמצעים מבין אלה שנקטו הובילו לתוצאה שהתקבלה אצלן, משום שהן נקטו את כל האמצעים העומדים לרשותן בעת ובעונה אחת. "אולי נגלה זאת עכשיו, כשמדינות מתחילות להסיר הגבלות, אולי נוכל ללמוד איזה שיעור ולדעת מה עוד, חוץ ממה שעשינו, אפשר היה לעשות בלי להטיל סגר מוחלט", אמר טגנל.
סקר לחיפוש אחר נוגדנים באוכלוסייה שנערך לאחרונה גילה שמספר הנדבקים בשבדיה נמוך מכפי שהצביעו המודלים של הסוכנות לבריאות הציבור, ושייתכן מאוד שחסינות עדר – המצב שבו חלק גדול מספיק בציבור נדבק בנגיף ומפתח נוגדנים לו מבלי לפתח מחלה ממשית – תושג, אם תושג, מאוחר מכפי שחזו.
ראש ממשלת שבדיה סטפן לופבן, שהבטיח לאחרונה כי ארצו תחקור את הטיפול שלה במגפה, טרם הגיב על דבריו של טגנל, אבל שרת הבריאות והרווחה לנה הלנגרן טענה בתגובה: "לאורך כל הדרך הייתה הממשלה ערוכה לנקוט צעדים נרחבים יותר אם המומחים היו ממליצים על כך".
ראש הממשלה לופבן אמר לעיתון "אפטונבלדט" שהאסטרטגיה השבדית ככלל – זו של ניסיון להאט את התפשטות הנגיף אבל במקביל להגן על העובדים ועל בתי העסק – הייתה הנכונה, אך הוסיף: "בה בעת עלינו להודות שבכל הנוגע לטיפול בקשישים ולהתפשטות הנגיף, זה לא עבד. זה ברור. יותר מדי אנשים מבוגרים מתו כאן". בסוף חודש מרץ אסרה שבדיה כניסת מבקרים לבתי אבות, ולמרות זאת כמחצית מהמתים מקורונה בתחומיה היו מבוגרים הגרים במוסדות אלה.
ממשלת שבדיה מתמודדת בימים אלה גם עם ביקורת על כך שלא הצליחה לעמוד ביעד שהציבה לעצמה של קיום 100 אלף בדיקות קורונה בשבוע. נכון לשבוע שעבר, היא הגיעה רק לשליש מזה.
ביורן אולסן, פרופסור מומחה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת אופסלה, טוען שהאסטרטגיה של שבדיה הייתה קטסטרופלית. "זו אחת המבוכות הגדולות ביותר של שבדיה ואחד האירועים הטרגיים ביותר שלה, בכל תחום שהוא", הוא אומר. לדבריו על הממשלה בשטוקהולם לשנות כעת את דרכיה, להגדיל את מספר הבדיקות ולהגביר את המעקב אחר שרשרות ההדבקה. "כל עוד אנשים מתים, אנחנו חייבים לנסות לשנות".
לפנייה לכתב/ת 
