מפוטרי הקורונה עדיין בבית: "לא ישנה מרוב דאגה"
רומן פוטר מעבודתו בפיתוח תוכנה: "הייתי בשוק". לדניאל יש התמודדות כפולה: "מתייחסים להיריון כמו לצרעת". לירון שעבדה במסעדה לא מוצאת תעסוקה בתחום: "זה לא הולך לכיוון טוב". רק 6% מהמובטלים דיווחו השבוע שהוחזרו מחל"ת, ועתידם של רבים לא ברור: "רוצה לעבוד, לא לשבת בבית"
בזמן שהמשק מתחיל להראות סימנים של חזרה לשגרה, ישראלים רבים שפוטרו מעבודתם בעקבות משבר הקורונה נותרו מאחור ומתקשים למצוא עבודה שתאפשר להם הכנסה קבועה ומסודרת ושקט נפשי. לפי נתוני שירות התעסוקה, בשבוע הראשון של חודש יוני הוחזרו לעבודה 57 אלף עובדים בלבד, המהווים 6% בלבד מסך המובטלים.
עיינה גולן חודיר (43), גרושה ואם לשניים מכפר סבא, עבדה בחמש השנים האחרונות בניהול צוותים ופרויקטים והיא אחת מהישראלים הרבים שנותרו ללא עבודה בעקבות המשבר. "הייתי אמורה לעשות פרויקט לחברת תעופה אבל היו הראשונים שסגרו את השערים ומצאתי את עצמי מובטלת מיד עם פרוץ המשבר, לפני כשלושה חודשים", מספרת גולן חודיר. "בזמן הפנוי שלי, סידרתי וארגנתי את הבית וביליתי עם הילדים שלי, מה שבימים כתיקונם לא יצא לי הרבה, אבל אני רוצה לעבוד, אני לא רוצה לשבת בבית".
"יש לי חשש כל הזמן" היא מספרת. "אני גרושה כבר שבע שנים וכל העניין של תשלומים, זה כל הזמן נמצא בראש איך אני מפרנסת, ועכשיו בתקופת האבטלה זה פי שתיים. יש לילות שאני לא ישנה מדאגה, בודקת ביטוחים, בודקת קרן השתלמות או ביטוח חיים ומקווה מאוד שלא אגיע להלוואות כי אני שונאת את זה ולקח לי שנים לצאת מזה, זה כל הזמן בראש שלי".
היא סיפרה על תהליך חיפוש העבודה המתסכל: "עד עכשיו אנחנו מחזיקים מעמד אבל אני לא רוצה לנצל את כל ימי האבטלה שלי. אני מאוד אוהבת לעבוד וממש מחפשת. מהרגע שהוסר הבידוד התחלתי לחפש עבודה. בשבועיים האחרונים יש מגמה של עלייה בחיפוש עובדים ואני שולחת טונות של קורות חיים. הייתי בריאיון אחד ואני מחכה שיחזרו אליי ומקווה מאוד שאתקבל לעבודה הזו".
"חברות קפצו על 'טרמפ הקורונה' ופיטרו"
רומן גלבורט (44), תושב לוד, עבד כמפתח תוכנה במשך כשנה וחצי והוצא לחל"ת באמצע חודש מרץ. כחודש לאחר מכן החברה שבה עבד הודיעה לו שהוא מפוטר בשל משבר הקורונה. "הם היו די הוגנים איתי ואפילו ניסו להעסיק אותי כמה ימים בתפקיד אחר אבל זה לא צלח", סיפר גלברט. "לא העליתי על דעתי שזה יגיע לפיטורים. לא הרגשתי שהמצב כל כך גרוע. כשהוציאו את כולנו לחל"ת, לא הייתה לי שום מחשבה שיפטרו אותנו. הייתי בשוק".
לדבריו, דמי האבטלה שלהם הוא זכאי לא מספיקים לו ורחוקים מאוד מהמשכורת שממנה התרגל לחיות: "אני גרוש ויש לי שתי בנות, מזונות לשלם ומשכנתא שדחיתי לשלושה חודשים, אבל מה שביטוח לאומי משלם זה לא מספיק בכלל. לצערי הרב במשכורות גבוהות לא משנה כמה קיבלתי, ביטוח לאומי משלם מקסימום של כעשרת אלפים שקלים וזה לא קרוב להוצאות שיש לי".
עם זאת, גלבורט מספר שנכון לשלב זה מצבו עדיין טוב: "אני מאוד אופטימי ולא נכנסתי לחרדות. כמעט כל יום מתקשרים עם הצעות עבודה וזה נותן תחושה שרוב החברות 'קפצו על הטרמפ' כדי לפטר אנשים עם משכורות גבוהות בשביל שיוכלו לגייס אנשים לאותו תפקיד עם משכורת קטנה יותר. אני לא מוכן לעבוד בעבודה שאני לא שלם איתה, גם אם ייקח לי חצי שנה עד שאמצא עבודה. נכון לעכשיו אני מוכן להתפשר על המשכורת אבל יש לי עדיין כוח וגם יש לי למזלי עוד מרווח ביטחון קצר לעוד כמה חודשים בלי עבודה".
"זה לא הולך לכיוון טוב"
לירון טלמור (28) מהישוב שמשית עבדה כמנהלת משמרת במסעדה כשנה וחצי וגם היא מצאה את עצמה מובטלת בעקבות משבר הקורונה. "צמצמו אצלנו בעבודה בכוח אדם ופוטרתי. בתחילת הקורונה כשיצאנו לחל"ת הייתי בטוחה שנחזור לשגרה בהדרגה. לא העליתי בדעתי שיפטרו אותי. זה מאוד הפתיע אותי".טלמור מנסה לחפש עבודה אך לטענתה בתקופה הזו יש פחות היצע, במיוחד בתחום המסעדנות: "מי שלמד או יותר קשור לתחום ההייטק, יש לו יותר היצע אבל בתחום שלי יש פחות משרות. מסעדות מאוד נפגעו מהמשבר הזה ונקלעתי למצב שאני לא יודעת מה יעלה בגורלי מבחינת עבודה. המצב הזה מביא איתו הרבה מאוד חששות. זה יקח לי לי לפחות שלושה ארבעה חודשים עד שאמצא משהו להערכתי. אני מאוד מקווה שפחות, אבל זה לא נראה שזה הולך לכיוון טוב".
"אני רוצה להשתכר בכבוד"
דניאל יצחק (28) מירושלים עבדה בתחום התקשורת בחודשיים האחרונים. בעקבות המשבר היא פוטרה כשהיא בחודש החמישי להריונה. "עבדתי שם כחודשיים ולכן לא הייתה אפשרות להוציא אותי לחל"ת ואני לא זכאית לדמי אבטלה", סיפרה. "ביום שבו רציתי לעדכן את מקום העבודה שאני בהריון - הודיעו לי שאני מפוטרת. לא הרגשתי בנוח להיאחז בהיריון כדי שלא יפטרו אותי כי עבדתי שם תקופה מאוד קצרה. הייתי נורא מבולבלת. יש כאלה שיגידו שאולי פיספסתי את הזכות שלי אבל לא רציתי להתלכלך בזה. אולי בדיעבד טעיתי".
יצחק מחפשת עבודה, אך לדבריה נתקלת בקשיים רבים בשל הריונה: "זה מאוד מבאס, כי אם לא די בכך שיש את הקורונה ההזויה, אני מתמודדת עם היריון שבישראל מעבידים מסתכלים על זה כעל צרעת. אפילו בעבודות כמו חנות בגדים אמרו לי לא. לא האמנתי. אני רוצה להשתכר בכבוד. זה מקומם. לשמחתי, יש לי תמיכה כלכלית מבעלי והוא מצליח לתחזק גם אותי וגם אותו. ילד הוא הוצאה גדולה והחששות לגבי המצב הכלכלי התחילו עוד לפני הקורונה. עכשיו הן גדולות יותר".